פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים דש ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים דש ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|דש|ב}} | ||
== סעיף ב | התנה עימו שיעשה מזונותיו בשבת == | == סעיף ב | התנה עימו שיעשה מזונותיו בשבת == | ||
לעיל התבאר שמותר לעבד שלא מל וטבל לעשות מלאכת עצמו. הכלבו מבאר שהכוונה שהגוי מתקן בגדיו ומנעליו וכן עובד בנוסף לעבודתו אצל אדונו כדי להרוויח עוד. הראשונים דנים מה הדין אם האדון התנה עם העבד מראש שהוא יעבוד בשבת במקום המזונות שהוא חייב לו | לעיל התבאר שמותר לעבד שלא מל וטבל לעשות מלאכת עצמו. הכלבו מבאר שהכוונה שהגוי מתקן בגדיו ומנעליו וכן עובד בנוסף לעבודתו אצל אדונו כדי להרוויח עוד. הראשונים דנים מה הדין אם האדון התנה עם העבד מראש שהוא יעבוד בשבת במקום המזונות שהוא חייב לו. | ||
ריטב"א, רא"ה ונמוקי יוסף: מותר לרב להתנות מערב שבת עם העבד שיעשה מלאכת עצמו בשבת ויתפרנס מזה. ויעשה בצנעה שלא יהיה חשש שיראו אותו. | |||
<blockquote>☜ כך פוסק | <blockquote>☜ כך פוסק שו"ע. | ||
⤶ בשבת עצמה אסור להתנות עם העבד. ואם העבד עושה מעצמו ורוצה לזון מזה, האליה רבה ומנחת כהן מתירים והלבושי שרד | ⤶ בשבת עצמה אסור להתנות עם העבד. ואם העבד עושה מעצמו ורוצה לזון מזה, '''האליה רבה ומנחת כהן''' מתירים '''והלבושי שרד''' מחמיר (משנ"ב). | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
<ol> | <ol> | ||
<li><blockquote><p>מותר לעבד לעבוד אצל גויים בשבת ולהרוויח | <li><blockquote><p>מותר לעבד לעבוד אצל גויים בשבת ולהרוויח (משנ"ב). ואפשר שאף שם צריך לעבוד בצנעה שלא יחשבו שהיהודי השכירו לעבוד בשבת (שער הציון).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>גם באופן שהאדון התנה עם העבד שיעשה פרנסתו לעצמו (מכל מקום עבד של יהודי הוא ו)אסור לו לעבוד אצל יהודים אחרים כי גם ליהודים אחרים אסור לעשות מלאכתם כנזכר לעיל בסעיף א | <li><blockquote><p>גם באופן שהאדון התנה עם העבד שיעשה פרנסתו לעצמו (מכל מקום עבד של יהודי הוא ו)אסור לו לעבוד אצל יהודים אחרים כי גם ליהודים אחרים אסור לעשות מלאכתם כנזכר לעיל בסעיף א' (משנ"ב). ואם לא קיבל עליו אפילו שבע מצוות בני נח, תלוי במחלוקת בסעיף הקודם בשאר ישראל (שער הציון).</p></blockquote></li></ol> | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:55, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
No result
סעיף ב | התנה עימו שיעשה מזונותיו בשבת[עריכה]
לעיל התבאר שמותר לעבד שלא מל וטבל לעשות מלאכת עצמו. הכלבו מבאר שהכוונה שהגוי מתקן בגדיו ומנעליו וכן עובד בנוסף לעבודתו אצל אדונו כדי להרוויח עוד. הראשונים דנים מה הדין אם האדון התנה עם העבד מראש שהוא יעבוד בשבת במקום המזונות שהוא חייב לו.
ריטב"א, רא"ה ונמוקי יוסף: מותר לרב להתנות מערב שבת עם העבד שיעשה מלאכת עצמו בשבת ויתפרנס מזה. ויעשה בצנעה שלא יהיה חשש שיראו אותו.
☜ כך פוסק שו"ע.
⤶ בשבת עצמה אסור להתנות עם העבד. ואם העבד עושה מעצמו ורוצה לזון מזה, האליה רבה ומנחת כהן מתירים והלבושי שרד מחמיר (משנ"ב).
מותר לעבד לעבוד אצל גויים בשבת ולהרוויח (משנ"ב). ואפשר שאף שם צריך לעבוד בצנעה שלא יחשבו שהיהודי השכירו לעבוד בשבת (שער הציון).
גם באופן שהאדון התנה עם העבד שיעשה פרנסתו לעצמו (מכל מקום עבד של יהודי הוא ו)אסור לו לעבוד אצל יהודים אחרים כי גם ליהודים אחרים אסור לעשות מלאכתם כנזכר לעיל בסעיף א' (משנ"ב). ואם לא קיבל עליו אפילו שבע מצוות בני נח, תלוי במחלוקת בסעיף הקודם בשאר ישראל (שער הציון).