פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמז ה: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רמז ה|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רמז|ה}} | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רמז ה|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רמז|ה}} | ||
== סעיף ה | גוי שהולך בשביל עצמו == | == סעיף ה | גוי שהולך בשביל עצמו == | ||
| שורה 38: | שורה 18: | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:01, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה | גוי שהולך בשביל עצמו[עריכה]
◄ מהרי"א: אם הגוי הולך למקום מסוים גם כך, מותר לתת לו אגרת. בתנאי שלא מכירו, כי אם מכירו יש חשש שירבה את הדרך בשבילו.
◄ בית יוסף: מותר אפילו אם מכירו, כי החשש שירבה בשבילו את הדרך הוא חשש רחוק.
☜ שו"ע: אם הולך גם כך, מותר בכל אופן.
אם יודע שהגוי מאריך בשבילו את הדרך אסור (משנ"ב).
מותר אפילו אם אין בית דואר קבוע בעיר, כיוון שהגוי לא יחפש אחריו (משנ"ב).
מותר דווקא אם יכול להגיע לשם בערב שבת, אבל אם יגיע רק בשבת אסור (משנ"ב).
אין לתת מכתב לגוי בשבת עצמה בכל מקרה (אף אם קצץ[1]). אבל במקום הפסד גדול אפשר להקל דהוי שבות דשבות במקום הפסד (חיי אדם).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
כיוון שקציצה אינה מועילה לשבת עצמה.