פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנט א: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Try fix category tree) תגית: ריקון |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רנט א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רנט|א}} | |||
== סעיף א | מוכין שטמן בהם == | |||
<blockquote>'''אביי''' '''אומר''' (מח.) שהטומן במוכין של צמר אסור לטלטלם, ואינם בטלים מחמת חשיבותם בגלל שהטמין בהם (ודינם כמוקצים למלאכתם מחמת חסרון כיס (רש"י)). | |||
בהמשך הגמרא (מט:) '''רבא אומר''' על המשנה שאסרה לטלטל גיזי צמר, שרק אם לא טמן בהם אסורים בטלטול, אבל אם טמן בהם מותרים. הגמרא מקשה עליו ממשנה האוסרת אף כשטמן בהם, ומעמידה שדברי רבא אמורים שייחדם להטמנה, (ורק אם לא ייחדם אסורים). '''רבינא מיישב''' שרבא דיבר בגיזי צמר רגילים שאם טמן בהם מותרים, והמשנה שאסרה עסקה בגיזים המיועדים לסחורה ('הפתק'), שודאי לא ביטלם גם אם טמן בהם. | |||
'''לסיכום''': מוכין - אביי אוסר לטלטלם גם אם טמן בהם. גיזי צמר - רבא מתיר אם ייחדם, רבינא מתיר בגיזים רגילים כשטמן בהם ובגיזי סחורה רק אם ייחדם. | |||
</blockquote> | |||
נחלקו הראשונים האם אביי ורבא חולקים (ואם הם לא חולקים - כיצד ליישב דבריהם): | |||
'''''◄''''' רא"ש ור"ן: האמוראים לא חולקים. (הביאור: '''1.''' מוכין חשובים יותר מגיזין ולא מבטלם גם אם טומן בהם (וכך משמע מרש"י). '''2.''' אביי דיבר בשל הפתק אבל סתם גיזין ומוכין מותרים אם טמן בהם. '''ר"ן (ביאור נוסף):''' לאותה שבת מותרים, ולשבת אחרת אסורים). | |||
<blockquote>☜ אליה רבה: אין הבדל בין גיזין למוכין, ואם טמן בהם מותרים. | |||
⤶ בשעת הדחק אפשר לסמוך על שיטה זו (ביה"ל). | |||
</blockquote> | |||
'''''◄''''' רי"ף ורמב"ם: האמוראים חולקים, והלכה כרבא בביאורו הראשון: אם ייחד מותרים ואם לא ייחד אסורים. | |||
'''''◄''''' רא"ש, (תוספות רא"ש), רשב"א וטור: האמוראים חולקים, והלכה כרבינא שמוכין שייחדם מותרים ואם לא ייחדם אסורים בטלטול, אבל אם טמן בגיזי צמר מותרים בטלטול אפילו אם לא ייחדם, אבל אם עומדים לסחורה צריכים ייחוד. | |||
<blockquote>☜ כך פוסק שו"ע. | |||
</blockquote> | |||
<ol> | |||
<li><blockquote><p>אם טמן יותר מפעם אחת במוכין מותר לטלטלם אפילו אם לא ייחדם בפירוש, דהוי כמו ייחוד (אחרונים ע"פ דברי הטור והשו"ע).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>ייחוד צריך להיות לעולם (משנ"ב). (ולא כלבוש שסבר שמספיק לשבת אחת, שהרי לא רגילים לטמון בהם (שער הציון)). וגם ייחוד במחשבה מספיק (ולא כפרי מגדים שסבר שצריך דווקא בפה (שער הציון)).</p></blockquote></li></ol> | |||
=== ❖ בסיס לגזי הצמר === | |||
<blockquote>הגמרא אומרת (מט.) שכאשר טמן בדבר שאסור לטלטלו, יכול לנערו אותם בעזרת כיסוי הקדירה (ולמרות שהם על הכיסוי, אינו נעשה בסיס להם (רש"י)). | |||
☜ וכך פוסק שו"ע. | |||
⤶ הקדירה אינה בסיס כיוון שהיא לא משמשת לצמר, אלא הצמר משמש אותה (משנ"ב). | |||
</blockquote> | |||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:06, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | מוכין שטמן בהם[עריכה]
אביי אומר (מח.) שהטומן במוכין של צמר אסור לטלטלם, ואינם בטלים מחמת חשיבותם בגלל שהטמין בהם (ודינם כמוקצים למלאכתם מחמת חסרון כיס (רש"י)).
בהמשך הגמרא (מט:) רבא אומר על המשנה שאסרה לטלטל גיזי צמר, שרק אם לא טמן בהם אסורים בטלטול, אבל אם טמן בהם מותרים. הגמרא מקשה עליו ממשנה האוסרת אף כשטמן בהם, ומעמידה שדברי רבא אמורים שייחדם להטמנה, (ורק אם לא ייחדם אסורים). רבינא מיישב שרבא דיבר בגיזי צמר רגילים שאם טמן בהם מותרים, והמשנה שאסרה עסקה בגיזים המיועדים לסחורה ('הפתק'), שודאי לא ביטלם גם אם טמן בהם.
לסיכום: מוכין - אביי אוסר לטלטלם גם אם טמן בהם. גיזי צמר - רבא מתיר אם ייחדם, רבינא מתיר בגיזים רגילים כשטמן בהם ובגיזי סחורה רק אם ייחדם.
נחלקו הראשונים האם אביי ורבא חולקים (ואם הם לא חולקים - כיצד ליישב דבריהם):
◄ רא"ש ור"ן: האמוראים לא חולקים. (הביאור: 1. מוכין חשובים יותר מגיזין ולא מבטלם גם אם טומן בהם (וכך משמע מרש"י). 2. אביי דיבר בשל הפתק אבל סתם גיזין ומוכין מותרים אם טמן בהם. ר"ן (ביאור נוסף): לאותה שבת מותרים, ולשבת אחרת אסורים).
☜ אליה רבה: אין הבדל בין גיזין למוכין, ואם טמן בהם מותרים.
⤶ בשעת הדחק אפשר לסמוך על שיטה זו (ביה"ל).
◄ רי"ף ורמב"ם: האמוראים חולקים, והלכה כרבא בביאורו הראשון: אם ייחד מותרים ואם לא ייחד אסורים.
◄ רא"ש, (תוספות רא"ש), רשב"א וטור: האמוראים חולקים, והלכה כרבינא שמוכין שייחדם מותרים ואם לא ייחדם אסורים בטלטול, אבל אם טמן בגיזי צמר מותרים בטלטול אפילו אם לא ייחדם, אבל אם עומדים לסחורה צריכים ייחוד.
☜ כך פוסק שו"ע.
אם טמן יותר מפעם אחת במוכין מותר לטלטלם אפילו אם לא ייחדם בפירוש, דהוי כמו ייחוד (אחרונים ע"פ דברי הטור והשו"ע).
ייחוד צריך להיות לעולם (משנ"ב). (ולא כלבוש שסבר שמספיק לשבת אחת, שהרי לא רגילים לטמון בהם (שער הציון)). וגם ייחוד במחשבה מספיק (ולא כפרי מגדים שסבר שצריך דווקא בפה (שער הציון)).
❖ בסיס לגזי הצמר[עריכה]
הגמרא אומרת (מט.) שכאשר טמן בדבר שאסור לטלטלו, יכול לנערו אותם בעזרת כיסוי הקדירה (ולמרות שהם על הכיסוי, אינו נעשה בסיס להם (רש"י)).
☜ וכך פוסק שו"ע.
⤶ הקדירה אינה בסיס כיוון שהיא לא משמשת לצמר, אלא הצמר משמש אותה (משנ"ב).