פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסז ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Try fix category tree) תגית: ריקון |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רסז ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רסז|ב}} | |||
== סעיף ב | סדר תפילת ערבית == | |||
<blockquote>רבי יוסי אומר (קיח:) שיהיה חלקו עם מכניסי שבת בטבריה שיושבת בעמק ומכניסים שבת מוקדם. | |||
</blockquote> | |||
☜ טור ושו"ע: נהגו להתפלל ערבית של שבת מוקדם. | |||
נחלקו הראשונים ממתי יכול אדם לקבל שבת: | |||
'''''◄''''' תוספות, רא"ש, רמב"ם, רבינו יונה, אוהל מועד וטור: החל מפלג המנחה יכול להדליק את הנר ולקבל שבת. | |||
<blockquote>☜ כך פוסק שו"ע. | |||
</blockquote> | |||
'''''◄''''' ר"י בן גיאת: בימינו נוהגים כחכמים, ולא יתפלל לפני שחשיכה. | |||
א. אפשר לקבל שבת מוקדם גם מי שרגיל להתפלל במשך השבוע ערבית אחרי צאת הכוכבים. אלא שיזהר להתפלל מנחה לפני הפלג כדי שלא יהיה תרתי דסתרי (משנ"ב). ויש מי שהקל בזה בציבור (דרך החיים), ואין לסמוך על זה אלא כשמתפלל ערבית בבין השמשות ובשעת דחק (משנ"ב). ויש שהחמירו גם בשבת שלא להתפלל לפני צאת הכוכבים (גר"א ומג"א בשם האר"י ז"ל). | |||
ב. אין לקבל שבת לפני הפלג, ואפילו בדיעבד אין קבלתו קבלה. ונחלקו ממתי מונים: שעה ורבע לפני שקיעה או שעה ורבע לפני צה"כ<ref>לדעת '''המשנ"ב''' (רסג, יט) '''והביה"ל''' (רסא, ד"ה להקדים) '''והאור לציון''' (יח, הערה ט) דעת '''השו"ע''' לשער מצאת הכוכבים. לדעת '''המנחת כהן''' (מאמר ב, ט) '''והמנוחת אהבה''' (א, ה, 9) דעת השו"ע לשער מהשקיעה.</ref> (משנ"ב). | |||
❖ '''קריאת שמע מוקדמת''' | |||
<blockquote>הגמרא אומרת (ברכות כז.) שרב התפלל של שבת בערב שבת. | |||
</blockquote> | |||
רא"ש ורמב"ם: רב היה מתפלל לפני חשיכה, אבל קרא ק"ש רק אחרי צאת הכוכבים<ref>'''רא"ש:''' לא היה חושש לסמיכת גאולה לתפילה כי עשה מצווה בהקדמת השבת. '''רמב"ם:''' כיוון שתפילת ערבית רשות לא הקפידו בזה.</ref>. | |||
<blockquote>☜ משנ"ב: צריך לקרוא קריאת שמע לאחר צאת הכוכבים<ref>'''השו"ע''' השמיט דין זה. ייתכן שסמך על מה שכתב בדיני ערבית שלא יוצאים בזה ידי חובה.</ref>. | |||
</blockquote> | |||
❖ '''אכילה מוקדמת''' | |||
רבינו ירוחם ומהרי"א: יכול לאכול מיד. (ורק במצה צריך להקפיד לאכול אחרי צה"כ). | |||
<blockquote>☜ כך פוסק שו"ע. | |||
</blockquote> | |||
בית יוסף: יכול לאכול סעודת שבת לפני ק"ש, (ואינו לא נחשב כאוכל לפני קריאת שמע), כיוון שיש פוסקים שאומרים שיוצאים ידי חובה בקריאת שמע המוקדמת. | |||
א. יכול לאכול לפני שקיעה ולגמור סעודתו מבעו"י. ויש מחמירים להמשיך סעודתו עד אחרי שחשיכה ולאכול כזית בלילה. ונכון לכתחילה לחוש לדבריהם (משנ"ב). | |||
ב. אם אין חצי שעה לפני צה"כ, יזהר שלא יתחיל לאכול. ויש מקילים בזה, והנוהג כך אין למחות בידו (משנ"ב). | |||
==הערות שוליים== | |||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:11, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב | סדר תפילת ערבית[עריכה]
רבי יוסי אומר (קיח:) שיהיה חלקו עם מכניסי שבת בטבריה שיושבת בעמק ומכניסים שבת מוקדם.
☜ טור ושו"ע: נהגו להתפלל ערבית של שבת מוקדם.
נחלקו הראשונים ממתי יכול אדם לקבל שבת:
◄ תוספות, רא"ש, רמב"ם, רבינו יונה, אוהל מועד וטור: החל מפלג המנחה יכול להדליק את הנר ולקבל שבת.
☜ כך פוסק שו"ע.
◄ ר"י בן גיאת: בימינו נוהגים כחכמים, ולא יתפלל לפני שחשיכה.
א. אפשר לקבל שבת מוקדם גם מי שרגיל להתפלל במשך השבוע ערבית אחרי צאת הכוכבים. אלא שיזהר להתפלל מנחה לפני הפלג כדי שלא יהיה תרתי דסתרי (משנ"ב). ויש מי שהקל בזה בציבור (דרך החיים), ואין לסמוך על זה אלא כשמתפלל ערבית בבין השמשות ובשעת דחק (משנ"ב). ויש שהחמירו גם בשבת שלא להתפלל לפני צאת הכוכבים (גר"א ומג"א בשם האר"י ז"ל).
ב. אין לקבל שבת לפני הפלג, ואפילו בדיעבד אין קבלתו קבלה. ונחלקו ממתי מונים: שעה ורבע לפני שקיעה או שעה ורבע לפני צה"כ[1] (משנ"ב).
❖ קריאת שמע מוקדמת
הגמרא אומרת (ברכות כז.) שרב התפלל של שבת בערב שבת.
רא"ש ורמב"ם: רב היה מתפלל לפני חשיכה, אבל קרא ק"ש רק אחרי צאת הכוכבים[2].
☜ משנ"ב: צריך לקרוא קריאת שמע לאחר צאת הכוכבים[3].
❖ אכילה מוקדמת
רבינו ירוחם ומהרי"א: יכול לאכול מיד. (ורק במצה צריך להקפיד לאכול אחרי צה"כ).
☜ כך פוסק שו"ע.
בית יוסף: יכול לאכול סעודת שבת לפני ק"ש, (ואינו לא נחשב כאוכל לפני קריאת שמע), כיוון שיש פוסקים שאומרים שיוצאים ידי חובה בקריאת שמע המוקדמת.
א. יכול לאכול לפני שקיעה ולגמור סעודתו מבעו"י. ויש מחמירים להמשיך סעודתו עד אחרי שחשיכה ולאכול כזית בלילה. ונכון לכתחילה לחוש לדבריהם (משנ"ב).
ב. אם אין חצי שעה לפני צה"כ, יזהר שלא יתחיל לאכול. ויש מקילים בזה, והנוהג כך אין למחות בידו (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ לדעת המשנ"ב (רסג, יט) והביה"ל (רסא, ד"ה להקדים) והאור לציון (יח, הערה ט) דעת השו"ע לשער מצאת הכוכבים. לדעת המנחת כהן (מאמר ב, ט) והמנוחת אהבה (א, ה, 9) דעת השו"ע לשער מהשקיעה.
- ↑ רא"ש: לא היה חושש לסמיכת גאולה לתפילה כי עשה מצווה בהקדמת השבת. רמב"ם: כיוון שתפילת ערבית רשות לא הקפידו בזה.
- ↑ השו"ע השמיט דין זה. ייתכן שסמך על מה שכתב בדיני ערבית שלא יוצאים בזה ידי חובה.