ישיבת הכותל: הבדלים בין גרסאות בדף

מבנה ישיבת הכותל- המבנה הגדול ביותר ברובע היהודי. מגג המבנה ומחלונות בית המדרש ניתן לצפות בהר הבית

ישיבת הכותל היא אחת מישיבות ההסדר המרכזיות והגדולות ביותר. היא ממוקמת ב"ירושלים שבין החומות" כינוי לרובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים. ולמעלה מ-3000 מבוגריה תופסים עמדות בכל מערכות הציבור בארץ ובתפוצות החל מתפקידי רבנות ודיינות, דרך מסגרות אקדמיות - רפואה, משפט ומחקר וכלה בתעשייה ובהתיישבות.

מייסד הישיבה היה הרב חיים ישעיהו הדרי שגם עמד בראשותה עד שהחליט לפרוש מראשות הישיבה ולהתמנות כנשיאה, תפקיד בו שימש עד לפטירתו. ראש הישיבה הינו הרב ברוך וידר שאף למד בישיבה משיעור א'. כמו כן, הרב אביגדור הלוי נבנצל שימש בעבר כר"מ בישיבה וכיום מעביר בה שיעורים שבועיים בנושאים שונים, וביניהם השיעור הקבוע על פרשת שבוע שדרשותיו קובצו בהמשך לספרי "שיחות על פרשת השבוע" על ידי תלמיד הישיבה בעבר הרב יוסף אליהו. בעבר, שימש גם הרב יעקב כ"ץ כחלק מהנהגת הישיבה אך בהמשך פרש והקים את ישיבת נתיב אריה בראשה הוא עומד עד היום.

בדומה לישיבות חרדיות, בישיבה קיים גם "משגיח רוחני" שמלווה את התלמידים, כאשר בתפקיד זה משמש בשנים האחרונות הרב טוביה ליפשיץ.

הישיבה דוגלת בשילוב בני חו"ל ומקימה להם תוכניות נפרדות בהן הם יכולים ללמוד במשך שנה או יותר, ואף מעודדת את התלמידים לעשות עלייה ולשרת בצבא. התכנית הראשית הינה התוכנית לתלמידים מארצות הברית כשבראשה עומד הרב ראובן טרגין, אך יחד עם זאת קיימות גם תוכניות נוספות לבחורי ישיבה הבאים ללמוד מבריטניה או מדרום אמריקה.

הרקע להקמה[עריכה]

מאז התרחבותם של הישיבות התיכוניות ברשת "מרכז ישיבות בני עקיבא" הורגש אצל רבני וראשי המוסדות הצורך החשוב לבנות מסגרת חינוכית תורנית עבור הבוגרים. מקום בו יוכלו לשקוד על התורה - על כל מקצעותיה - בהרחבה, בשקידה ובשקיקה, להתפתח בתקון המידות, לעלות במעלות יראת שמים, להעמיק את הזיקה לכלל ישראל, ולהתחנך לקראת מעורבות ואחריות לדיוקן הרוחני של המדינה.

ההתלהבות וההתפעמות כתוצאה מהנצחון ב"מלחמת ששת הימים" ושיאה – בשחרור הר הבית והכותל מצאו את ביטויים המעשי אצל הרבנים: משה צבי נריה, אריה בינה ז"ל, ויבדל לחיים הרב אברהם צוקרמן בהגשמת הרעיון של ישיבה גבוהה המשלבת גם את מסגרת ה"הסדר" בעיר העתיקה בצילו של הכותל.

תולדות הישיבה[עריכה]

בערב תשעה באב תשכ"ז כחודשיים לאחר השיבה לרובע היהודי קמה הישיבה. כמה וכמה גלגולים ואתרים עברה הישיבה מאז ייסודה. ראשיתה בחודש אלול תשכ"ז בסמוך לכותל הדרומי, המשכה בחורף תשכ"ח בבניני "בתי מחסה" ובפנימיות מפוזרות ברובע, עד התבססותה החל משנת תשמ"ח במתחם הקבע בליבו של הרובע, כשבית המדרש צופה אל מול הר- הבית, אל הכותל ואל מי ש"עומד אחר כתלנו".

לאחר שעמד בראשות הישיבה מאז היווסדה, פרש בשנת תשנ"ח (1998) הרב הדרי מתפקידו כראש ישיבה והתמנה לנשיא הישיבה כאשר הוא המשיך להעביר שיעורים בנושאי תנ"ך ואמונה. את מקומו תפסו הרב חיים כץ מישיבת בית אל ובהמשך הרב מרדכי אלון. בשנת תשס"ו פרש הרב אלון והרב הדרי שב לעמוד בראש הישיבה למשך כשנתיים, עד שמונה לתפקיד הרב ברוך וידר.

במרוצת השנים, גדלה ישיבת הכותל והפכה להיות הישיבה מיועדת בעיקרה לבוגרי ישיבות תיכוניות, ותלמידיה משרתים בצה"ל במסגרת ההסדר או במסגרת ישיבה גבוהה מתוך שאיפה להתגדל בתורה בשנים הראשונות ללימודים בישיבה, ורק אח"כ לצאת לשירות הצבאי.

ארגון הישיבה[עריכה]

בישיבה כולל אברכים גדול אשר שם לו למטרה לבנות ולעצב דמות של תלמיד חכם ארץ ישראלי, עם זיקה לציבורים שונים ומגוונים. תלמיד חכם בעל שיעור קומה רוחני גבוה: בתלמודים, בפסיקה, במקרא ובמחשבת ישראל לגווניה השונים, שיוכל ע"י דמותו התורנית להשתלב בעיצוב פני החברה היהודית בכלל והישראלית בפרט. בניגוד לכוללים אחרים, הכולל דוגל בלימוד איטי ובעיון הנמשך על פני זמן רב כאשר יחד עם לימוד ההלכות המעשיות למבחן נלמדות הסוגיות גם באופן עיוני. יחד עם כולל ההלכה, קיים בישיבה גם כולל לדיינות.

הישיבה משלבת גם חינוך לבני חו"ל המגיעים לפרק זמן של שנה עד שלוש שנים, וסופגים את רוחה של ארץ ישראל.

הערות שוליים