כפרות: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מנהג של נטילת תרנגול {{מקור| | [[כפרות]] הוא מנהג של נטילת תרנגול {{מקור|לזכר|כן}} או תרנגולת {{מקור|לנקבה|כן}}, והקפתם מסביב לראש בערב [[יום הכיפורים]], אגב אמירת: "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי, זה התרנגול ילך למיתה, ואני אלך ואכנס לחיים טובים ולשלום". | ||
== זמנו == | |||
כאמור, נוהגים לעשות זאת בערב יום הכיפורים, אך כל [[עשרת ימי תשובה]] הם זמן כפרות. במנהג זה מביעים אנו השתוקקות הלב שה' יסלח לעוונותינו ונשאר נקיים מחטא ועוון. בעת אמירת נוסח הכפרות יחשוב האדם שכל מה שיעשו לעוף ראוי היה שיבוא על עצמו בגלל חטאיו, אלא שהתשובה גורמת שה' יבטל את גזר הדין. | |||
== במה עושים כפרות? == | |||
כאמור, נוהגים לעשות זאת בערב יום הכיפורים, אך כל עשרת ימי תשובה הם זמן כפרות. במנהג זה מביעים אנו השתוקקות הלב שה' יסלח לעוונותינו ונשאר נקיים מחטא ועוון. בעת אמירת נוסח הכפרות יחשוב האדם שכל מה שיעשו לעוף ראוי היה שיבוא על עצמו בגלל חטאיו, אלא שהתשובה גורמת שה' יבטל את גזר הדין. | יש נוהגים לקיים מנהג זה בבעלי חיים אחרים, כגון דגים; ויש המשתמשים בכסף למטרת כפרות,ואחרי השימוש בו נותנים אותו ל[[צדקה]]. גם אלה, העורכים כפרות בתרנגול או בתרנגולת, רגילים לתורמם או את תמורתם, לאנשים נצרכים. | ||
== התנגדות למנהג == | |||
היו גדולים בישראל שהתנגדו בתוקף למנהג זה. לדעת חלק מן ה[[ראשונים]], יש במנהג כפרות משום "[[דרכי האמורי]]". ה[[שולחן ערוך]] כותב: "מה שנוהגים לעשות כפרות ב[[ערב יום הכיפורים]], לשחוט תרנגול על כל זכר ולומר פסוקים - יש למנוע המנהג". לעומתם היו כאלה שדרשו שלא לשנותו, מפני שראו בו מנהג ותיקין. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
יש נוהגים לקיים מנהג זה בבעלי חיים אחרים, כגון דגים; ויש המשתמשים בכסף למטרת כפרות,ואחרי השימוש בו נותנים אותו | * [https://www.yeshiva.org.il/article/742 דיני פדיון כפרות] באתר ישיבה | ||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/1767 דיני והלכות כפרות] [[הרב מרדכי אליהו]] | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/553 הלכות כפרות ויום הכיפורים] [[הרב אליעזר מלמד]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
היו גדולים בישראל שהתנגדו בתוקף למנהג זה. לדעת חלק מן | [[קטגוריה: מנהגים]] | ||
[[קטגוריה: יום כיפור]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:18, 21 בספטמבר 2021
|
|
כפרות הוא מנהג של נטילת תרנגול (לזכר) או תרנגולת (לנקבה), והקפתם מסביב לראש בערב יום הכיפורים, אגב אמירת: "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי, זה התרנגול ילך למיתה, ואני אלך ואכנס לחיים טובים ולשלום".
זמנו[עריכה]
כאמור, נוהגים לעשות זאת בערב יום הכיפורים, אך כל עשרת ימי תשובה הם זמן כפרות. במנהג זה מביעים אנו השתוקקות הלב שה' יסלח לעוונותינו ונשאר נקיים מחטא ועוון. בעת אמירת נוסח הכפרות יחשוב האדם שכל מה שיעשו לעוף ראוי היה שיבוא על עצמו בגלל חטאיו, אלא שהתשובה גורמת שה' יבטל את גזר הדין.
במה עושים כפרות?[עריכה]
יש נוהגים לקיים מנהג זה בבעלי חיים אחרים, כגון דגים; ויש המשתמשים בכסף למטרת כפרות,ואחרי השימוש בו נותנים אותו לצדקה. גם אלה, העורכים כפרות בתרנגול או בתרנגולת, רגילים לתורמם או את תמורתם, לאנשים נצרכים.
התנגדות למנהג[עריכה]
היו גדולים בישראל שהתנגדו בתוקף למנהג זה. לדעת חלק מן הראשונים, יש במנהג כפרות משום "דרכי האמורי". השולחן ערוך כותב: "מה שנוהגים לעשות כפרות בערב יום הכיפורים, לשחוט תרנגול על כל זכר ולומר פסוקים - יש למנוע המנהג". לעומתם היו כאלה שדרשו שלא לשנותו, מפני שראו בו מנהג ותיקין.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- דיני פדיון כפרות באתר ישיבה
- דיני והלכות כפרות הרב מרדכי אליהו
- הלכות כפרות ויום הכיפורים הרב אליעזר מלמד