דרשני:עבדות בימינו (נתנאל שטרן): הבדלים בין גרסאות בדף
נתנאל שטרן (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
נתנאל שטרן (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בשנה האחרונה עקב הנגיף המשתולל בתוכנו החלטתי לדון בצורות של העבדות כיום למרות שעברו 3333 שנה מיציאת מצרים ו232 מאישורה של חוקת ארצות הברית - בתיקון הי"ג לחוקה זו נאמר כי "לא תהיה עבדות או עבודת כפייה – למעט עונש על פשע, שהאדם יורשע | בשנה האחרונה עקב הנגיף המשתולל בתוכנו החלטתי לדון בצורות של העבדות כיום למרות שעברו 3333 שנה מיציאת מצרים ו232 מאישורה של חוקת ארצות הברית - בתיקון הי"ג לחוקה זו נאמר כי "לא תהיה עבדות או עבודת כפייה – למעט עונש על פשע, שהאדם יורשע | ||
בו כחוק – בתחומי ארצות הברית, או בכל מקום הנתון לשיפוטה" תיקון זה אושר לפני 156 שנים. להבדיל במקורותינו נאמר {{#makor-new:בבא מציעא י א|בבלי-בבא-מציעא|י|א}} עבדי הם ולא עבדים לעבדים יתרה מזאת בשולחן ערוך נאמר כי {{#makor-new:חושן משפט שלג ג|שולחן-ערוך-חושן-משפט|שלג|ג}} פועל יכול לחזור בו בחצי היום אפי' שקיבל שכר על אותו יום. | בו כחוק – בתחומי ארצות הברית, או בכל מקום הנתון לשיפוטה" תיקון זה אושר לפני 156 שנים. להבדיל במקורותינו נאמר ({{#makor-new:בבא מציעא י א|בבלי-בבא-מציעא|י|א}}) עבדי הם ולא עבדים לעבדים יתרה מזאת בשולחן ערוך נאמר כי ({{#makor-new:חושן משפט שלג ג|שולחן-ערוך-חושן-משפט|שלג|ג}}) פועל יכול לחזור בו בחצי היום אפי' שקיבל שכר על אותו יום. להבדיל אלף אלפי הבדלות בחוקי חמורבי נאמר כי אם עבד בורח מאדונו רוצעים את אזנו- בתורה זה הפוך - עבדותו של יהודי (עבד עברי) מוגבלת לשש שנים או עד היובל המוקדם מביניהם ואם סירב להשתחרר בתום שש שנים רוצעים את אזנו משום שנאמר בגמרא ''אמר הקב"ה אזן ששמעה קולי על הר סיני בשעה שאמרתי (ויקרא כה, נה) כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים והלך זה וקנה אדון לעצמו ירצע'' {{#makor-new:קידושין כב ב|בבלי-קידושין|כב|ב}} אך גם העבד הנרצע משתחרר ביובל - כל זה נאמר הרבה יותר מאלף שנים לפני חוקת ארצות הברית שם בה עד שנת ה'תרט"ז העבדות הייתה חוקית. | ||
יתרה מזאת בניגוד לעבדות במאה הי"ח למניינם בארה"ב נאסר על העבד העברי לעבוד בפרך כמי שהרמב"ם כתב בהלכ' עבדים פרק א {{#makor-new:הלכות עבדים א ו|רמב"ם-עבדים|א|ו}}: ''כָּל עֶבֶד עִבְרִי '''אָסוּר לַעֲבֹד בּוֹ בְּפָרֶךְ'''. וְאֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדַת פָּרֶךְ זוֹ עֲבוֹדָה שֶׁאֵין לָהּ קִצְבָה וַעֲבוֹדָה שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָהּ אֶלָּא תִּהְיֶה מַחְשַׁבְתּוֹ לְהַעֲבִידוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא יִבָּטֵל.'' אדם יהודי יכול להפוך לעבד בשתי דרכים: | |||
# מוכר עצמו -יהודי נזקק, שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לקיים את עצמו והוא מוכר עצמו לעבד. - עבד כזה יכול להימכר בין ליהודי בין לנכרי וכן הוא לצאת מתי שירצה ואינו נרצע משום שהוא נחשב לשכיר שעובד למחייתו לפי בחירתו (אמנם, עם חיובים נרחבים יותר מאשר שכיר 'רגיל'), ומעמדו האישי לא משתנה. בהתאם לכך אין מוסרים לו שפחה כנענית ואין מצוות הענקה כלפיו מצד אחד, ומצד שני הוא יכול למכור את עצמו לגוי. | |||
# מכרוהו בית דין - גנב שאינו מסוגל להשיב את הרכוש הגנוב או עלותו, ונמכר לעבדות לצורך תשלום החוב. - עבד כזה יכול להימכר רק ליהודי לשש שנים ואם הוא רוצה להישאר אצל אדונו אחרי תום שש השנים הנ"ל הוא נרצע ולכן מכירתו על ידי בית דין היא דרך לשיקום חייו של אדם שהדרדר לגניבה ושאין לו אפשרות לשלם את חובו. המכירה משנה את מעמדו האישי כך שהוא מותר בשפחה כנענית וכן ישנה אפשרות להאריך את תקופת העבדות. כחלק מן השיקום אסור למכרו לגוי, ובסיום השיקום הוא מקבל מענק אשר מאפשר לו לפתוח דף חדש. | |||
גרסה אחרונה מ־16:59, 21 בפברואר 2021
|
|
בשנה האחרונה עקב הנגיף המשתולל בתוכנו החלטתי לדון בצורות של העבדות כיום למרות שעברו 3333 שנה מיציאת מצרים ו232 מאישורה של חוקת ארצות הברית - בתיקון הי"ג לחוקה זו נאמר כי "לא תהיה עבדות או עבודת כפייה – למעט עונש על פשע, שהאדם יורשע בו כחוק – בתחומי ארצות הברית, או בכל מקום הנתון לשיפוטה" תיקון זה אושר לפני 156 שנים. להבדיל במקורותינו נאמר (בבא מציעא י א) עבדי הם ולא עבדים לעבדים יתרה מזאת בשולחן ערוך נאמר כי (חושן משפט שלג ג) פועל יכול לחזור בו בחצי היום אפי' שקיבל שכר על אותו יום. להבדיל אלף אלפי הבדלות בחוקי חמורבי נאמר כי אם עבד בורח מאדונו רוצעים את אזנו- בתורה זה הפוך - עבדותו של יהודי (עבד עברי) מוגבלת לשש שנים או עד היובל המוקדם מביניהם ואם סירב להשתחרר בתום שש שנים רוצעים את אזנו משום שנאמר בגמרא אמר הקב"ה אזן ששמעה קולי על הר סיני בשעה שאמרתי (ויקרא כה, נה) כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים והלך זה וקנה אדון לעצמו ירצע קידושין כב ב אך גם העבד הנרצע משתחרר ביובל - כל זה נאמר הרבה יותר מאלף שנים לפני חוקת ארצות הברית שם בה עד שנת ה'תרט"ז העבדות הייתה חוקית. יתרה מזאת בניגוד לעבדות במאה הי"ח למניינם בארה"ב נאסר על העבד העברי לעבוד בפרך כמי שהרמב"ם כתב בהלכ' עבדים פרק א הלכות עבדים א ו: כָּל עֶבֶד עִבְרִי אָסוּר לַעֲבֹד בּוֹ בְּפָרֶךְ. וְאֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדַת פָּרֶךְ זוֹ עֲבוֹדָה שֶׁאֵין לָהּ קִצְבָה וַעֲבוֹדָה שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָהּ אֶלָּא תִּהְיֶה מַחְשַׁבְתּוֹ לְהַעֲבִידוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא יִבָּטֵל. אדם יהודי יכול להפוך לעבד בשתי דרכים:
- מוכר עצמו -יהודי נזקק, שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לקיים את עצמו והוא מוכר עצמו לעבד. - עבד כזה יכול להימכר בין ליהודי בין לנכרי וכן הוא לצאת מתי שירצה ואינו נרצע משום שהוא נחשב לשכיר שעובד למחייתו לפי בחירתו (אמנם, עם חיובים נרחבים יותר מאשר שכיר 'רגיל'), ומעמדו האישי לא משתנה. בהתאם לכך אין מוסרים לו שפחה כנענית ואין מצוות הענקה כלפיו מצד אחד, ומצד שני הוא יכול למכור את עצמו לגוי.
- מכרוהו בית דין - גנב שאינו מסוגל להשיב את הרכוש הגנוב או עלותו, ונמכר לעבדות לצורך תשלום החוב. - עבד כזה יכול להימכר רק ליהודי לשש שנים ואם הוא רוצה להישאר אצל אדונו אחרי תום שש השנים הנ"ל הוא נרצע ולכן מכירתו על ידי בית דין היא דרך לשיקום חייו של אדם שהדרדר לגניבה ושאין לו אפשרות לשלם את חובו. המכירה משנה את מעמדו האישי כך שהוא מותר בשפחה כנענית וכן ישנה אפשרות להאריך את תקופת העבדות. כחלק מן השיקום אסור למכרו לגוי, ובסיום השיקום הוא מקבל מענק אשר מאפשר לו לפתוח דף חדש.