פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסג ח: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רסג ח|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רסג|ח}} | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רסג ח|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רסג|ח}} | ||
== סעיף ח | בעלי בתים שנמצאים ביחד == | == סעיף ח | בעלי בתים שנמצאים ביחד == | ||
| שורה 38: | שורה 18: | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:08, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח | בעלי בתים שנמצאים ביחד[עריכה]
◄ מהרי"ל: כמה אנשים נשואים (בעלי בתים) הנמצאים יחד כל אחד יכול לברך בעצמו כי מברכים על תוספת האור והשמחה (ע"פ בית יוסף).
◄ אור זרוע: מגמגם בזה.
☜ שו"ע: יש נוהגים שכל אחד מדליק בעצמו ויש מגמגם בדבר, ונכון להזהר בספק ברכות ויברך רק אחד. רמ"א: נוהגים שכל אחד יברך.
א. מג"א בשם השל"ה: נוהגים שלא ידליקו באותה מנורה ממש. ויש מקילים בזה. ובנשים עניות שאין להם עוד מנורה, יכולות להדליק (פרי מגדים).
ב. אם יש לכל אחד חדר, אפילו שרק ישן בו יכול לברך בו לכו"ע[1]* (כנאמר לעיל בסעיף ו).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ * כלומר, כאשר משפחה מתארחת אצל משפחה אחרת וישנה בדירה בפני עצמה- עדיף שידליקו בחדר שבו הם ישנים ולא במקום האכילה אלא שיקפידו להנות מהנרות אחרי צה"כ לפני שיכבו. (עיין שש"כ מה, ט). ואמנם כתב שם (הערה לב) שאין דין של תוספת אורה במקום השינה, כי לא מצינו תוספת אורה אלא במקום האכילה.