פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנג: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רנג

הקדמה לסימן[עריכה]

1. יש שני אופנים לשמור על חום התבשילים לכבוד שבת: 1. השהייה על גחלים או אש.
   2. הטמנת הקדירה בגחלים או כרים וכסתות. סימנים רנג ורנד מתעסקים באופן הראשון. וסימנים רנז ורנט מתעסקים באופן השני.

2. סימנים רנג ורנד עוסקים רק בתבשילים שעברו בישול גמור ואין בהם יותר איסור בישול, אך קיים חשש שמא אדם יבוא להבעיר אש, וכן איסור דרבנן מפני שהאדם שנראה כמבשל (דיני בישול מפורטים בסימן שיח).

השהיה:

3. השהיה היא הנחת תבשיל מערב שבת על גבי כירה חמה על מנת לשמור על חום התבשיל. חששו חכמים שאדם יראה בשבת שהאש בכירה אינה גדולה מספיק והתבשיל מתקרר, ויבוא לחתות בגחלים ולהבעיר. אמנם יש כמה התרים שהגדירו חכמים שאם יעשה אותם האדם אין חשש חיתוי:

1. כירה המוסקת בקש וגבבה (כלומר: כאשר חומר הבעירה אינו מאפשר חיתוי). בתנור נחלקו הראשונים (שו"ע החמיר שצריך גריפה והמשנ"ב הקל).
2. תבשיל שעבר בישול בן דרוסאי, נחלקו התנאים (לדעת חנניה אין חשש חיתוי אם עבר בישול בן דרוסאי, וכך פסק רמ"א. לדעת חכמים יש חשש גם אז, וכך פסק שו"ע).
3. גריפה וקטימה בכירה (אם גרף וקטם את האש מהכירה שאז אין מה לחתות, או שיש היכר שלא יבוא לחתות) ובתנור אין הדבר מועיל (לשו"ע לעיל- גם לעניין שהייה מערב שבת. לרמ"א- רק לעניין חזרה בשבת עצמה).
4. מצטמק ורע לו (אם התבשיל הגיע לשיעור שהאדם עצב מהמשך הבישול אין חשש שיבוא לחתות בגחלים).
5. תבשיל חי בתנור (כשהקדירה אינה מבושלת כלל התירו חכמים להניחה על הכירה אפילו אם אינה גרופה כיוון שהאדם לא יבוא לחתות כי אין בזה תועלת) ובכירה נחלקו הראשונים. (ופסק שו"ע כמתירים).
6. סמיכה ליד הכירה (מותר להניח/ להשהות קדירה אם לא מניח על הכירה עצמה אלא לידה). ובתנור הדבר אסור (ואף פה תלוי במחלוקת שו"ע ורמ"א כנזכר).

4. חכמים גזרו בנוסף שאם אדם הזיד או שגג והשהה תבשיל באופן האסור, שלא יהנה מהתבשיל בשבת מפני שאנשים היו מבשלים ואומרים שהם משהים.

החזרה:

5. עוד אסרו חכמים לתת קדירה מבושלת בשבת עצמה על גבי אש או גחלים. החשש הוא שהאדם יבוא לחתות בגחלים כדי לחזק את חום האש, או משום שהאדם נראה כמבשל בשבת. גם החזרת התבשיל אסורה באופן עקרוני משום שהיא כנתינה מחודשת.

אמנם, אם סילק את הקדירה מהאש באופן זמני, מותר להחזירה. והגדירו חכמים כמה תנאים לזה:

1. שהאש גרופה וקטומה (מוסכם).
2. על גבי הכירה, ולא בתוך הכירה (מוסכם).
3. שלא הניח את התבשיל על הקרקע (שו"ע). ויש אומרים שצריך להיות עדיין בידו (רמ"א).
4. שהיה בדעת האדם להחזיר את התבשיל (רמ"א).

פרטי הדינים ודין דיעבד נתונים במחלוקות ראשונים ואחרונים.