סעודת פורים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הרחבה) |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==מקור== | ==מקור== | ||
המקור הראשוני למצווה לעשות סעודה בפורים ולשמוח בפורים הוא במגילת אסתר:"...מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה"{{הערה | המקור הראשוני למצווה לעשות סעודה בפורים ולשמוח בפורים הוא במגילת אסתר:"...מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה"{{הערה|אסתר, ט', י"ז}} וגם כתוב: "...שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב..."{{הערה|אסתר, ט', י"ט}}. | ||
==דיני המצווה== | ==דיני המצווה== | ||
נאמר בגמרא שרבא אמר: "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" וזה אומר שצריך אדם לשתות יין בפורים (בסעודה) עד שלא ידע את ההבדל בין המן למרדכי ויש אומרים שאפשר לצאת ידי חובה על ידי שינה. | נאמר בגמרא שרבא אמר: "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" וזה אומר שצריך אדם לשתות יין בפורים (בסעודה) עד שלא ידע את ההבדל בין המן למרדכי ויש אומרים שאפשר לצאת ידי חובה על ידי שינה. | ||
{{הערות שוליים|}} | |||
גרסה אחרונה מ־15:22, 10 במרץ 2022
|
|
משתה ושמחה היא אחת מארבעת מצוות הפורים ומצווה זאת היא לעשות סעודה בפורים ולשמוח בו.
מקור[עריכה]
המקור הראשוני למצווה לעשות סעודה בפורים ולשמוח בפורים הוא במגילת אסתר:"...מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה"[1] וגם כתוב: "...שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב..."[2].
דיני המצווה[עריכה]
נאמר בגמרא שרבא אמר: "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" וזה אומר שצריך אדם לשתות יין בפורים (בסעודה) עד שלא ידע את ההבדל בין המן למרדכי ויש אומרים שאפשר לצאת ידי חובה על ידי שינה.