מתנה: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אדם מעביר נכס לבעלותו של חבירו ללא תמורה. לדוגמא, אדם נותן לחבירו בית, בהמה, או ממון. | |||
==בקניינים שונים== | ==בקניינים שונים== | ||
'''קניין כסף''' - נחלקו הראשונים האם מתנה נקנית בכסף: תוס' כתבו שלא {{מקור| | '''קניין כסף''' - נחלקו הראשונים האם מתנה נקנית בכסף: תוס' כתבו שלא {{מקור|עבודה זרה עא. ד"ה פרדישני|כן}}, ותוס' רי"ד כתב שכן {{מקור|קידושין יג. דנו במחלוקתם אמרי בינה קונטרס הקניינים א, ופרי משה קניינים כד-ו|כן}}. ובדברי יחזקאל {{מקור|לט-ד|כן}} תלה זאת במחלוקת הסמ"ע והט"ז<ref>הבאנו את מחלוקתם בערך [[כסף (קניין)#מקור_וטעם]] ד"ה בטעמו.</ref>, שלשיטת הסמ"ע שסובר שכסף הוא פירעון, א"כ לא יועיל במתנה, שהרי במתנה הקונה לא משלם את שווי הנכס, אך לשיטת הט"ז שסובר שכסף אינו פירעון אלא קניין, יועיל גם בזה. והגרמ"א עמיאל {{מקור|דרכי משה דרכי הקניינים ח-ב ד"ה ויש|כן}} חלק עליו וכתב שגם לט"ז לא יועיל, שכל מה שנקרא קניין כסף הוא רק במכר, אך במתנה אינו נחשב כלל קניין. | ||
'''חליפין''' - לתוס' {{מקור| | '''חליפין''' - לתוס' {{מקור|ערכין כט: ד"ה ולא|כן}} מתנה על מנת להחזיר אינה נקנית בחליפין, ולרא"ש {{מקור|בבא מציעא פ"א לא|כן}} כן. | ||
'''משיכה''' - כתבו התוס' {{מקור| | '''משיכה''' - כתבו התוס' {{מקור|תוס' עבודה זרה עא. ד"ה פרדישני|כן}} שאפילו לרבי יוחנן (שסובר שמשיכה מועילה רק מדרבנן) מתנה נקנית במשיכה מדאורייתא, כיוון שאי אפשר לקנותה בכסף (אמנם תוס' רי"ד {{מקור|קידושין יג|כן}} כתב שגם מתנה נקנית בכסף). והרמב"ן כתב שדינה כמכר שלרבי יוחנן הוא רק מדרבנן {{מקור|שדי חמד ח"ד עמוד 190 ד"ה משיכה|כן}}. אך אם הוא חפץ קטן שנכנס כולו ביד האדם קונה מדאורייתא לכו"ע {{מקור|שדי חמד ח"ד עמוד 191 ד"ה משיכה|כן}}. | ||
'''הגבהה''' קונה גם מתנה {{מקור| | '''הגבהה''' קונה גם מתנה {{מקור|רמב"ם זכייה ומתנה ג-א|כן}}. | ||
'''קניין ארבע אמות''' - לרוב הראשונים {{מקור| | '''קניין ארבע אמות''' - לרוב הראשונים {{מקור|רא"ש בבא מציעא י., רמב"ם וטור|כן}} מתנה נקנית ב[[ארבע אמות]], אך מרש"י {{מקור|שם|כן}} משמע שלא. | ||
==בדינים שונים== | |||
'''שליחות בכתיבת שטר''' - כתב הנתיבות המשפט {{מקור|רמד|כן}} שצריך שליחות בכתיבת שטר מתנה כמו בגט, והגר"א וסרמן חלק עליו {{מקור|קובץ ביאורים גיטין י, והביא את הנתיבות המשפט|כן}}. | |||
'''שליח לתת מתנה''' - האבן האזל {{מקור| | '''שליח לתת מתנה''' - האבן האזל {{מקור|שכנים ב-י|כן}} דן האם יש לו דיני שליחות כי צריך לכוון להקנות במקום הנותן, או שאינו צריך דיני שליחות, משום שממילא צריך רק את כוונת הקונה. | ||
'''דברים שבלב אינם דברים''' {{מקור| | '''דברים שבלב אינם דברים''' {{מקור|בבלי:קידושין מט:|כן}}. אך לדעת המאירי במתנה מועילים דברים שבלב, כגון שנתן את ביתו רק על דעת שימצא דירה בארץ ישראל, ואפילו בלי אומדנא {{מקור|קונטרסי שיעורים קידושין כא-ט ד"ה אולם|כן}}. | ||
==מתנה מועטת== | ==מתנה מועטת== | ||
האומר לחבירו שיתן לו מתנה מועטת, אסור לו לחזור בו {{מקור|בבלי:בבא מציעא מט.|כן}}. | |||
'''בטעמה''' כתב רש"י {{מקור| | '''בטעמה''' כתב רש"י {{מקור|שם ד"ה מודה|כן}} שהוא משום שהמקבל סומך בדעתו על דיבורו של הנותן. | ||
'''במהותה''' חקרו האחרונים האם היא קניין או רק התחייבות {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה דברים שנקנים באמירה: בבלי - קניין, ירושלמי - התחייבות. וכן חקר משנת יעבץ יו"ד כ (ד"ה אכן נראה) האם הוא מדיני ממונות או רק איסור)}}. | '''במהותה''' חקרו האחרונים האם היא קניין או רק התחייבות {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה דברים שנקנים באמירה: בבלי - קניין, ירושלמי - התחייבות. וכן חקר משנת יעבץ יו"ד כ (ד"ה אכן נראה) האם הוא מדיני ממונות או רק איסור)}}. | ||
== | ==ראו גם== | ||
* [[בעלות]] | *[[בעלות]] | ||
*[[מחילה]] | |||
* [[מחילה]] | *[[מתנה על מנת להחזיר]] | ||
*[[קניינים]] | |||
* [[מתנה על מנת להחזיר]] | |||
* [[קניינים]] | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
[[קטגוריה:דיני ממונות]] | [[קטגוריה:דיני ממונות]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:49, 5 בספטמבר 2012
|
|
אדם מעביר נכס לבעלותו של חבירו ללא תמורה. לדוגמא, אדם נותן לחבירו בית, בהמה, או ממון.
בקניינים שונים[עריכה]
קניין כסף - נחלקו הראשונים האם מתנה נקנית בכסף: תוס' כתבו שלא (עבודה זרה עא. ד"ה פרדישני), ותוס' רי"ד כתב שכן (קידושין יג. דנו במחלוקתם אמרי בינה קונטרס הקניינים א, ופרי משה קניינים כד-ו). ובדברי יחזקאל (לט-ד) תלה זאת במחלוקת הסמ"ע והט"ז[1], שלשיטת הסמ"ע שסובר שכסף הוא פירעון, א"כ לא יועיל במתנה, שהרי במתנה הקונה לא משלם את שווי הנכס, אך לשיטת הט"ז שסובר שכסף אינו פירעון אלא קניין, יועיל גם בזה. והגרמ"א עמיאל (דרכי משה דרכי הקניינים ח-ב ד"ה ויש) חלק עליו וכתב שגם לט"ז לא יועיל, שכל מה שנקרא קניין כסף הוא רק במכר, אך במתנה אינו נחשב כלל קניין.
חליפין - לתוס' (ערכין כט: ד"ה ולא) מתנה על מנת להחזיר אינה נקנית בחליפין, ולרא"ש (בבא מציעא פ"א לא) כן.
משיכה - כתבו התוס' (תוס' עבודה זרה עא. ד"ה פרדישני) שאפילו לרבי יוחנן (שסובר שמשיכה מועילה רק מדרבנן) מתנה נקנית במשיכה מדאורייתא, כיוון שאי אפשר לקנותה בכסף (אמנם תוס' רי"ד (קידושין יג) כתב שגם מתנה נקנית בכסף). והרמב"ן כתב שדינה כמכר שלרבי יוחנן הוא רק מדרבנן (שדי חמד ח"ד עמוד 190 ד"ה משיכה). אך אם הוא חפץ קטן שנכנס כולו ביד האדם קונה מדאורייתא לכו"ע (שדי חמד ח"ד עמוד 191 ד"ה משיכה).
הגבהה קונה גם מתנה (רמב"ם זכייה ומתנה ג-א).
קניין ארבע אמות - לרוב הראשונים (רא"ש בבא מציעא י., רמב"ם וטור) מתנה נקנית בארבע אמות, אך מרש"י (שם) משמע שלא.
בדינים שונים[עריכה]
שליחות בכתיבת שטר - כתב הנתיבות המשפט (רמד) שצריך שליחות בכתיבת שטר מתנה כמו בגט, והגר"א וסרמן חלק עליו (קובץ ביאורים גיטין י, והביא את הנתיבות המשפט).
שליח לתת מתנה - האבן האזל (שכנים ב-י) דן האם יש לו דיני שליחות כי צריך לכוון להקנות במקום הנותן, או שאינו צריך דיני שליחות, משום שממילא צריך רק את כוונת הקונה.
דברים שבלב אינם דברים (קידושין מט:). אך לדעת המאירי במתנה מועילים דברים שבלב, כגון שנתן את ביתו רק על דעת שימצא דירה בארץ ישראל, ואפילו בלי אומדנא (קונטרסי שיעורים קידושין כא-ט ד"ה אולם).
מתנה מועטת[עריכה]
האומר לחבירו שיתן לו מתנה מועטת, אסור לו לחזור בו (בבא מציעא מט.).
בטעמה כתב רש"י (שם ד"ה מודה) שהוא משום שהמקבל סומך בדעתו על דיבורו של הנותן.
במהותה חקרו האחרונים האם היא קניין או רק התחייבות (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה דברים שנקנים באמירה: בבלי - קניין, ירושלמי - התחייבות. וכן חקר משנת יעבץ יו"ד כ (ד"ה אכן נראה) האם הוא מדיני ממונות או רק איסור).
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ הבאנו את מחלוקתם בערך כסף (קניין)#מקור_וטעם ד"ה בטעמו.