פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים ערה ט: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים ערה ט|שולחן-ערוך-אורח-חיים|ערה|ט}} | ||
== סעיף ט | קריאת ההגדה == | == סעיף ט | קריאת ההגדה == | ||
שורה 40: | שורה 19: | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] |
גרסה אחרונה מ־19:57, 22 בדצמבר 2020
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
No result
סעיף ט | קריאת ההגדה[עריכה]
◄ תרומה: אסור לקרוא הגדה של פסח לאור הנר ביחיד, ואף אם אשתו נמצאת שם אסור, שאין סומכים עליה שהיא תזכיר לו, כיוון שהיא לא יודעת לקרוא.
◄ רבי בנימין (בשבלי הלקט): מותר לקרוא, כיוון שאם אחד קורא והשני שומע ודאי ישגיח עליו. ודומה לקריאת ראשי פרקים שהתירו, כי אין עם הארץ שלא תהיה ההגדה מוכרת לו קצת בעל פה. [ועוד, וכי תיבטל אמירת ההגדה משום חשש שמא יטה] [1].
◄ טור: אסור לקרוא ביחידי.
☜ שו"ע: מותר לקרוא הגדה של פסח כיוון שזה כמו ראשי פרקים שכולם שולטים בה קצת[2].
⤶ אם אינו יודע כלל את ההגדה, עדיין יש להתיר לו כדי שלא יתבטל ממצוות ההגדה (פרי מגדים).
מותר להתפלל לאור הנר כיוון ששגור בפה האדם. אבל ללמוד אסור, כי זה דבר המצריך עיון (ט"ז).