פרשני:בבלי:יומא סט ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(הסרת כל התוכן מהדף)
תגיות: ריקון שחזור ידני עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
==חברותא==


</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא אנן תנן</b>:        &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אין ישיבה בעזרה</b> משום דכתיב "לעמוד לשרת", וכן "העומדים שם לפני ה'".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא מצינו ישיבה בעזרה <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא למלכי בית דוד בלבד!</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (דברי הימים א יז) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויבא המלך דוד, וישב לפני ה"</b>'.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כדאמר רב חסדא</b> על הברייתא העוסקת בענין הקריאה בספר תורה (כפי שיבואר להלן), שהמדובר הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בעזרת נשים</b> הסמוכה לעזרה, ולא בעזרה עצמה.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכא נמי</b> במשנתנו המדובר הוא שיושב הכהן הגדול <b style='font-size:20px; color:black;'>בעזרת נשים.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>והיכא איתמר דרב חסדא?</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(לפי גירסת הגר"א) <b style='font-size:20px; color:black;'>אהא דתניא: היכן קורין בו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בעזרה</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר בן יעקב אומר: בהר הבית</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (נחמיה ח) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויקרא בו</b> עזרא <b style='font-size:20px; color:black;'>לפני הרחוב אשר לפני שער המים</b>".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רב חסדא</b>: הקריאה הזאת היתה <b style='font-size:20px; color:black;'>בעזרת נשים.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וממשיכה הגמרא, בביאור המקרא בספר נחמיה:</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(נחמיה ח) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול</b>".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי גדול?</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף אמר רב: שגדלו</b> עזרא להקב"ה, בכך שברכו <b style='font-size:20px; color:black;'>בשם המפורש.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב גידל אמר</b>: גידל את כבודו בתיקון שתיקן, לומר במקדש בסוף כל ברכה <b style='font-size:20px; color:black;'>"ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם</b>". (דברי הימים א טז)</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> שאל <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה אביי לרב דימי</b> על דברי רב גידל: <b style='font-size:20px; color:black;'>ודילמא שגידלו בשם המפורש?</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: אין אומרים שם המפורש בגבולים</b>, מחוץ לעזרה, והרי עזרא אמר זאת בחוץ ולא בעזרה.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> אמר עזרא את השם המפורש מחוץ לעזרה בהזדמנות אחרת?</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והכתיב</b> (לפי גירסת הגר"א):</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(נחמיה ט) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויזעקו בקול גדול אל ה' אלהיהם</b>"</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר</b> על כך <b style='font-size:20px; color:black;'>רב גידל</b> עצמו: "בקול גדול"</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>שגדלו</b> עזרא להקב"ה <b style='font-size:20px; color:black;'>בשם המפורש!</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הוראת שעה היתה</b> לצורך הזעקה לומר את השם המפורש חוץ לגבולים, ולכן כשעמד עזרא בפעם אחרת לברך מחוץ לעזרה, הוא לא הזכיר את השם המפורש.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת הגמרא את אותה הזעקה:</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(נחמיה ט) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויצעקו אל ה' אלהים בקול גדול</b> ".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי אמור?</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב ואיתימא רבי יוחנן</b>, כך אמרו ישראל באותה שעה:</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בייא, בייא!</b> לשון זעקה וקובלנה (רש"י).</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מבקשים אנו שתמסור בידינו את יצר הרע של עבודה זרה.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו האי</b>, זה הוא שגרם <b style='font-size:20px; color:black;'>דאחרביה</b> הקב"ה <b style='font-size:20px; color:black;'>למקדשא, וקליה להיכליה,</b> ושרף את היכלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>וקטלינהו לכולהו צדיקי, ואגלינהו לישראל מארעהון</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועדיין</b> יצר הרע הזה <b style='font-size:20px; color:black;'>מרקד בינן</b>, בינותינו.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כלום</b>, הרי זה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>יהבתיה לן</b> שנתת לנו את יצר הרע הזה אינו <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לקבולי ביה אגרא</b>, שנקבל שכר בהתמודדתנו עמו.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא איהו בעינן, ולא אגריה בעינן.</b> איננו רוצים לא אותו ולא את השכר על ההתמודדות אתו!</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נפל להו פיתקא</b> כתב <b style='font-size:20px; color:black;'>מרקיעא, דהוה כתב בה: אמת!</b> שאישר הקב"ה את בקשתם בכך.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חנינא, שמע מינה: חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אותיבו</b> ישבו <b style='font-size:20px; color:black;'>בתעניתא תלתא</b> שלשה <b style='font-size:20px; color:black;'>יומין ותלתא לילואתא</b> לילות.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לבסוף, <b style='font-size:20px; color:black;'>מסרוהו</b> משמים ליצר הרע של עבודה זרה - <b style='font-size:20px; color:black;'>ניהליהו</b>, לידם.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נפק</b>, יצא אותו יצר הרע, <b style='font-size:20px; color:black;'>אתא</b> והוא בא ונראה <b style='font-size:20px; color:black;'>כי</b> כמו <b style='font-size:20px; color:black;'>גוריא דנורא</b> גור אריה (לפי רש"י סנהדרין סד א) של אש, בצאתו <b style='font-size:20px; color:black;'>מבית קדשי הקדשים.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>נביא</b> זכריה בן עדו <b style='font-size:20px; color:black;'>לישראל: היינו יצרא דעבודה זרה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (זכריה ה) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויאמר: זאת הרשעה</b>".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בהדי דתפסוה ליה</b> כאשר תפסוהו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אשתמיט</b> נשמטה <b style='font-size:20px; color:black;'>ביניתא</b> שערה אחת <b style='font-size:20px; color:black;'>ממזייא</b>, מאדרת שערו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ורמא קלא,</b> והרים גור הארי של אש את קולו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואזל קליה</b> והלך קול שאגתו עד מרחק של <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע מאה פרסי.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו</b> ישראל: <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי נעביד</b>, מה נעשה? כי אם נשאיר אותו כמות שהוא בידינו, <b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא חס ושלום מרחמי עליה מן שמיא</b>, כשישמעו קולו המתחנן.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו נביא: שדיוהו</b> השליכוהו <b style='font-size:20px; color:black;'>בדודא דאברא,</b> בתוך דוד של עופרת, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחפיוהו לפומיה באברא,</b> וכסו את פי הדוד בעופרת, היות <b style='font-size:20px; color:black;'>דאברא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>משאב שאיב</b> קולטת <b style='font-size:20px; color:black;'>קלא</b>. ולא ישמע קולו.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (זכריה ה) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויאמר: זאת הרשעה! וישלך אתה אל תוך האיפה, וישלך את אבן העופרת אל פיה</b>".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו: הואיל ועת רצון הוא, נבעי רחמי</b> גם <b style='font-size:20px; color:black;'>איצרא דעבירה.</b> שימסר בידינו גם יצר הרע של עריות.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעו רחמי, ואמסר</b> ונמסר <b style='font-size:20px; color:black;'>בידייהו.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו</b> יצר הרע של עריות: <b style='font-size:20px; color:black;'>חזו</b>, ראו <b style='font-size:20px; color:black;'>דאי קטליתו ליה לההוא</b>, אם תקטלו אותו (והתכוון לעצמו) - <b style='font-size:20px; color:black;'>כליא עלמא</b>, יכלה העולם, לפי שרק מכח היצר הזה עוסק העולם בפריה ורביה, ואי אפשר לחלקו בין מעשה מותר למעשה אסור.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חבשוהו תלתא יומי,</b> כלאו אותו במשך שלשה ימים.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכן נפסק כח היצר לגמרי, ולא עסקו עוד בפריה ורביה.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובעו</b> ובקשו <b style='font-size:20px; color:black;'>ביעתא</b> ביצה <b style='font-size:20px; color:black;'>בת יומא</b>, שנולדה היום, <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל ארץ ישראל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא אשתכח</b>, לפי שגם התרנגולות הפסיקו להטיל ביצים.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי: היכי נעביד?</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>נקטליה</b> ליצר הזה - <b style='font-size:20px; color:black;'>כליא עלמא!</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>ניבעי רחמי אפלגא</b>, על מחצית כח היצר, שיביא לכך שתמשיך פריה ורביה בעולם רק בהיתר ולא באיסור.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דבר זה לא יתכן.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>פלגא</b>, מחצית היצר - <b style='font-size:20px; color:black;'>ברקיעא</b> משמים <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יהבי</b> אין נותנים.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כחלינהו</b>, סמאוהו בצבע "כחול" <b style='font-size:20px; color:black;'>לעיניה, ושבקוהו</b>, ושחררוהו.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואהני</b>, והועיל מה שעוורוהו לכך <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא מיגרי ביה לאיניש</b> שלא מתגרה אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>בקריבתה</b>, בק רובותיו.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במערבא</b>, בארץ ישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>מתנו</b> היו שונים את הסוגיה לעיל, בביאור הפסוק (בנחמיה ח) "ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול", <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי: רב גידל אמר: "גדול</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>שגדלו</b> בברכתו <b style='font-size:20px; color:black;'>בשם המפורש</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורב מתנא אמר</b>: גידלו בכך שאמר (לקמן, בנחמיה ט) <b style='font-size:20px; color:black;'>"האל הגדול הגבור והנורא</b>".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא ד</b>אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>רב מתנא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מסייע</b> (לפי הגר"א) <b style='font-size:20px; color:black;'>לד</b>ברי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע בן לוי</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי יהושע בן לוי: למה נקרא שמן "אנשי כנסת הגדולה</b>"?</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>שהחזירו עטרה ליושנה</b>, כדלהלן:</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תחילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אתא</b> בא <b style='font-size:20px; color:black;'>משה</b>, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b>: (דברים י) <b style='font-size:20px; color:black;'>"האל הגד</b>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>ל הגב</b>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>ר והנורא</b>".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך בדור מאוחר יותר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אתא</b> בא <b style='font-size:20px; color:black;'>ירמיה</b> הנביא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר</b>, כאשר ראה את שרי נבוכדנצר מריעים בתוך המקדש: בשעה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נכרים מקרקרין בהיכלו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>איה</b> הוא גילוי <b style='font-size:20px; color:black;'>נוראותיו?</b> דהיינו, הגילוי של "נורא" הוא כאשר אנו רואים זאת, ולא בשעת הסתר פנים.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא אמר</b> ירמיה <b style='font-size:20px; color:black;'>"נורא</b>", היות וחסר אז גילוי זה.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתא דניאל,</b> בזמן גלות בבל ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b>: בשעה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נכרים משתעבדים בבניו</b> במשך שבעים שנה - <b style='font-size:20px; color:black;'>איה</b> הוא גילוי <b style='font-size:20px; color:black;'>גבורותיו?</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא אמר</b> דניאל <b style='font-size:20px; color:black;'>"גבור</b>".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתו אינהו</b>, באו הם, אנשי כנסת הגדולה, והחזירו עטרה ליושנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרו: אדרבה, זו היא</b> התגלות <b style='font-size:20px; color:black;'>גבורת גבורתו</b> של הקב"ה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שכובש את יצרו,</b> בכך <b style='font-size:20px; color:black;'>שנותן "ארך אפים" לרשעים</b> בתקופה כה ארוכה שבה משתעבדים הגויים בבניו ומציקים להם בגזירותיהם.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלו הן נוראותיו</b> שהתגלו בזמן החורבן, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאלמלא מוראו של הקדוש ברוך הוא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>היאך אומה אחת</b> של עם ישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>יכולה</b> היתה <b style='font-size:20px; color:black;'>להתקיים בין</b> כל <b style='font-size:20px; color:black;'>האומות</b>, שנאספו שם להשמידם, ובכל זאת עם ישראל שרד, וממשיך להתקיים.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן נקראו אנשי כנסת הגדולה בשם זה, על שגידלוהו להקב"ה בהחזרת אמירת "הגבור והנורא".</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן</b>, ירמיהו ודניאל, <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי עבדי הכי, ועקרי תקנתא דתקין משה</b> לומר גם "הגבור והנורא"!?</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אלעזר: מתוך ש</b>הם היו <b style='font-size:20px; color:black;'>יודעין בהקדוש ברוך הוא שאמתי הוא, לפיכך לא כיזבו בו.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>וקורא אחרי מות ואך בעשור.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורמינהי</b> מהמשנה במסכת מגילה, ששנינו בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מדלגין ב</b>קריאת ה<b style='font-size:20px; color:black;'>נביא</b> מפרשה לפרשה <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מדלגין ב</b>קריאת ה<b style='font-size:20px; color:black;'>תורה!?</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - בדילוג ארוך, <b style='font-size:20px; color:black;'>בכדי שיפסיק</b> יסיים <b style='font-size:20px; color:black;'>התורגמן</b> המתרגם את תרגום הפרשה הקודמת ועדיין לא יספיק הגולל להגיע לפרשה הבאה, אין מדלגים, שאין זה כבוד הציבור שיישבו וימתינו.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - בדילוג קצר, כמו הדילוג בין פרשת אחרי מות לפרשת אמור, שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בכדי שלא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>יפסיק התורגמן</b>, שלפני שהמתרגם יסיים את תרגומו יכול הגולל להספיק להגיע לפרשה הבאה, יכולים לדלג.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך מקשה הגמרא שאי אפשר לתרץ כך את הסתירה:</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא עלה</b> על אותה המשנה במסכת מגילה <b style='font-size:20px; color:black;'>קתני</b> בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ועד כמה מדלג</b> בנביא - <b style='font-size:20px; color:black;'>בכדי שלא יפסיק התורגמן.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא בתורה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כלל כלל לא</b> יפסיק!?</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: לא קשיא</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> שמדלגין, המדובר הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בענין אחד</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> שאין מדלגין המדובר הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בשני ענינין.</b></span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא ראיה לתירוצו של אביי:</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא: מדלגין בתורה בענין אחד, ובנביא בשני ענינין</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן וכאן בכדי שלא יפסיק התורגמן</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מדלגין מנביא לנביא</b>.</span>
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובנביא של</b> ספר <b style='font-size:20px; color:black;'>שנים עשר</b> (תרי עשר) <b style='font-size:20px; color:black;'>מדלגין</b> מנביא לנביא, שנחשב לספר אחד.</span>
<BR>
<!--$~-->
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0137_L2"></nowiki><nowiki name="דףBעB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; ">
</span>
==דרשני המקוצר==
{{תבנית:ניווט מסכת יומא (פרשני)}}
[[קטגוריה:בבלי יומא (פרשני)]]

גרסה אחרונה מ־02:56, 25 באוקטובר 2024
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=פרשני:בבלי:יומא_סט_ב&oldid=161391"