פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמז: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רמז |שולחן ערוך-אורח חיים | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רמז |שולחן-ערוך-אורח-חיים|רמז|}} | ||
גרסה אחרונה מ־20:01, 22 בדצמבר 2020
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
הקדמה לסימן[עריכה]
- בכל המלאכות שנתן היהודי לגוי ביום שישי, או בשליחות כל חפץ (חוץ מאגרת), אין כל איסור אם הגוי מסיים את המלאכה או השליחות עד כניסת שבת (אפילו כשלא קצץ דמים). כמו כן אם קצץ לגוי דמים, הגוי עושה מלאכת עצמו ומותר אפילו אם לא יגמור עד שבת.
- בשליחת אגרת יש חשש, אפילו אם יכול להגיע לפני שבת, משום מראית עין. כלומר: שמא הגוי לא ימצא את היהודי שאליו האגרת ממוענת ויראו שהגוי מסתובב עם כתב יד של יהודי בשבת, ויחשבו שמסרו לו בשבת.
- על פי האמור אם לא תהיה מראית עין, דין האגרת כדין שאר המלאכות שאם יכול להגיע לפני שבת מותר. למשל: אם יש מישהו שבטוח ייקח את הכתב מהגוי (בית דואר קבוע), או אם הכתב אינו בעברית ולא יחשבו שיהודי שלח את האגרת.
- הראשונים כותבים גם כאן, שאין כל היתר לומר לגוי ללכת בשבת עצמה.