פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמט ג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
(Added ben shmuel book.)
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רמט ג|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רמט|ג}}
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רמט ג|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רמט|ג}}


== סעיף ג | מנהג החסידים ==
'''טור''' '''(על פי הגמרא בעירובין מ:):''' מנהג תלמידי חכמים להתענות כל יום שישי.
'''בית יוסף:''' אין הראיה משם מוכחת, והיה לו להביא מירושלמי (ב, יב) שאומר שרבי אבון היה מתענה כל ערב שבת.
<blockquote>☜ וכך פוסק '''שו&quot;ע.'''
⤶ '''אחרונים:''' לא נכון להתענות בערב שבת, כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה. אם לא שהוא כזה שיאכל מעט וכבר לא יהיה רעב בשבת, שאז נכון שיתענה אם לא תזיק לו התענית '''(משנ&quot;ב)'''.
</blockquote>
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]


== סעיף ג | מנהג החסידים ==
== סעיף ג | מנהג החסידים ==
שורה 26: שורה 12:
⤶ אחרונים: לא נכון להתענות בערב שבת, כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה. אם לא שהוא כזה שיאכל מעט וכבר לא יהיה רעב בשבת, שאז נכון שיתענה אם לא תזיק לו התענית (משנ&quot;ב).
⤶ אחרונים: לא נכון להתענות בערב שבת, כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה. אם לא שהוא כזה שיאכל מעט וכבר לא יהיה רעב בשבת, שאז נכון שיתענה אם לא תזיק לו התענית (משנ&quot;ב).
</blockquote>
</blockquote>
[[קטגוריה:בן שמואל]]

גרסה אחרונה מ־20:02, 22 בדצמבר 2020


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רמט ג


סעיף ג | מנהג החסידים[עריכה]

טור (על פי הגמרא בעירובין מ:): מנהג תלמידי חכמים להתענות כל יום שישי.

בית יוסף: אין הראיה משם מוכחת, והיה לו להביא מירושלמי (ב, יב) שאומר שרבי אבון היה מתענה כל ערב שבת.

☜ וכך פוסק שו"ע.

⤶ אחרונים: לא נכון להתענות בערב שבת, כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה. אם לא שהוא כזה שיאכל מעט וכבר לא יהיה רעב בשבת, שאז נכון שיתענה אם לא תזיק לו התענית (משנ"ב).