פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפח ח: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רפח ח|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רפח|ח}} | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רפח ח|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רפח|ח}} | ||
== סעיף ח | תענית על צרה == | == סעיף ח | תענית על צרה == | ||
| שורה 31: | שורה 14: | ||
<ol> | <ol> | ||
<li><blockquote><p>כשיש צרה יכול היחיד ליפול על פניו ולבקש רחמים (מג"א).</p></blockquote></li></ol> | <li><blockquote><p>כשיש צרה יכול היחיד ליפול על פניו ולבקש רחמים (מג"א).</p></blockquote></li></ol> | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:19, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח | תענית על צרה[עריכה]
המשנה בתענית אומרת (יט.) שמותר להתריע על צרות בשבת (בגמרא דף כב: 'עיר שהקיפוה נכרים או נהר ואחד ספינה המיטרפת בים ואחד יחיד שנרדף מפני נכרים או מפני לסטין ומפני רוח רעה') ורבי יוסי אומר: לעזרה ולא לצעקה. הגמרא מבארת (יד.) שהכוונה להתרעה בפה (אמירת עננו), אך בשופרות אין מי שמתיר.
◄ משמעות הגמרא (בית יוסף): אסור להתענות בשבת על אחת מכל הצרות הנ"ל.
☜כך פוסקים טור ושו"ע.
◄ רמב"ם: מתענים על הצרות הללו בשבת. (הרב המגיד מבאר כיוון שהגמרא אומרת שמתריעים בעננו, הבין הרמב"ם שהכוונה שמתענים ואומרים עננו. והשאיר דבריו בצ"ע).
כשיש צרה יכול היחיד ליפול על פניו ולבקש רחמים (מג"א).