דרשני:עזרא הכהן הסופר (66.249.66.140): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־20:03, 3 בדצמבר 2022 (עריכה) 2.52.21.43 (שיחה) (חידוש תורה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד		גרסה אחרונה מ־23:33, 5 באוקטובר 2024 (עריכה) (ביטול) 2.53.191.198 (שיחה) (הסרת כל התוכן מהדף) תגיות: ריקון עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1:		שורה 1:
	הרב אברהם זכות כתב בספרו ספר יוחסין שעזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נפטרו בעשרה בטבת ונאמר בתלמוד הבבלי במסכת סנהדרין בדף סד בעמוד א ובתלמוד הבבלי במסכת יומא בדף סט בעמוד ב שיצא אריה קטן מאש מבית קודש הקודשים והנביא אמר שזה יצר הרע של עבודה זרה יש לשאול למה יצר הרע של עבודה זרה יצא דווקא מבית קודש הקודשים ולא ממקום אחר שהיה בבית המקדש התשובה היא שרמזו לשמעון הצדיק שלאחר שהוא יבטל את יצר הרע של עבודה זרה יחד עם חבריו אנשי כנסת הגדולה הוא יתחיל להיות כהן גדול ובאמת באותו יום שנפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים שמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול ההוכחה שלי זה מה שכתב הרמב"ם בהקדמה לספרו משנה תורה ששמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול אחרי שעזרא הסופר נפטר כלומר אנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה בעשרה בטבת בזמן עלות השחר או בזמן נץ החמה ואז בשעות הבוקר המאוחרות נפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים ואז מאוחר יותר שמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול יש לציין גם שעזרא הסופר הוא גלגול של אהרון הכהן וכתוב בתורה בספר שמות בפרק לב בפסוק לה שאהרון הכהן עשה את העגל כלומר מתי שעזרא הסופר ביטל את יצר הרע של עבודה זרה יחד עם חבריו אנשי כנסת הגדולה הוא הגיע לתיקון שלו ועל כן נפטר והגאון מוילנא אמר שבגלל שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה התבטלה הנבואה ממה שאמר הגאון מוילנא אנחנו יכולים להבין את זה שחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נפטרו באותו יום שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה יש לציין גם שמהחידוש תורה שלי יוצא מפה שכל ספרי התנ"ך כולל ספר עזרא וספר נחמיה שמדברים על השנים הראשונות שבית המקדש השני היה קיים נכתבו לפני שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה חשבתי לחדש גם לגבי מה שחז"ל אמרו שאנשי כנסת הגדולה צמו שלושה ימים ושלושה לילות לכאורה חז"ל היו צריכים לומר שאנשי כנסת הגדולה צמו שלושה לילות ושלושה ימים שהרי היום מתחיל מהלילה כמו שכתוב בתורה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד אלא מפה אנחנו לומדים שאנשי כנסת הגדולה התחילו לצום מהיום ולא מהלילה כלומר אנשי כנסת הגדולה צמו מז' בטבת עד ח' בטבת ואז הם צמו מח' בטבת עד ט' בטבת ואז הם צמו מט' בטבת עד י' בטבת ואז בי' בטבת בזמן עלות השחר או בזמן נץ החמה הם ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה(צריך לומר שאנשי כנסת הגדולה התפללו על ביטול יצר הרע של עבודה זרה בליל ז' בטבת ואז לאחר שנפל פתק מהשמיים שכתוב בו אמת כלומר שאלוהים הסכים למה שהם התפללו כמו שאמרו חז"ל אז הם קיבלו על עצמם להתחיל לצום מז' בטבת צריך לומר כמו שאמרתי שאם נאמר שהם התפללו על ביטול יצר הרע של עבודה זרה בו' בטבת בבוקר או בצהריים אז היה נופל מהשמיים אותו פתק שכתוב בו אמת בו' בטבת בבוקר או בצהריים ואז הם היו מקבלים על עצמם להתחיל לצום מליל ז' בטבת)יש לציין גם שבתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב חז"ל דרשו מהפסוק ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא ותהיי שמחה גדולה מאוד על ביטול יצר הרע של עבודה זרה זה לא סתם שחז"ל דרשו על ביטול יצר הרע של עבודה זרה דווקא מפסוק זה זה בגלל שסוכות מוקפות מארבעה כיוונים שהם דרום צפון מזרח ומערב כלומר רמוז פה שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה ביום פטירתם של ארבעה צדיקים שהם עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים בתלמוד הבבלי במסכת סנהדרין בדף סד בעמוד א ובתלמוד הבבלי במסכת יומא בדף סט בעמוד ב חז"ל דרשו מפסוק ד של פרק ט של ספר נחמיה שאנשי כנסת הגדולה התפללו על ביטול יצר הרע של עבודה זרה ובגלל זה המהרש"א הגיע למסקנה שפרק ט של ספר נחמיה מדבר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה לפי המהרש"א החידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא לא נכון כי אני אמרתי בחידוש תורה שלי שכתבתי פה שכל ספרי התנ"ך כולל ספר עזרא וספר נחמיה שמדברים על השנים הראשונות שבית המקדש השני היה קיים נכתבו לפני שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה יש לי הוכחה שהמהרש"א טועה ואני צודק ההוכחה שלי היא כזאת מי אמר שאותם אנשים שמופיעים בפסוק ד ובפסוק ה של פרק ט של ספר נחמיה שהם מאנשי כנסת הגדולה?הרמב"ם כתב בהקדמה לספרו משנה תורה שאנשי כנסת הגדולה הם חגי וזכריה ומלאכי הנביאים האחרונים ודניאל וחנניה ומישאל ועזריה ועזרא הסופר ונחמיה בן חכליה ומרדכי היהודי וזרובבל בן שאלתיאל ושמעון הצדיק הרמב"ם לא הזכיר את אותם אנשים שמופיעים בפסוק ד ובפסוק ה של פרק ט של ספר נחמיה חוץ מזה שמשלושת הפסוקים הראשונים של פרק ט של ספר נחמיה אנחנו מבינים שלא מדובר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה חשוב לציין גם שבתלמוד הבבלי במסכת סנהדרין בדף סד בעמוד א ובתלמוד הבבלי במסכת יומא בדף סט בעמוד ב חז"ל הביאו רק את המילים האחרונות של פסוק ד של פרק ט של ספר נחמיה המילים האחרונות הם ויזעקו בקול גדול אל יהוה אלוהיהם גם לפי החתם סופר החידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא לא נכון כי לפי החתם סופר אנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה על ידי שהם תיקנו את התפילות שאנחנו מתפללים עד היום לא שייך לומר שאנשי כנסת הגדולה תיקנו את התפילות שאנחנו מתפללים עד היום באותו יום שנפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים גם לפי המלבי"ם החידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא לא נכון כי המלבי"ם כתב בפירוש שלו על ספר נחמיה ששמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול אחרי שנפטר אלישיב הכהן הגדול משמע מדבריו ששמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול בתקופה של עזרא הסופר כלומר כשעזרא הסופר היה בחיים וזה סותר את מה שכתב הרמב"ם בהקדמה לספרו משנה תורה ששמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול אחרי שעזרא הסופר נפטר כלומר המלבי"ם חולק על הרמב"ם שאם נאמר שהמלבי"ם לא חולק על הרמב"ם אז יוצא מפה שאלישיב הכהן הגדול נפטר באותו יום שנפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים כלומר שבעשרה בטבת מתו חמישה אנשים ולא ארבעה אנשים ודבר זה לא יתכן(אלישיב הכהן הגדול מופיע בספר נחמיה כלומר אלישיב הכהן הגדול היה חי בתקופה של נחמיה בן חכליה כלומר אלישיב הכהן הגדול היה חי מתי שנחמיה בן חכליה היה בחיים ולפי מה שכתב הרב אברהם זכות שעזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נפטרו בעשרה בטבת ולפי מה שכתב הראב"ד בספרו ספר הקבלה שעזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נפטרו באותו שנה משמע מפה שנחמיה בן חכליה נפטר הרבה לפני עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים)אומנם לפי הרב יוסף חיים שמכונה הבן איש חי החידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא נכון כי לפי הרב יוסף חיים אנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה על ידי קבלה מעשית הם עשו כוונות ויחודים וכך הם ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה אין שום בעיה לומר שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה על ידי כוונות ויחודים באותו יום שנפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים(המהרש"א אמר שפרק ט' של ספר נחמיה מדבר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה הרב יוסף חיים שמכונה הבן איש חי אמר שאנשי כנסת הגדולה הזכירו בתפילה שלהם על ביטול יצר הרע של עבודה זרה ארבע דברים כנגד מה שהחטיאם לפגום בארבע אותיות של השם אדנ"י אותם ארבע דברים הם:1.יצר הרע של עבודה זרה גרם לבית המקדש להיחרב 2.יצר הרע של עבודה זרה גרם להיכל להישרף 3.יצר הרע של עבודה זרה גרם להריגת הצדיקים 4.יצר הרע של עבודה זרה גרם להגליית עם ישראל מארץ ישראל ממה שאמר הרב יוסף חיים אנחנו מבינים שלאנשי כנסת הגדולה הייתה סיבה מוצדקת להזכיר רק את אותם ארבע דברים שכתבתי פה כלומר לא הייתה להם סיבה מוצדקת לומר את אותם משפטים שמופיעים בפסוקים של פרק ט' של ספר נחמיה מפה אנחנו מבינים שהרב יוסף חיים חולק על המהרש"א)לגבי מה שנאמר בתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב שחז"ל באו בתביעה על יהושע בן נון על זה שהוא לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה הם מוכיחים את שיטתם מפסוק יז של פרק ח של ספר נחמיה נאמר שם ישוע בן נון במקום יהושע בן נון אומנם נחמיה בן חכליה שכתב את ספר נחמיה כשהוא כתב את אותו פסוק שנאמר בו ישוע בן נון הוא לא התכוון לדבר בגנותו של יהושע בן נון על זה שהוא לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה ההוכחה שלי שאני צודק זה שבספר עזרא ובספר נחמיה מופיעים עוד אנשים ששמם יהושע והם נקראו ישוע כלומר אם רק יהושע בן נון היה נקרא ישוע ושאר האנשים שמופיעים בספר עזרא ובספר נחמיה ששמם יהושע לא היו נקראים ישוע אז היינו צריכים לומר שזה שנחמיה בן חכליה כתב בספר נחמיה ישוע בן נון במקום יהושע בן נון זה כדי לגנות את יהושע בן נון על זה שהוא לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה הראב"ד כתב בספרו ספר הקבלה שבאותו שנה ששמעון הצדיק נפגש עם אלכסנדר מוקדון נפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נאמר שם גם ששמעון הצדיק נפגש עם אלכסנדר מוקדון בשנה הארבעים לבית המקדש השני שזה גם השנה האלף ליציאה של עם ישראל מארץ מצרים כלומר מדבריו אנחנו מבינים שהיה נבואה בבית המקדש השני במשך ארבעים שנה כמו שנאמר בספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי מהמקורות שהבאתי פה אנחנו מבינים שהיה יצר הרע של עבודה זרה בבית המקדש השני במשך ארבעים שנה כמו שאמר הגאון מוילנא שבגלל שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה התבטלה הנבואה הרב יוסף חיים כתב בספרו בן יהוידע על מה שאמר המהרש"א על מה שנאמר בתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב שזה שנאמר בפסוק בספר נחמיה ישוע בן נון במקום יהושע בן נון זה בגלל שיהושע בן נון לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה המהרש"א אמר שבגלל שיהושע בן נון לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה ירדה משמו האות י' ורבינו החיד"א היה קשה לו מה שאמר המהרש"א הוא אמר איך המהרש"א אמר את מה שאמר הרי ממה שנאמר בתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב אנחנו רואים שירדה האות ה' משמו של יהושע בן נון ולא האות י' ואז רבינו יוסף חיים כתב בספרו בן יהוידע שהמהרש"א התכוון לומר שירדה כבודה של האות י' בגלל שירדה האות ה' משמו של יהושע בן נון כלומר בגלל שירדה האות ה' משמו של יהושע בן נון אז השם הקדוש יה לא מופיע בשמו של יהושע בן נון לפי מה שאמר רבינו יוסף חיים יוצא מפה שהחידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא לא אמיתי כי אם הרב יוסף חיים מסכים עם המהרש"א על מה שהוא אמר לגבי מה שנאמר בתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב אז הוא גם מסכים איתו על מה שהוא אמר שפרק ט של ספר נחמיה מדבר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה כדי לומר שהחידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא אמיתי צריך לומר שהרב יוסף חיים חולק על המהרש"א על מה שהוא אמר שפרק ט של ספר נחמיה מדבר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה אומנם באמת הוא לא התכוון לחלוק עליו הוא חלק עליו מבלי שהוא באמת התכוון לחלוק עליו

דרשני:עזרא הכהן הסופר (66.249.66.140): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:33, 5 באוקטובר 2024

תפריט ניווט

חיפוש