פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפח ט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
(Added ben shmuel book.)
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רפח ט|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רפח|ט}}
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רפח ט|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רפח|ט}}


== סעיף ט | צעקה והתרעה על צרות ==
<blockquote>כנזכר לעיל, המשנה אומרת שמותר להתריע על הצרות, והגמרא ביארה שמדובר בהתרעה בפה (עננו) ורבי יוסי אוסר להתריע לצעקה ומתיר רק לעזרה.
</blockquote>
'''רמב&quot;ם, סמ&quot;ג, סמ&quot;ק, רי&quot;ו וטור (תקעו):''' הלכה כת&quot;ק, ומותר לזעוק בפה על אותם צרות, ולהתריע בשופרות בשביל שיבואו לעזור.
<blockquote>☜ '''שו&quot;ע:''' אין להתריע ולתקוע על שום צרה, חוץ מצרת המזונות<ref>על פי הגמרא בבא בתרא בדף צא (טור בסימן תקעו).</ref>, וכן עיר שהקיפוה גוים וספינה המיטרפת בים, או יחיד הנרדף מפני רוח רעה, שמותר לזעוק בפה. ומותר לתקוע כדי שיבואו לעזור.
</blockquote>
◄ '''רש&quot;י וטור (כאן):''' הלכה כרבי יוסי.
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]


== סעיף ט | צעקה והתרעה על צרות ==
== סעיף ט | צעקה והתרעה על צרות ==
שורה 30: שורה 14:


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]

גרסה אחרונה מ־21:19, 22 בדצמבר 2020


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רפח ט


סעיף ט | צעקה והתרעה על צרות[עריכה]

כנזכר לעיל, המשנה אומרת שמותר להתריע על הצרות, והגמרא ביארה שמדובר בהתרעה בפה (עננו) ורבי יוסי אוסר להתריע לצעקה ומתיר רק לעזרה.

◄ רמב"ם, סמ"ג, סמ"ק, רי"ו וטור (סימן תקעו): הלכה כת"ק, ומותר לזעוק בפה על אותם צרות, ולהתריע בשופרות בשביל שיבואו לעזור.

☜ שו"ע: אין להתריע ולתקוע על שום צרה, חוץ מצרת המזונות[1], וכן עיר שהקיפוה גוים וספינה המיטרפת בים, או יחיד הנרדף מפני רוח רעה, שמותר לזעוק בפה. ומותר לתקוע כדי שיבואו לעזור.

רש"י וטור (כאן): הלכה כרבי יוסי.


הערות שוליים[עריכה]

  1. על פי הגמרא בבא בתרא בדף צא (טור בסימן תקעו).