הרב שלמה חיים הכהן אבינר: הבדלים בין גרסאות בדף
(←קישורים חיצוניים: שיפור איות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (16 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Ravaviner.jpg|250px|שמאל|ממוזער| הרב שלמה חיים הכהן אבינר]] | [[תמונה:Ravaviner.jpg|250px|שמאל|ממוזער| הרב שלמה חיים הכהן אבינר]] | ||
'''הרב שלמה חיים הכהן אבינר''' הוא | '''הרב שלמה חיים הכהן אבינר''' הוא נשיא [[ישיבת עטרת ירושלים]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]], מהמרכזיים שברבני הציונות הדתית. כיהן במשך שנים רבות כרב היישוב בית אל ופרסם למעלה ממאה ספרים בכל תחומי התורה. כחלק מפרויקט שו"ת סמס, עונה על מאות תשובות בכל יום, כאשר חלקן מתפרסם לאחר מכן בעלון השבת הפופולארי עולם קטן. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
בשנת 1981, לקראת [[הנסיגה מסיני]] ופינוי [[ימית]], נמנה עם האישים הבולטים בהובלת התנועה לעצירת הנסיגה מסיני שהובילה להקמת מפלגת התחיה. הוא נסע ברחבי הארץ והרצה בפני תלמידי ישיבות תיכוניות ואולפנות, ושכנע רבים מהם לעבור ולהיות בסיני בעת הפינוי. הוא עצמו התיישב ב[[עצמונה(סיני)|עצמונה]]. עמדתו הייתה שיש להמשיך ולשתול עגבניות עד הרגע האחרון, כי "לא תהיה נסיגה, אלא אם ה' רוצה אותה". | בשנת 1981, לקראת [[הנסיגה מסיני]] ופינוי [[ימית]], נמנה עם האישים הבולטים בהובלת התנועה לעצירת הנסיגה מסיני שהובילה להקמת מפלגת התחיה. הוא נסע ברחבי הארץ והרצה בפני תלמידי ישיבות תיכוניות ואולפנות, ושכנע רבים מהם לעבור ולהיות בסיני בעת הפינוי. הוא עצמו התיישב ב[[עצמונה(סיני)|עצמונה]]. עמדתו הייתה שיש להמשיך ולשתול עגבניות עד הרגע האחרון, כי "לא תהיה נסיגה, אלא אם ה' רוצה אותה". | ||
בשנת | בשנת 2005 הועלו טענות כנגד הרב אבינר לגבי פסיקות הקשורות לדיני [[נידה]] וכי הרב מתיר מראות אסורים. [[הרב מרדכי אליהו]] מינה בית דין שכלל את [[הרב יעקב יוסף]], [[הרב זלמן נחמיה גולדברג]] ו[[הרב דוב ליאור]] לבירור הטענות. בית הדין קיבל את הטענות ואסר על הרב אבינר להורות בהלכות נידה ואישות. | ||
בשנת 2006 התכנסה ועדת רבנים בגלל שהרב אבינר לא נשמע לפסק בית הדין. לאחר מכן יצא מכתב רבנים שבו נימקו את פסיקת בית הדין נגדו ואסרו עליו להורות בכל התחומים. | |||
מנגד, רבני [[ישיבת הר המור]] וכן רבנים נוספים המזוהים עם זרם זה כגון [[הרב יעקב פילבר]], [[הרב צפניה דרורי]] ו[[הרב אלי סדן]] צידדו בטענות הרב אבינר. | |||
בשנת 2009 פסקו דייני בית הדין הרבני הממלכתי שאסור לו להורות בעניני נשים. הדיינים קבעו שאינם עוסקים בשאלה אם מותר לו להורות בשאר התחומים כי זה מסמכות הרבנות הראשית. הרב אבינר ביקש עיכוב ביצוע של הפסק, ובקשתו לא התקבלה. | |||
הדיין הרב אברהם שיינפלד, בדעת מיעוט, צידד בטענותיו של הרב אבינר וקבע כי מדובר ב"עלילה שפלה" שמתנגדי הרב אבינר רקחו נגדו. | |||
==דעותיו והשקפותיו== | ==דעותיו והשקפותיו== | ||
| שורה 44: | שורה 51: | ||
*[http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3699&rabbi=3775| שיעוריו] באתר מכון מאיר | *[http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3699&rabbi=3775| שיעוריו] באתר מכון מאיר | ||
*[http://www.kimizion.org/shiur/Aviner.html| אודותיו] באתר ישיבת עטרת ירושלים | *[http://www.kimizion.org/shiur/Aviner.html| אודותיו] באתר ישיבת עטרת ירושלים | ||
גרסה אחרונה מ־08:05, 2 באוקטובר 2022
|
|
הרב שלמה חיים הכהן אבינר הוא נשיא ישיבת עטרת ירושלים בעיר העתיקה בירושלים, מהמרכזיים שברבני הציונות הדתית. כיהן במשך שנים רבות כרב היישוב בית אל ופרסם למעלה ממאה ספרים בכל תחומי התורה. כחלק מפרויקט שו"ת סמס, עונה על מאות תשובות בכל יום, כאשר חלקן מתפרסם לאחר מכן בעלון השבת הפופולארי עולם קטן.
תולדות חייו[עריכה]
נולד כשלמה לנגנאואר בשנת 1943 בעיר ליון שבצרפת, תחת שלטון הנאצים. הוריו והוא כתינוק נאלצו, בדומה לשאר היהודים שהתגוררו בצרפת, להתחבא תחת זהות בדויה כדי להינצל משליחתם למחנות ההשמדה. סבו מצד אמו, הרב מאיר לוי פלאם, היה ממקימי ארגון "בני עקיבא" בצרפת לאחר השואה, ומצאצאי המגיד מלוצק, שעל שמו נקרא שלמה אבינר.
בצעירותו היה חבר בתנועת הנוער בני עקיבא בצרפת כחניך וכמדריך, ומאוחר יותר גם כאחד מחברי הנהלת התנועה בצרפת. בגיל 16 נכנס לאוניברסיטה למדעים ולמד מתמטיקה, פיזיקה והנדסת חשמל והוסמך כמהנדס אלקטרוניקה. סיים השתלמות במרכז לחקר גרעיני בצרפת, ולאחר מכן גויס לצבא הצרפתי, בו שירת במקצועו - אלקטרוניקה, בחיל האוויר.
בשנת 1966, ביום שבו סיים את שרותו הצבאי, בהיותו בן 23, עזב את צרפת בהשאירו מאחור את כל משפחתו. יחד עם גרעין בני עקיבא עלה לקיבוץ שדה אליהו שבעמק בית שאן. בכך החליט ליישם את האידאל של חיי העבודה והחקלאות בארץ. מאוחר יותר עלו בעקבותיו כל בני משפחתו, ביניהם אחיו, הרב אלישע אבינר, המכהן כר"מ בישיבת ברכת משה במעלה אדומים ונחשב לאחד מגדולי המחנכים הדתיים- לאומיים.
מאוחר יותר התגייס לצבא ההגנה לישראל ושירת בחיל הרגלים. במלחמת ששת הימים לחם בחזית הדרומית ובמלחמת יום הכיפורים לחם בגבול הצפון. בצה"ל הגיע לדרגת סגן.
למד בישיבת מרכז הרב, שבראשות הרב צבי יהודה הכהן קוק. לאחר כשנה, כאשר חודש היישוב היהודי בחברון, עבר ללמוד בישיבה שם שבראשות הרב אליעזר ולדמן. למרות שלמד בחברון, המשיך להגיע לשיחותיו של הרצי"ה ואף הקליטן, ולימים, על פי בקשת הרצי"ה הדפיסן והציאן לאור תחילה בחברות ואח"כ בספרים בסדרה שיחות הרב צבי יהודה.
בשנות לימודיו בישיבה, כדי להימנע מקבלת מלגה מהישיבה, עבד בהוראת מתמטיקה בישיבת נתיב מאיר ובישיבת ירושלים לצעירים. בראשית לימודיו כתלמיד ישיבה, הוזמן על ידי "המוסד" לעבוד בשורותיו, אך הוא דחה את ההצעה עקב רצונו להמשיך בלימוד בישיבה. למרות זאת, מאוחר יותר נשלח פעמיים לשליחויות קצרות באיראן שלאחר ימי המהפכה האיראנית.
בשנת 1971, לאחר שקיבל את הסמכתו לרבנות, מאת הרבנים הראשיים הרב שלמה גורן והרב עובדיה יוסף, על פי המלצה של הרצי"ה, החל לכהן כרב קיבוץ לביא שבגליל התחתון, ולמלא את מקומו של הרב משה לוינגר שמילא תפקיד זה לפניו. הדבר היה לאחר שהרב לוינגר עבר לייסד את היישוב היהודי בחברון ולאחר שמספר קיבוצים דתיים הרחיקו מעליהם את הרבנים, בשל סכסוכים שונים. למרות זאת, הרב אבינר היה אהוד בקיבוץ, דבר שגרם מאוחר יותר לקיבוצים אחרים לשוב ולמנות רב לקיבוץ. בשנים הראשונות בתפקיד עבד במשק חצי יום מתוך הזדהות עם האידאל הקיבוצי.
בשנת 1977 עזב את הקיבוץ ועבר לכהן כרב מושב קשת ברמת הגולן. בשנת 1981, עבר לשמש כרב היישוב בית אל (כ-4 שנים לאחר הקמתו), תפקיד שאותו הוא ממלא עד היום. בשנת 1983, במקביל לרבנות בבית-אל, הקים את ישיבת עטרת כהנים (בשנת תשס"ה שונה שמה ל"עטרת ירושלים") בירושלים ועמד בראשה. הישיבה נמצאת ברובע המוסלמי של העיר העתיקה ונוסדה בתוך המבנה החרב של ישיבת "תורת חיים".
בשנת 1981, לקראת הנסיגה מסיני ופינוי ימית, נמנה עם האישים הבולטים בהובלת התנועה לעצירת הנסיגה מסיני שהובילה להקמת מפלגת התחיה. הוא נסע ברחבי הארץ והרצה בפני תלמידי ישיבות תיכוניות ואולפנות, ושכנע רבים מהם לעבור ולהיות בסיני בעת הפינוי. הוא עצמו התיישב בעצמונה. עמדתו הייתה שיש להמשיך ולשתול עגבניות עד הרגע האחרון, כי "לא תהיה נסיגה, אלא אם ה' רוצה אותה".
בשנת 2005 הועלו טענות כנגד הרב אבינר לגבי פסיקות הקשורות לדיני נידה וכי הרב מתיר מראות אסורים. הרב מרדכי אליהו מינה בית דין שכלל את הרב יעקב יוסף, הרב זלמן נחמיה גולדברג והרב דוב ליאור לבירור הטענות. בית הדין קיבל את הטענות ואסר על הרב אבינר להורות בהלכות נידה ואישות.
בשנת 2006 התכנסה ועדת רבנים בגלל שהרב אבינר לא נשמע לפסק בית הדין. לאחר מכן יצא מכתב רבנים שבו נימקו את פסיקת בית הדין נגדו ואסרו עליו להורות בכל התחומים.
מנגד, רבני ישיבת הר המור וכן רבנים נוספים המזוהים עם זרם זה כגון הרב יעקב פילבר, הרב צפניה דרורי והרב אלי סדן צידדו בטענות הרב אבינר.
בשנת 2009 פסקו דייני בית הדין הרבני הממלכתי שאסור לו להורות בעניני נשים. הדיינים קבעו שאינם עוסקים בשאלה אם מותר לו להורות בשאר התחומים כי זה מסמכות הרבנות הראשית. הרב אבינר ביקש עיכוב ביצוע של הפסק, ובקשתו לא התקבלה.
הדיין הרב אברהם שיינפלד, בדעת מיעוט, צידד בטענותיו של הרב אבינר וקבע כי מדובר ב"עלילה שפלה" שמתנגדי הרב אבינר רקחו נגדו.
דעותיו והשקפותיו[עריכה]
דרכו בפסיקת הלכה[עריכה]
מתיר לא להפריש מעשר כספים וסומך על הפוסקים הסוברים שזו הנהגה טובה. (עיין אתר ספריית חוה).
לגבי קוסם כתב: כיון שאין הוכחותיו של הגרח"ד הלוי מוכרחות קשה מאוד להקל באיסור תורה נגד רב רובם של הפוסקים, מכל מקום מי שרוצה להקל אין למחות נגדו בתוקף שהרי יש לו על מי לסמוך.
לגבי תותים הוא כתב שאין צורך לטחון או לבשל ופירט איך כן לעשות.(שו"ת sms בעלון עולם קטן פרשת שמיני) הוא כתב שם שדבריו הם על פי הוראות הרבנות הראשית. באופן כללי הוא כותב שאפשר לסמוך על הרבנות ואף יש בכך חשיבות שמחמירים בכבודה של הרבנות הראשית(שו"ת שאילת שלמה).
שו"ת sms[עריכה]
בשנים האחרונות יש אפשרות של שליחת sms לרבנים על מנת לקבל מהם תשובות הלכתיות קצרות ואף תשובות על שאלות אמוניות. מתחילת הפרויקט ועד עכשיו הרב אבינר הוא בין הרבנים המובילים בעניית תשובות בsms.ההערכה היא כי הרב עונה כ-300 תשובות ביום.
ספריו[עריכה]
- ערך מורחב - ספרי הרב שלמה אבינר
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שיעורי הרב אבינר באתר ישיבת עטרת ירושלים
- שיעורי הרב אבינר באתר מכינת בני דוד
- שיעורי הרב אבינר באתר מכינת עצמונה
- שיעוריו באתר מורשת
- שיעוריו באתר מכון מאיר
- אודותיו באתר ישיבת עטרת ירושלים