הרב אהרן סוראסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←מספריו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
* '''רבי שמעון ותורתו''' - תולדות חייו של הרב [[שמעון שקופ]], ראש ישיבת 'שער התורה' בגרודנא | * '''רבי שמעון ותורתו''' - תולדות חייו של הרב [[שמעון שקופ]], ראש ישיבת 'שער התורה' בגרודנא | ||
* '''אור אלחנן''' - תולדות חייו של הרב [[אלחנן וסרמן]], ראש ישיבת ברנוביץ | * '''אור אלחנן''' - תולדות חייו של הרב [[אלחנן וסרמן]], ראש ישיבת ברנוביץ | ||
* '''וזאת ליהודה''' - תולדות חייו של הרב [[יהודה צדקה]] ראש [[ישיבת פורת יוסף]] | * '''וזאת ליהודה''' - תולדות חייו של הרב [[הרב יהודה צדקה|הרב רבי יהודה יהושע חיים צדקה]] ראש [[ישיבת פורת יוסף]] | ||
* '''לפיד האש''' - על האדמו"ר מ[[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז קלויזנבורג]] רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] | * '''לפיד האש''' - על האדמו"ר מ[[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז קלויזנבורג]] רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] | ||
* '''רבי שמעון חסידא''' - תולדות ופרקי חיים של רבי [[שמעון סופר (ערלוי)|שמעון סופר]] מערלוי - בעל התעוררות תשובה | * '''רבי שמעון חסידא''' - תולדות ופרקי חיים של רבי [[שמעון סופר (ערלוי)|שמעון סופר]] מערלוי - בעל התעוררות תשובה | ||
גרסה אחרונה מ־06:50, 9 באפריל 2023
|
|
הרב אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית. החל משנות השישים פרסם עשרות רבות של ספרי ביוגרפיה ומבואות על רבנים מהדורות האחרונים.
את קריירת הכתיבה החל כעיתונאי בעיתון "המודיע" בשנות העשרים לחייו. את התנסותו העיקרית קיבל בעבודתו בהוצאת הספרים החרדית נצח. באותה הוצאה עבד גם חמיו הראשון משה שנפלד. באותה תקופה היה שותף פעיל בעריכתה של סדרת הספרים "פאר הדור", על תולדות החזון איש. עם השנים קנה סורסקי את ידענותו בהיסטוריה של יהדות מזרח אירופה, בעיקר בזרם החסידי שלה. את רוב המבואות לספרים שיצאו במסגרת הוצאת "נצח" כתב סורסקי. רבים מאותם מבואות שימשוהו בעתיד ונכללו כפרקים בתוך סדרת ספריו הפופולרית "מרביצי תורה ומוסר" ו"מרביצי תורה מעולם החסידות".
סורסקי הוא חסיד סלונים. חצרות חסידיות רבות שוכרות את שירותיו לכתיבת ביוגרפיה על האדמו"רים שלהן.
סגנון כתיבתו משלב בין הסגנון הספרותי-מליצי הישן לבין הכתיבה העכשווית. רבים ממטבעות הלשון שאובים מן המקורות המקראיים, התלמודיים והמדרשיים.
בחלק מכתביו עשה סורסקי שימוש בפסבדונים א. ספרן.
מספריו[עריכה]
- אורות ממזרח - תולדות רועים רוחניים ליהדות הספרדית, מהדורה רביעית מורחבת יצאה לאור בתשע"ה
- ממעיינות הנצח - ליקוטי פירושים על פרקי אבות מאת גדולי ישראל בדורות האחרונים
- יסוד המעלה, הוצאת זיותנים, בני ברק, תשנ"א[1] (תולדות היישוב החסידי בארץ ישראל)
- דמויות הוד - סדרת ספרים על גדולי ישראל
- תולדות החינוך התורתי - תולדות החינוך החרדי בארץ ישראל ובמדינת ישראל במאה העשרים
- מרביצי תורה ומוסר (4 כרכים) - על גדולי ישראל מהעולם הליטאי
- מרביצי תורה בעולם החסידות - סדרת המשך ל'מרביצי תורה ומוסר' על גדולי ישראל מהעולם החסידי
- רבי שמעון ותורתו - תולדות חייו של הרב שמעון שקופ, ראש ישיבת 'שער התורה' בגרודנא
- אור אלחנן - תולדות חייו של הרב אלחנן וסרמן, ראש ישיבת ברנוביץ
- וזאת ליהודה - תולדות חייו של הרב הרב רבי יהודה יהושע חיים צדקה ראש ישיבת פורת יוסף
- לפיד האש - על האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם
- רבי שמעון חסידא - תולדות ופרקי חיים של רבי שמעון סופר מערלוי - בעל התעוררות תשובה
- מסוד שיח חסידים - מתאר את האמונה אצל החסידים של פעם. חלק ב': "ואהבת לרעך כמוך", הוצאת זיותנים, בני ברק תשע"ו.
- ראש גולת אריאל - על האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר
- פאר ישראל - על האדמו"ר מגור רבי ישראל אלתר
- ויחי יוסף - על רבי יוסף גרינוולד מפאפא
- מלך ביופיו - תולדות חייו של הרב יחזקאל אברמסקי
- חבלי יוצר - סיפור חייו של ר' יצחק גרשטנקורן מייסד וראש העיר בני ברק
- בלבת אש - תולדות חייו של האדמו"ר מאוז'ורוב רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין
- הרב מפוניבז' - תולדות חייו של הרב יוסף שלמה כהנמן ראש ישיבת פוניבז'
- החזון אי"ש בדורותיו - על הרב אברהם ישעיהו קרליץ. בספר זה כותב סורסקי שהוא חיבר גם את הסדרה בת חמשת הכרכים פאר הדור, שעוסקת גם היא בחזון איש.
- שלוחא דרחמנא - חייו ופועלו של הרב שרגא פייבל מנדלוביץ', מייסד ישיבת תורה ודעת בארצות הברית
- זוטו של נהר - אוסף סיפורי צדיקים, הוצאת משאבים, ירושלים תשמ"ג
- אש התורה - על הרב אהרן קוטלר, שני חלקים. בני ברק תשע"ג
- זכר קדושים - על קהילת סלונים בלודז'
- תולדות יהושע - על רבי יהושע שפירא מריבטיטש.