פרשני:תנ"ך:בראשית א א: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־06:08, 4 במאי 2021

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

תנ"ך:בראשית א א

‏^[1]

	בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ

בראשית

בהחתלה

זה אומר בהתחלה ה' ברא את השמים ואת הארץ והיה "תאו ובואו"‏^[2] ו"רוח אלוקים מרחפת על פני תהום"‏^[2] עד ש"וירא אלוקים את האור כי טוב ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך"‏^[3] וכו'.

אלוקים

למה נאמר "אלוקים" ולא "ה'"? וכי שנאמר "אלוקים" זה סימן רע, אלה, שבהתחלה ה' רצה לברוא את העולם במידת הדין ולאחר מכן החליט לברוא את העולם במידת הרחמים והדין‏^[4].

הערות שוליים

↑ ראה פירוש רש"י
↑ ^2.0 ^2.1 בראשית, א', ב'.
↑ שם, פסוק ד'.
↑ בראשית רבה, י"ב, ט"ו.

[1] ראה פירוש רש"י

[פסוק_ב'-2] 2.0 ^2.1 בראשית, א', ב'.

[3] שם, פסוק ד'.

[4] בראשית רבה, י"ב, ט"ו.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{פרשני}}
 {{#makor-new:תנ"ך:בראשית א א|תנ"ך-בראשית|א|א}}
-==פירוש רש"י==
-{{ציטוטוןאמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" , שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום  "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם". שאם יאמרו אומות העולם לישראל: "לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".
-'''"בְּרֵאשִׁית בָּרָא"''' – אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל: בשביל התורה שנקראת "רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ", ובשביל ישראל שנקראו  "רֵאשִׁית תבואתו".
+{{הערה|ראה פירוש רש"י}}
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן='''בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ'''}}
-ואם באת לפרשו כפשוטו, כך פרשהו: "בראשית בריאת שמים וארץ, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר". ולא בא המקרא להורות סדר הבריאה, לומר שֶאֵלו קדמו; שאם בא להורות כך, היה לו לכתוב: "בראשונה ברא את השמים" וגו', שאין לך "ראשית" במקרא שאינו דבוק לתיבה של אחריו, כמו: "בְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת יְהוֹיָקִים",  "רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ",  "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ". אף כאן אתה אומר: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" וגו', כמו "בְּרֵאשִׁית ברוא". ודומה לו  "תְּחִלַּת דִּבֶּר ה' בְּהוֹשֵׁעַ", כלומר: תחילת דיבורו של הקב"ה בהושע, "ויאמר ה' אל הושע" וגו'.
+בראשית
+:בהחתלה
+::זה אומר בהתחלה ה' ברא את השמים ואת הארץ והיה "תאו ובואו"{{הערה|בראשית, א', ב'.|שם=פסוק ב'}} ו"רוח אלוקים מרחפת על פני תהום"{{הערה|שם=פסוק ב'}} עד ש"וירא אלוקים את האור כי טוב ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך"{{הערה|שם, פסוק ד'.}} וכו'.
+אלוקים
+:למה נאמר "אלוקים" ולא "ה'"? וכי שנאמר "אלוקים" זה סימן רע, אלה, שבהתחלה ה' רצה לברוא את העולם ב[[מידת הדין]] ולאחר מכן החליט לברוא את העולם במידת הרחמים והדין{{הערה|בראשית רבה, י"ב, ט"ו.}}.
-ואם תאמר: להורות בא שאלו תחילה נבראו, ופירושו: בראשית הכל ברא אלו, ויש לך מקראות שמקצרים לשונם וממעטים תיבה אחת, כמו: "כי לא סגר דלתי בטני", ולא פירש מי הסוגר, וכמו  "ישא את חיל דמשק", ולא פירש מי ישאנו, וכמו "אם יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים", ולא פירש "אם יחרוש אדם בבקרים", וכמו  "מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית", ולא פירש "מגיד מראשית דבר אחרית דבר". אם כן תמה על עצמך, שהרי המים קדמו, שהרי כתיב: "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים", ועדיין לא גילה המקרא בריית המים מתי היתה. הא למדת שקדמו המים לארץ. ועוד, שהשמים מאש ומים נבראו. על כרחך לא לימד המקרא בסדר המוקדמים והמאוחרים כלום.
-'''"ברא אלוקים"''' – ולא אמר "ברא ה'". שבתחילה עלה במחשבה לברואתו במידת הדין; ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מידת רחמים ושיתפה למידת הדין. היינו דכתיב : "בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם".}}
 [[קטגוריה:תנ"ך]]
+{{הערות שוליים}}

פרשני:תנ"ך:בראשית א א: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־06:08, 4 במאי 2021

הערות שוליים

תפריט ניווט

חיפוש