פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסד א: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רסד א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רסד|א}} | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רסד א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רסד|א}} | ||
== סעיף א | ממה עושים פתילות לנר שבת == | == סעיף א | ממה עושים פתילות לנר שבת == | ||
| שורה 96: | שורה 49: | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:08, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | ממה עושים פתילות לנר שבת[עריכה]
המשנה (כ:) מונה סוגי פתילות שאסור להדליק בהם בשבת כיוון שהאש לא דולקת בהם היטב אלא מסכסכת וקופצת. לכש, חוסן, כלך, אידן, פתילת המדבר, ירוקת, צמר ושיער. [וטעם כל זה: שמא יבוא להטות כדי לשפר את האור ונמצא מבעיר].
הראשונים חולקים מה דין שאר הנרות שמדליקים בהם:
◄ מהר"ם וראבי"ה: צריך שיהיה נר אחד כשר ואז מותר ששאר הנרות יהיו מאותם דברים (וראבי"ה כתב שהעיקר בנר של מקום האוכל).
◄ השר מקוצי: כל דבר שאפשר לעשות בלי אור הנר, אפשר להשתמש באור של כל נר.
◄ גדולי צרפת, רבינו ירוחם, סמ"ג, תרומה וטור (וכך הנהיג הר"מ): אסור בכל הנרות שבבית.
☜ כך פוסק שו"ע.
רמ"א: יש מקילים שאם יש נר אחד כשר מותר בשאר נרות, ויש מקילים שאם אפשר לעשות בלי אור הנר מותר בכל נר. ואפשר להקל בדיעבד לצורך שבת.
רמ"א (בשם הרשב"א): אם הדליק בדברים אסורים, אסור להשתמש לאורה.
◄ לאליה רבה, גר"א וקרבן נתנאל: הרמ"א הקל דווקא באותו חדר שהנר הכשר נמצא בו[1].
◄ למג"א: כיוון שיש נר כשר, הרמ"א מתיר גם בחדר אחר.
◄ לאליה רבה: הרמ"א הקל בדבר שאפשר לעשותו בלי נר דווקא כשיש נר אחד כשר בבית.
◄ לשאר האחרונים: אפילו כשאין שום נר מותר.
נרות ושמנים האסורים אין להשתמש לאורם אפילו תשמיש שאינו צריך עיון, כיוון שתשמיש שמצריך עיון נאסר אפילו לאור נרות ושמנים כשרים. והט"ז כתב שאפילו אם עומד אחד ומזכיר לו אסור, כיוון שאי אפשר להזהר שלא יטה (משנ"ב).
כשיש נר כשר אפשר להעמיד לידו נר פסול ולהשתמש בו אפילו שלא לצורך שבת[2] (מג"א), והיינו בדיעבד, אבל אין להקל ולהדליק נר פסול ליד נר כשר לכתחילה (פרי מגדים ולבושי שרד).
ביו"ט מותר להדליק בכל השמנים והפתילות הפסולים, מיהו בעיטרן שריחו רע אסור (שמא יצא מהבית מחמת הריח) (ביה"ל).
אפילו אם אין לו אלא השמנים והפתילות הפסולים, לא ידליק בהם בשבת, אבל בעטרן ידליק כי האיסור הוא שמא יצא מחמת הריח, ולא נניח הודאי מחמת הספק (ביה"ל).
אם הדליק בחלב מהותך, שגזרו בו משום חלב שאינו מהותך, יש לעיין כשהדליק בו בדיעבד (ביה"ל).
❖ דין צמר גפן וקנבוס
◄רש"י: אסור להדליק בהם.
◄ר"ת: מותר. ונהגו כמותו (תוספות).
☜ וכך פוסק שו"ע.
⤶ אליה רבה: אם אפשר, עדיף שלא להשתמש בקנבוס.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
כף החיים (ס"ק ב) מדייק מלשון השו"ע 'בין כל נר שמדליק בבית' שכוונתו להוציא מדעת המג"א, וכן להוציא מדעת המתירים להשתמש לאור הנרות הפסולים בדבר שהיה אפשר לעשותו בחושך.
- ↑
בביה"ל (ד"ה יש) מבאר שנראה שהגר"א חולק על דברי המג"א ומתיר רק לצורך השבת (כיוון שהגר"א השווה את נר שבת לנר חנוכה, ושם הרי מדובר שעומדים ממש בסמיכות, ועם זאת יש ראשונים שלא התירו בחנוכה, לכן הרמ"א הקל רק לצורך שבת). עוד אפשר שהרמ"א הקל רק לצורך שבת, כיוון שבשבת האדם רוצה שכל הנרות ידלקו בצורה יפה ויש חשש הטייה בשונה מנר חנוכה שאין בו חשש הטיה.