חלוקות התורה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(11 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
==צורת הכתיבה בס"ת==
משה רבינו לימד את כל עם ישראל שיש עשרים וחמישה חלקים רוחניים שהם הנפש של הנפש הרוח של הנפש הנשמה של הנפש החיה של הנפש היחידה של הנפש הנפש של הרוח הרוח של הרוח הנשמה של הרוח החיה של הרוח היחידה של הרוח הנפש של הנשמה הרוח של הנשמה הנשמה של הנשמה החיה של הנשמה היחידה של הנשמה הנפש של החיה הרוח של החיה הנשמה של החיה החיה של החיה היחידה של החיה הנפש של היחידה הרוח של היחידה הנשמה של היחידה החיה של היחידה והיחידה של היחידה ואז משה רבינו לימד את כל עם ישראל שיש עשרים וחמישה סוגים של עבודות זרות שהם כנגד אותם עשרים וחמישה החלקים הרוחניים הסוג הראשון של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה חמש בבוקר עד השעה שש בבוקר הסוג השני של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שש בבוקר עד השעה שבע בבוקר הסוג השלישי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שבע בבוקר עד השעה שמונה בבוקר הסוג הרביעי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שמונה בבוקר עד השעה תשע בבוקר הסוג החמישי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה תשע בבוקר עד השעה עשר בבוקר הסוג השישי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה עשר בבוקר עד השעה אחד עשרה בבוקר הסוג השביעי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה אחד עשרה בבוקר עד השעה שתיים עשרה בצהריים הסוג השמיני של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שתיים עשרה בצהריים עד השעה אחת בצהריים הסוג התשיעי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה אחת בצהריים עד השעה שתיים בצהריים הסוג העשירי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שתיים בצהריים עד השעה שלוש בצהריים הסוג האחד עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שלוש בצהריים עד השעה ארבע בצהריים הסוג השתיים עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה ארבע בצהריים עד השעה חמש בערב הסוג השלוש עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה חמש בערב עד השעה שש בערב הסוג הארבע עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שש בערב עד השעה שבע בערב הסוג החמש עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שבע בערב עד השעה שמונה בערב הסוג השש עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שמונה בערב עד השעה תשע בלילה הסוג השבע עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה תשע בלילה עד השעה עשר בלילה הסוג השמונה עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה עשר בלילה עד השעה אחד עשרה בלילה הסוג התשע עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה אחד עשרה בלילה עד השעה שתיים עשרה בלילה הסוג העשרים של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שתיים עשרה בלילה עד השעה אחד בלילה הסוג העשרים ואחד של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה אחד בלילה עד השעה שתיים בלילה הסוג העשרים ושתיים של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שתיים בלילה עד השעה שלוש בלילה הסוג העשרים ושלוש של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שלוש בלילה עד השעה ארבע בלילה הסוג העשרים וארבע של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה ארבע בלילה עד השעה חמש בבוקר הסוג העשרים וחמש והאחרון של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם בכל שעות היממה ואז משה רבינו לימד את כל עם ישראל שיש עשרים וחמישה סוגים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם שהם כנגד אותם עשרים וחמישה החלקים הרוחניים הסוג הראשון של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האמהות הסוג השני של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות הסוג השלישי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות של הבנות הסוג הרביעי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות של הבנים הסוג החמישי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות מצד האמהות הסוג השישי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות מצד האבות הסוג השביעי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של האמהות מצד האמהות הסוג השמיני של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של האמהות מצד האבות הסוג התשיעי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של האבות מצד האמהות הסוג העשירי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של האבות מצד האבות הסוג האחד עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים של האבות הסוג השתיים עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים של הדודים הסוג השלוש עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים של הבנים הסוג הארבע עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים של האחים מצד האמהות הסוג החמש עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים של האחים מצד האבות הסוג השש עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האמהות של הנשים שלנו הסוג השבע עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האמהות של האמהות של הנשים שלנו הסוג השמונה עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האמהות של האבות של הנשים שלנו הסוג התשע עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות של הנשים שלנו הסוג העשרים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות של הבנות של הנשים שלנו הסוג העשרים ואחד של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות של הבנים של הנשים שלנו הסוג העשרים ושתיים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של הנשים שלנו מצד האמהות הסוג העשרים ושלוש של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של הנשים שלנו מצד האבות הסוג העשרים וארבע של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם נשים שהם נשואות הסוג העשרים וחמש והאחרון של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם נשים שהם טמאות בטומאת נידה ואז זמן מה אחרי שמשה רבינו נפטר עם ישראל אמרו לעצמם שמשה רבינו לימד אותם שיש עשרים וחמישה סוגים של עבודות זרות ויש עשרים וחמישה סוגים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם שהם כנגד אותם עשרים וחמישה החלקים הרוחניים אז אם אנחנו נעבוד עבודה זרה את אותם עשרים וחמישה הסוגים של עבודות זרות ונקיים יחסי אישות עם אותם עשרים וחמישה הסוגים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם אנחנו נתקן את אותם עשרים וחמישה החלקים הרוחניים ואז בתקופת בית המקדש השני אנשי כנסת הגדולה לקחו את כל כתבי הקודש שהיו בזמניהם שהם ספר התורה ספר יהושוע ספר שופטים ספר שמואל ספר מלכים ספר ישעיהו ספר ירמיהו ספר יחזקאל ספר תרי עשר ספר איוב ספר משלי ספר תהילים ספר רות ספר שיר השירים ספר קוהלת ספר איכה ספר אסתר ספר דניאל ספר עזרא ספר נחמיה וספר דברי הימים ואז אנשי כנסת הגדולה אמרו לעצמם שעם ישראל חטאו בעבודה זרה ובגילוי עריות רק בשביל לתקן את אותם עשרים וחמישה החלקים הרוחניים וכל כתבי הקודש המצויים בידינו הם רק עשרים ואחד ספרים ואז אנשי כנסת הגדולה מצאו פתרון הם תיקנו שכל ספרי התורה יהיו מחולקים לחמישה ספרים שהם ספר בראשית ספר שמות ספר ויקרא ספר במדבר וספר דברים ואז אנשי כנסת הגדולה אמרו לכל עם ישראל שאם הם ילמדו את כל עשרים וחמישה ספרי התנהם יתקנו את אותם עשרים וחמישה החלקים הרוחניים ובזכות זה עם ישראל הפסיקו לחטוא בעבודה זרה ובגילוי עריות
 
ב[[תלמוד הבבלי]] (מסכת בבא מציעא דף ?) כתוב שבכתיבת התורה יש להניח בין ספר לספר ארבע שורות ריקות. ולעניין ספרי [[הנ"ך]] יש שם הבדל בין הנוסחאות השונות, לפי נוסח [[רש"י]] בכל ספרי הנ"ך יש להניח שלוש שורות ריווח בין ספר לספר, ולפי נוסח ה[[רי"ף]] גם שם יש להניח בד"כ ארבע שורות ריווח מלבד ספרי [[תרי עשר]] שיש להניח ביניהם שלוש שורות.
וההלכה נפסקה ב[[שלחן ערוך]] (?) כדעת ? [וכן עושים הסופרים ?].
 
הטעם לעצם הריווח מובן, שהוא בא להדגיש את היות כל חומש ספר בפני עצמו. והטעם לכך שהריווח הוא בארבע שורות יתכן שהוא משום שריווח של שורה אחת משמש לריווח בין פרשיות (ראה להלן), ריווח של שתי שורות אינו מספיק לריווח בין החומשים משום שא"כ ההבדל בין ריווח זה לריווח בין הפרשיות לא משמעותי. לכן משמשים ריווח של שלוש שורות ושל ארבע שורות להפסקה בין ספרים, במקום הצורך לריווח גדול עושים ריווח של ארבע שורות ולריווח קטן שלוש שורות. [והיודע טעם מוצלח יותר מוזמן לכתבו]
 
===הלכות השייכות לכתיבת החומשים===
 
א) אע"פ שאסור לכתוב פרשה מהתורה בפני עצמה אם לא לצורך מיוחד, כתיבת חומש שלם בפני עצמו מותרת (תלמוד בבלי ב"מ ?, שו"ע ?).
 
ב) משמע בתלמוד הבבלי (במסכת גיטין ?) שמעיקר הדין היה מותר [[לקרוא בציבור]] מתוך חומש העומד בפני עצמו, אלא שאין לעשות כן מפני [[כבוד הציבור]].
 
===אורך החומשים===
 
החומשים שונים זה מזה באורך שלהם, החומש הארוך ביותר הוא חומש בראשית שבו 1533 פסוקים ו20,432 מילים. אחריו חומש שמות שבו 1210 פסוקים ו16,713 מילים. אחריו חומש ויקרא שבו 859 פסוקים ו11,950 מילים. אחריו חומש במדבר שבו 1288 פסוקים ו63,530 מילים. ולבסוף חומש דברים שבו 956 פסוקים ו14,293 מילים.
 
סך כל הפסוקים בתורה 5846, וסך כל המילים 79,796.
 
==הפרשיות==
 
התורה בנויה מפרשיות פרשיות המובדלות אחת מהשניה בריווח מסויים כמו שיפורט להלן. החלוקה לפרשיות היא אחת מהחלוקות היותר משמעותיות, מלבד זאת שיש לה ביטוי ב[[כתיבה בס"ת]] יש גם [[הלכות]] ב[[קריאת ס"ת]] ששייכות לה. ס"ת שאין בו חלוקה לפרשיות פסול (תלמוד ?, שו"ע ?).
 
יש להבדיל בין הפרשיות שבהן עוסק פרק זה לבין פרשות השבוע שבהן נעסוק להלן, אע"פ שבמקורות גם הפרשיות נקראים לפעמים פרשות.
 
===סוגי הפרשיות===
 
ב[[ספר תורה|ספרי התורה]] שלנו ישנם שני סוגי פרשיות הנבדלים זה מזה באופן הסימון שלהן בס"ת, אחת נקראת פרשה פתוחה והשניה פרשה סתומה. בדברי ה[[ראשונים]] מוזכרת גם פרשה נוספת "פרשה סדורה", ונחלקו ה[[אחרונים]] בעניינה אם היא סוג בפני עצמו או אפשרות מסויימת לכתיבת פרשה סתומה. {{מקור|עי' ב"י ? ו...}}
 
===צורת הכתיבה בס"ת===
 
כמו החומשים גם הפרשיות מסומנות בס"ת ע"י הנחת ריווח חלק בין פרשיה לפרשיה, ולפעמים נקרא הריווח עצמו בשם פרשיה או פרשה {{דרוש מקור}}.
 
בעניין אופן עשיית הריווח יש כמה שיטות ב[[ראשונים]] וגם נוסחאות שונות בדברי [[חז"ל]]. השיטות שלהן חוששים למעשה הן שיטת [[הרמב"ם]] ושיטת [[הרא"ש]].
 
דעת הרמב"ם (?)
 
דעת הרא"ש (?)
 
למעשה פסק ב[[שלחן ערוך]] (?)
 
מלבד שיטות אלו ישנה את שיטת [[ר"ת]] שעושה פשרה בין נוסח שמצא ב[[סידור קדמונים]] ל[[מסכת סופרים]] ע"פ גירסתו. ...
 
גירסה נוספת במסכת סופרים, שמתאימה לדעת הרמב"ם, היא -
 
===צורת הכתיבה בחומשים הנדפסים===
 
בחומשים הנדפסים הרגילים לא מצויינות הפרשיות ע"י הנחת ריווח חלק כמו בס"ת, אלא במקום של פרשה פתוחה כתובה אות פ ובמקום פרשה סתומה כתובה אות ס. אמנם יש הוצאות חדשות שבהן מצויינים הפרשיות ע"י רווחים כמו בס"ת.
 
===טעם חלוקה זו===
 
נמצא בחז"ל (הובא ברש"י תחילת ויקרא):
 
"מה היו הפסקות משמשות, ליתן ריוח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין".
 
ויש מי שמשמע מדבריו {{מקור|שו"ת מהרש"ל ?}} שההבדל בין פרשה פתוחה לסתומה הוא בכך שפרשה פתוחה משמשת לחלק בין נושאים שונים ופרשה סתומה מחלקת בין שני עניינים באותו נושא. אך בקריאה פשוטה של התורה לא נראה כך כמו שהעיר הוא עצמו, ומשמע מדבריו שיתכן שהפסק הפרשה הפתוחה במקום שיש חיבור בין הפרשיות הוא לצורך [[סודות התורה]], וצ"ע. {{עי' ?, לענ"ד אמנם השנוי בין פרשה פתוחה וסתומה הוא משום הבדלי רמות חלוקה אך לא תמיד פרשה פתוחה משמשת להבדל גדול יותר. מלבד זאת לענ"ד יש טעמים נוספים לחלוקה לפרשיות, אך אין תפקידי להביע את דעתי}}
 
===משמעויות הלכתיות===
 
לחלוקה לפרשיות יש כמה נפק"מ הלכתיות:
 
א) אין להפסיק ל[[עולה לתורה]] בתוך שלוש פסוקים סמוך לסוף הפרשה או בתוך שלושה פסוקים מתחילת פרשה (שו"ע ?).
 
ב) בקריאת [[שנים מקרא ואחד תרגום]] יש שכתבו לקרוא כמה פסוקים מקרא ברצף עד לסיום פרשה או לסיום עניין ואז לשוב לקוראם שוב מקרא ותרגום ([[משנה ברורה]] ? בשם [[הגר"א]]).
 
ג) אסור לכתוב פרשה מהתורה בפני עצמה (?), ומשמע שפחות מפרשה מותר.
 
ד) [[חז"ל]] לא הכניסו פסוק מפרשת בלק לתפילה, משום שאין לפסוק במקום שלא פסקו משה כלומר בתחילת וסוף פרשה, והכנסת פרשה שלמה בתפילה היא [[טורח ציבור]] (?).
 
===מסורת===
 
חלוקת התורה לפרשיות באופן שהיא לפנינו מבוססת על דברי [[הרמב"ם]] בהלכות ס"ת (פ"ח ה"ד) שכתב:
 
"ולפי שראיתי שיבוש גדול בכל הספרים שראיתי בדברים אלו. וכן בעלי המסורת שכותבין ומחברין להודיע הפתוחות והסתומות נחלקים בדברים אלו במחלוקת הספרים שסומכין עליהם. ראיתי לכתוב הנה כל פרשיות התורה הסתומות והפתוחות וצורת השירות כדי לתקן עליהם כל הספרים ולהגיה מהם. וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא הספר הידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו היו הכל סומכין לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו פעמים רבות כמו שהעתיקו ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו."
 
גם אחרי תקופת הרמב"ם חזרו הדברים לקלקולם והוצרכו חכמי ה[[ראשונים]] לברר את הגירסה הנכונה ברמב"ם כדי ליצור נוסח אחיד בכל ספרי התורה. עי' בספר [[קריית ספר]] ל[[מאירי]] (?) תיאור השתלשלות העניינים.
 
בימינו אכן יש אחידות בעניין זה בין ספרי התורה של כל העדות, מלבד הבדל אחד בין ספרי התורה של ה[[תימנים]] לספרי התורה של שאר ה[[עדות]] בספר ויקרא. אצל רוב העדות יש הפסק פרשה פ/ס בפרק ? פס' ?, ואצל התימנים ההפסק הוא ב?.
 
בכתב היד של תנ"ך [[כתר ארם צובא]], שלפי דעת רבים הוא הספר של [[בן אשר]] שעליו הסתמך הרמב"ם, נמצא ריווח לפרשה פ/ס בשני המקומות.{{עי' }}
 
==נוני"ם הפוכות==
 
בספר במדבר {{מקור|י, לה-לו}} ישנה פרשיה קטנה, הנקראת פרשת [[ויהי בנסוע הארון]]:
 
"ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה ה' ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך. ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל."
 
לפני פרשיה זו ואחריה ישנו סימון יחודי שלא נמצא במקום נוסף בתורה - האות נו"ן בפני עצמה הכתובה בצורה מיוחדת. אותיות אלו נקראות נוני"ם הפוכות או נוני"ם מנוזרות. אם נכתבו הנוני"ם בצורה רגילה או שלא נכתבו כלל ספר התורה כשר (?).
 
===צורת הכתיבה===
 
ישנן שיטות שונות באופן כתיבת נוני"ם אלו. יש הכותבים נו"ן רגילה שרק בסיסה מופנה לאחור (ציור א). ויש שכותבים את כל האות הפוכה לאחור (ציור ב). ויש שכותבים אותה הפוכה כשראשה כלפי מטה (ציור ג). בספר [[תורה שלמה]] (?) מאריך בצורות אות זו למנהגים השונים.
 
(*ציורים*)
 
===טעם הנוני"ם===
 
ב[[תלמוד הבבלי]] במסכת ? (?) ישנה מחלוקת [[תנאים]] בעניין תפקידן של אותיות אלו. דעת ? שהנוני"ם באות לסמן שאין מקומה של פרשה זו כאן, והיא נכתבה שם להפריד בין חטא ? לחטא ?. לפי"ז האותיות הללו אינן שייכות לנושא של חלוקת התורה. אך דעת ? שפרשת [[ויהי בנסוע הארון]] היא ספר בפני עצמו, לפי דבריו התורה כוללת שבעה ספרים - בראשית, שמות, ויקרא, במדבר עד הנו"ן הראשונה, פרשת ויהי בנסוע הארון, מהנו"ן השניה עד סוף הספר ודברים. לפי שיטה זו נוני"ם אלו שייכות לעניין של חלוקות התורה.
 
לפי שתי השיטות צ"ע הטעם שנקבעו סימנים אלו לשם כך.
 
===מקומות נוספים===
 
אומנם בתורה אותיות אלו נזכרים רק במקום הנ"ל, אך בתנ"ך הן נמצאות במקום נוסף. בפרק ? בתהלים נמצאות נוני"ם הפוכות ? פעמים, לפני הפסוקים ?, ?, ?...
 
==השירות==
{{ערך מורחב|ערך=[[השירות]]}}
 
רוב התורה כתובה בסגנון סיפורי "פרוזה" אך יש כמה מקומות הכתובים בסגנון של שירה. במקומות אלו אין כותבים ב[[ס"ת]] את הפסוקים בצורה רגילה של שורה מלאה לאורך העמוד ועוד שורה ועוד שורה וכו', אלא כל כמה מילים יש לעשות ריווח מסויים חלק. [אם לא עושים כן הספר פסול. -?]
 
שייכות עניין זה לנושא של חלוקות התורה הוא משום שהריווחים שבשירות נעשים במקומות המתאימים מצד התוכן לעשות בהן הפסקה כדלהלן.
 
===סוגי השירות===
 
ישנם שני סוגי שירות, כאלה הכתובות בצורה של אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה, וכאלה הכתובות בצורה של אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח. משמעות הצורה הראשונה היא שאם בשורה הראשונה יש ריווח חלק באמצע השורה וכתוב בשני צדדיה כן צריך לעשות גם ביתר השורות שתחתיה. ומשמעות הצורה השניה היא שאם בשורה הראשונה יש ריווח חלק באמצע השורה וכתוב בשני צדדיה בשורה השניה יש לעשות להפך ריווח בצדדים וכתוב באמצע ובשורה השלישית עושים כבשורה הראשונה וחוזר חלילה. זהו רק תיאור כללי ולא מדוייק, ראה להלן.
 
===צורת הכתיבה===
 
הריווח שנשאר חלק בשירות הוא לפחות בשיעור ? אותיות.
 
באופן של אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה ...
 
באופן של אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח ...
 
===מקומות בתורה===
 
באופן של אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה כתובה בתורה רק שירת האזינו {{מקור|דברים לב, א-מג}}.
 
באופן של אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח כתובה בתורה רק שירת הים (שמות טו, א-יט).
 
===טעם כתיבה זו===
 
הטעם לכתיבת השירות בצורה זו הוא כנראה לנוי הס"ת ולהדגשה שמדובר בשירה. וצריך ביאור מדוע יש שירות הנכתבות בצורת אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה ויש הנכתבות בצורת אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח. לגבי השירה שב[[מגילת אסתר]] ביארה הגמ' {{מקור|מגילה טז, ב}} שהשירה נכתבה אריח על גבי אריח כדי לרמוז שאין תקומה למפלתן.
 
===מיקום הרווחים===
 
בנ"ך [[דעת מקרא]] בתחילת ספר [[תהילים]] ישנו מאמר של [[הרב ברוייאר]] שבו הוא מבאר את השיטה שמנחה את הנחת הרווחים בשירות.
 
תמצית דבריו היא כך:
 
==הפסוקים==
 
בתלמוד במסכת ? (?) נמצאת מימרה זו:
 
""?""
 
מתוך הנזכרים בה שייכים גם עניין הפסוקים וגם ה[[טעמים]] לעניין של חלוקות התורה כדלהלן.
 
===פסוק כמשפט===
 
בד"כ כל פסוק בתורה הוא משפט העומד בפני עצמו, וציון סוף פסוק (עי' להלן) הוא כנקודה הנהוגה בכתיבה שלנו בסוף משפט.
 
אמנם בראשונים הזכירו פסוקים יוצאים מהכלל שבסיומם לא מסתיים עניין. ה[[ראב"ע]] ...
 
===אופן סימון הפסוקים===
 
ב[[ס"ת]] אין מסמנים כלל את החלוקה לפסוקים, וס"ת שסומנו בו הפסוקים פסול (?). אמנם בחומשים הנדפסים סוף פסוק מסומן ע"י נקודתיים (:). מלבד זאת סוף פסוק מצויין בסימן מיוחד בכלל מערכת סימני הטעמים, ע"י מתג קטן תחת המילה האחרונה בפסוק.
 
\בכת"י של התנ"ך / דפוסים ישנים\ לפעמים מחמת חוסר מקום השמיטו את סימן הנקודתיים לסוף פסוק ונשאר רק סימן המתג (?).
 
===משמעות הלכתית לחלוקה לפסוקים===
 
א) ב[[קריאת התורה בציבור]] אין לקרוא לעולה אחד פחות משלושה פסוקים, וכן אין לקרוא לכל העולים ביחד פחות מעשרה פסוקים (?).
 
ב) אין לקרוא לעולה לתורה חצי פסוק (?). {בקריאות במועדים מסויימים שבהם העניין שאותו צריך לקרוא אינו מספיק ארוך נחלקו האמוראים אם לכפול פסוק או לחלק פסוק לשנים וכל אחד מהעולים יקרא חצי ממנו. ההלכה ..., אצלנו יש שאלה בעניין זה בקריאה לפורים [מח' ספרדים ואשכנזים] ובקריאה לחול המועד [...]}
 
===מסורת===
 
ב[[תלמוד הבבלי]] (גיטין ?) שואל אמורא את רעהו מחמת ספק במניין הפסוקים למה לא נמנה אנחנו את הפסוקים, והשיבו השני ...
 
מניין הפסוקים בתורה נזכר למעלה בעניין החלוקה לחומשים.
 
==הטעמים==
{{ערך מורחב|ערך=[[טעמי המקרא]]}}
 
כמו שנזכר למעלה, טעמי המקרא מקורם בסיני. כלומר, [[כשנתנה התורה]] הכתובה נתנה עמה [[מסורת]] כיצד יש לקרוא אותה, לא רק מבחינת ה[[ניקוד]] כגון "בָּרָא" ולא "בְּרׂא" אלא גם מבחינת הטעמת המילים [[מלעיל]] ו[[מלרע]], ועוד יותר מזה באופן שתובחן השאלה מהתשובה הנושא מהנשוא וכדו' {{מקור|עי' ספר הכוזרי מאמר שני סימן עב}}.  {בכ"ז צ"ע, וראיתי ברב ברויאר "טעמי המקרא" שכתב שזו מחלוקת בגמ' והלכה שאינם בסיני ותימה}
 
הטעמה זו לא נמצאת בידינו באופן של הקראה מוטעמת בלבד אלא בניגון נאה כעין שירה, אך אין זה שייך לנושא שלנו. כאן נעסוק רק באופן שבו הטעמים משמשים לפיסוק המשפט בצורה נכונה.
 
===כתיבת הטעמים===
 
בדור מסויים העבירו את המסורת שבע"פ של הטעמים לכתב, ונתנו לכל ניגון והטעמה סימן כתוב המיוחד לה. סימנים אלו אינם נכתבים ב[[ס"ת]] כמו שגם ה[[ניקוד]] לא נכתב בס"ת, ונכתבים רק בחומשים ותנכי"ם המשמשים לקריאה ולימוד.
 
===סוגי הטעמים===
 
הטעמים מתחלקים לשני סוגים עיקריים - א. מפסיקים. ב. משרתים. וההבדל ביניהם הוא בכך שהטעמים המפסיקים משמשים לעצירה בסוף עניין והמשרתים מחברים את המילים שבתוך העניין.
 
הטעמים המפסיקים מתחלקים לארבע דרגות - א. קיסרים. ב. מלכים. ג. משנים. ד. שלישים. כל סוג משמש להפסקה קטנה יותר מהסוג שלפניו.
 
לפירוט כל הטעמים ותפקידיהם עי' [[טעמי המקרא]].
 
===טעמים כפולים===
 
יש מקומות בתורה שבהם ישנם שתי אפשרויות הטעמה שונות. הידועים שבהם הם עשרת הדיברות שבחומש שמות (?) ושבחומש דברים (פרק ? פס' ?-?), שבקריאה בציבור נקראים באופן שונה מהקריאה ביחיד (ויש בזה מנהגים שונים). אך מלבדם יש הטעמה כפולה גם ?.
 
===משמעות פרשנית===
 
ראב"ע, שד"ל, הרב ברויאר ...
 
===בכלל לימוד תורה?===
 
אף על פי שמעיקר הדין אין לקבל שכר עבור [[לימוד תורה]], ל[[מלמדי תינוקות]] מותר לקבל כיון שמלמדים את הילדים טעמים ועל זה מותר לקבל שכר [כיון שאינו בכלל לימוד תורה - ?] (?). וכנראה הכוונה ללימוד אופן הקריאה המוטעמת במנגינה ולא לעניין לימוד הפיסוק שעל פי הטעמים שמסתבר שהוא תורה גמורה. {{דרוש מקור}}
 
==פרשות השבוע==
 
תקנת [[עזרא הסופר]] לקרוא בכל [[שבת]] בתורה ב[[בית הכנסת]] (?). מה קוראים? שני מנהגים היו בישראל, מנהג אחד לקרוא בכל שבת סכום מסויים החל משבת ראשונה שאחרי [[שמיני עצרת]] עד שישלימו קריאת התורה כולה בשנה הבאה בשמיני עצרת (ובחו"ל ביו"ט שני של שמיני עצרת). והמנהג השני היה שסיימו קריאת התורה בשלוש שנים. כיום קיים (כנראה) רק המנהג הראשון.
 
לשם סיום קריאת התורה בשנה חילקו את כל התורה למספר חלקים כפי מניין השבתות בשנה בהם קוראים בתורה, כל חלק כזה נקרא פרשה, ומשום שלכל שבוע ישנה הפרשה שלו נקראת [[פרשת השבוע]].
 
===שיקולים בחלוקת הפרשות===
 
השיקול הראשון הוא מספר שבתות השנה כנ"ל, אך כיון שמספר זה משתנה משנה לשנה ישנם ג"כ מספר שונה של פרשות בכל שנה. עיקר השינוי בין השנים הוא מצד שיש [[שנים פשוטות]] ו[[שנים מעוברות]] שהן ארוכות יותר ויש בהן יותר שבתות, אך יש שינוי נוסף מצד השבתות שחלים בהן [[חגים]] כיון שבשבתות אלו קוראים קריאה המיוחדת לחג ולא את קריאת השבת.
 
שיקולים נוספים הם דברי ? שיש לקרוא . לפני [[שבועות]] ו? לפני [[תשעה באב]] ו? לפני סוף השנה לקיים [[תכלה שנה וקללותיה]] {{דרוש מקור}}, לכן הפרשות האחרונות קצרות יותר כדי שהקללות יקראו לפני סוף השנה הקודמת.
 
מלבד זאת ודאי שהחלוקה נעשתה גם על פי התוכן.
 
===מנהגים שונים===
 
מלבד המנהג הנ"ל לסיים התורה בשלוש שנים ולפיו ודאי החלוקה שונה, היו גם שיטות שונות בתוך המנהג של הקריאה בשנה אחת. בספרד היו שנהגו לחלק את פרשת משפטים (שמות ?) לשני חלקים כשהחלק השני התחיל במילים אם כסף (?). כנגד זה חברו את פרשות ? {{מקור|? ספר החינוך}}
 
===הכתיבה===
 
ב[[ספר תורה]] אין סימון לחלוקה זו כלל. אך בחומשים הרגילים, שמיועדים בעיקר לקריאה בבית הכנסת, החלוקה הזו בולטת מאוד כיון שבין פרשה לפרשה כתובה ה[[הפטרה]]. מלבד בסיום כל פרשה, אם היא מסתיימת בפרשיה פתוחה כתובות שלוש אותיות פ רצופות (פפפ), ואם היא מסתיימת בפרשיה סתומה כתובות שלוש אותיות ס רצופות (ססס).
 
רק פרשה אחת בתורה מסתיימת באמצע פרשיה {האמנם} - פרשת ויגש. [[רש"י]] בתחילת פרשת ויחי (?) מסביר את טעם הדבר.
 
===משמעות החלוקה===
 
[[הרב צבי יהודה]] מבאר שהחלוקה של התורה לפרשות אינה חלוקה טכנית בלבד, אלא יש לה משמעות עקרונית הנוגעת לתוכן של התורה. עיקר הביאור שלו מבוסס על כך שהפרשות עשויות זוגות זוגות, כאשר הפרשה הראשונה בכל זוג מציגה עקרון רוחני והפרשה השני בזוג מפרטת אותו.
 
===קריאת שנים מקרא ואחד תרגום===
* ערך מורחב: [[שנים מקרא ואחד תרגום]]*
 
מלבד ה[[תקנה]] לקרוא בציבור ב[[שבת]] את הפרשה, צריך כל יחיד לקרוא את הפרשה שתי פעמים את המקרא ופעם נוספת את התרגום.
 
===מנחה של שבת, שני וחמישי===
 
ב[[מנחה]] של [[שבת]] וכן ב[[שחרית]] של שני וחמישי קוראים בתורה את תחילתה של הפרשה שיקראו בשבת הבאה. לכאו' גם עניין זה שייך לתחום של חלוקות התורה, אך אין בו חידוש מיוחד כיון שהמנהג הוא לקרוא את שיעור הקריאה שיקראו לעולה הראשון בשבת. {קצת צ"ע כי נראה שיש בזה מנהגים שונים}
 
===קריאות המועדים===
 
ב[[מועדי ישראל]], בין המחוייבים מה[[תורה]] כ[[פסח]] ו[[שבועות]] ובין אלו ש[[תקנו חכמים]] כ[[חנוכה]] ו[[פורים]], וכן ב[[ראשי חדשים]], ישנה קריאה מיוחדת להם שקוראים בתורה בציבור. גם קריאה זו שייכת במידה מסויימת לעניין של חלוקות התורה כיון שאין קוראים חלקי עניינים אלא עניינים שלמים.
 
==העליות==
 
הקריאה שקוראים בתורה בשבתות ושאר הזמנים נעשית באופן שאחד קורא מתוך [[ספר תורה]] ויתר הציבור שומע קריאתו, אך אין אחד קורא את כל שיעור הקריאה אלא הקריאה מתחלקת לסך חלקים מסויים שכל חלק נקרא על ידי איש אחר. הקוראים בתורה נקראים "עולים" והחלקים "עליות". כיון שבאה שכחה ורפיון בתורה לעולם ואין כל אחד יודע לקרוא לעצמו בספר התורה, התחילו לנהוג שיהא אדם בקי קורא בתורה בקול עבור העולים והם קוראים עמו בלחש. כל עולה מברך על התורה לפני קריאתו ואחריה.
 
===מספר העליות===
 
ב[[שבת]] ישנם לפחות שבעה עולים, ב[[יום כיפור]] ששה, ב[[ימים טובים]] חמישה, ב[[ראשי חדשים]] ו[[חול המועד]] ארבעה, וב[[מנחה]] של שבת ובשני וחמישי שלושה. בחלק מהימים מותר להוסיף על העולים ובחלק אסור. (?) וזה מלבד העליה שנותנים לקורא ה[[הפטרה]] בימים שישנה הפטרה.
 
===אופן החלוקה===
 
מעיקר הדין ישנם כללים מסויימים למה שיקרא כל עולה, חלקם [[הלכתיים]] כגון שאין לפחות לו משלושה פסוקים ואין לסיים פחות משלושה פסוקים סמוך לפרשה לפניה או אחריה. וחלקם למידה טובה כגון שיש לסיים בפסוק טוב וכו'. אך מלבד זאת יכולים לחלק את הקריאה בכל צורה שהיא, כגון שהעולה הראשון יקרא עשרים פסוקים והשני שלושה וכו'. אך בעמ"י התקבלה מסורת מסויימת של קריאה, והיא מצויינת בחומשים הנפוצים.
 
אמנם מסורת זו מקובלת בדרך כלל, אך יש המפקפקים בחלוקה זו כיון שלפעמים אינה מתאימה לכללי החלוקה כגון שיש עליות שאינם מסתיימות בדבר טוב. {{עי' }}
 
==הסדרים==
 
בכתבי יד של ה[[תנ"ך]] וכן בהוצאות מסויימות של התנ"ך ישנו מידי פעם סימן בצד הכתוב של האות ס, אות זו היא נוטריקון למילה סדר. והכוונה בסימן זה היא לציין את החלוקה של התורה שנהגו בה אלו שסיימו את קריאת התורה בשלוש שנים. [סימן זה נמצא גם ביתר הנ"ך ויש המבארים שהוא מסמן חלוקה שנעשתה לצורך מנהג של קריאת וסיום הנ"ך בכל שנה ע"י קריאת חלק אחד בכל יום מ[[ימות החול]] {{מקור|הקדמה לתנ"ך קורן}}]
 
כיון ששיטה זו אינה נהוגה בימינו, קשה להאריך ולהרחיב בה. {אולי לפרט אודות השאלה מיתי התחילו את הקריאה ומתי סיימו ואם ג"ש ממש או שלוש וחצי}
 
===תנ"ך קורן===
 
על אף שכפי המסורת ב[[כתבי היד]] הציון של הסדר או האות ס, בתנ"ך קורן החליפו ציון זה בציון כל סדר על פי א"ב. וכוונתם בזה כדי שתהיה חלוקה זו אלטרנטיבה לחלוקת הפרקים הרגילה, ראה להלן.
 
==הפרקים==
 
כל החלוקות שנזכרו עד עכשיו מקורם ב[[עם ישראל]], אבל החלוקה הבאה מקורה מחוץ לעם ישראל כמו שיתבאר.
 
{זמן} ? שהיה [[כומר]] [[נוצרי]] חילק את ה[[תנ]] לפרקים [בלשון אשכנז קאפיטל] כדי להקל על אלו שרוצים לבצע הפניה למקום מסויים. חלוקה זו התקבלה בקרב ה[[נוצרים]] וכאשר היו [[יהודים]] מתווכחים עמם בעניינים הקשורים בתנ"ך היו הנוצרים מציינים את מקור דבריהם על פי מספרי הפרקים, כאשר ראו היהודים כן העתיקו להם חלוקה זו כדי שיוכלו לעמוד בויכוחים אלו בצורה שוה. מכאן הלכה והתפשטה חלוקה זו בקרב [[עם ישראל]] עד שנדפסה בספרים וכל ההפניות לתנ"ך נעשו על פיה.
 
===תוכן===
 
חלוקה זו נעשתה בדרך כלל על פי התוכן של הפסוקים לפי הבנתו של העורך, אך לפעמים שגה העורך בהבנת העניין וביצע חלוקה שגוייה. וכן לפעמים תלויה חלוקתו ב[[פירוש הנוצרי של התנ"ך]] ואינה נכונה לפי הפירוש האמיתי.
 
דוגמאות לכך:
 
א)
 
===קטרוגים===
 
על אף שחלוקה זו התקבלה בישראל יש המערערים על חלוקה משום יסודותיה הנוצריים. לאחרונה יצא לאור חומש שבו ויתרו על חלוקה זו {{?}}. גם ב[[תנ"ך קורן]] הצניעו חלוקה זו והדגישו במקומה את החלוקה לסדרים שאותה הביאו בסדר של א"ב במקום בציון של ס, כנזכר למעלה. {{אולי אפשר להמליץ על חלוקה זו את דרשת חז"ל על הפסוק "יפת א-להים ליפת וישכון באהלי שם" יפיופיתו של יפת באהלי שם, כלומר שהגישה ה"מדעית" ה"יפה" של הנצרות משמשת את היהדות. אמנם ודאי רק בצד הטכני ולא העקרוני ואכמ"ל}}
 
==חלוקות של מפרשים==
 
מלבד חלוקות אלו שנכנסו לגוף הטקסט של המקרא, בין בספר התורה ובין בחומשים הנדפסים, ישנם כמה [[מפרשים]] וחכמים שהציגו אפשרויות של חלוקה של התורה על פי התוכן הענייני. חלקם הציגו חלוקה מקיפה לכל התורה וחלקם לעניינים מסויימים. להלן כמה אפשרויות חלוקה:
 
===?===
 
?
 
===דעת מקרא===

גרסה אחרונה מ־23:27, 18 באפריל 2024

משה רבינו לימד את כל עם ישראל שיש עשרים וחמישה חלקים רוחניים שהם הנפש של הנפש הרוח של הנפש הנשמה של הנפש החיה של הנפש היחידה של הנפש הנפש של הרוח הרוח של הרוח הנשמה של הרוח החיה של הרוח היחידה של הרוח הנפש של הנשמה הרוח של הנשמה הנשמה של הנשמה החיה של הנשמה היחידה של הנשמה הנפש של החיה הרוח של החיה הנשמה של החיה החיה של החיה היחידה של החיה הנפש של היחידה הרוח של היחידה הנשמה של היחידה החיה של היחידה והיחידה של היחידה ואז משה רבינו לימד את כל עם ישראל שיש עשרים וחמישה סוגים של עבודות זרות שהם כנגד אותם עשרים וחמישה החלקים הרוחניים הסוג הראשון של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה חמש בבוקר עד השעה שש בבוקר הסוג השני של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שש בבוקר עד השעה שבע בבוקר הסוג השלישי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שבע בבוקר עד השעה שמונה בבוקר הסוג הרביעי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שמונה בבוקר עד השעה תשע בבוקר הסוג החמישי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה תשע בבוקר עד השעה עשר בבוקר הסוג השישי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה עשר בבוקר עד השעה אחד עשרה בבוקר הסוג השביעי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה אחד עשרה בבוקר עד השעה שתיים עשרה בצהריים הסוג השמיני של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שתיים עשרה בצהריים עד השעה אחת בצהריים הסוג התשיעי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה אחת בצהריים עד השעה שתיים בצהריים הסוג העשירי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שתיים בצהריים עד השעה שלוש בצהריים הסוג האחד עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שלוש בצהריים עד השעה ארבע בצהריים הסוג השתיים עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה ארבע בצהריים עד השעה חמש בערב הסוג השלוש עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה חמש בערב עד השעה שש בערב הסוג הארבע עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שש בערב עד השעה שבע בערב הסוג החמש עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שבע בערב עד השעה שמונה בערב הסוג השש עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שמונה בערב עד השעה תשע בלילה הסוג השבע עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה תשע בלילה עד השעה עשר בלילה הסוג השמונה עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה עשר בלילה עד השעה אחד עשרה בלילה הסוג התשע עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה אחד עשרה בלילה עד השעה שתיים עשרה בלילה הסוג העשרים של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שתיים עשרה בלילה עד השעה אחד בלילה הסוג העשרים ואחד של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה אחד בלילה עד השעה שתיים בלילה הסוג העשרים ושתיים של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שתיים בלילה עד השעה שלוש בלילה הסוג העשרים ושלוש של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שלוש בלילה עד השעה ארבע בלילה הסוג העשרים וארבע של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה ארבע בלילה עד השעה חמש בבוקר הסוג העשרים וחמש והאחרון של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם בכל שעות היממה ואז משה רבינו לימד את כל עם ישראל שיש עשרים וחמישה סוגים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם שהם כנגד אותם עשרים וחמישה החלקים הרוחניים הסוג הראשון של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האמהות הסוג השני של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות הסוג השלישי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות של הבנות הסוג הרביעי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות של הבנים הסוג החמישי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות מצד האמהות הסוג השישי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות מצד האבות הסוג השביעי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של האמהות מצד האמהות הסוג השמיני של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של האמהות מצד האבות הסוג התשיעי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של האבות מצד האמהות הסוג העשירי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של האבות מצד האבות הסוג האחד עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים של האבות הסוג השתיים עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים של הדודים הסוג השלוש עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים של הבנים הסוג הארבע עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים של האחים מצד האמהות הסוג החמש עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים של האחים מצד האבות הסוג השש עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האמהות של הנשים שלנו הסוג השבע עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האמהות של האמהות של הנשים שלנו הסוג השמונה עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האמהות של האבות של הנשים שלנו הסוג התשע עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות של הנשים שלנו הסוג העשרים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות של הבנות של הנשים שלנו הסוג העשרים ואחד של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות של הבנים של הנשים שלנו הסוג העשרים ושתיים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של הנשים שלנו מצד האמהות הסוג העשרים ושלוש של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של הנשים שלנו מצד האבות הסוג העשרים וארבע של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם נשים שהם נשואות הסוג העשרים וחמש והאחרון של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם נשים שהם טמאות בטומאת נידה ואז זמן מה אחרי שמשה רבינו נפטר עם ישראל אמרו לעצמם שמשה רבינו לימד אותם שיש עשרים וחמישה סוגים של עבודות זרות ויש עשרים וחמישה סוגים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם שהם כנגד אותם עשרים וחמישה החלקים הרוחניים אז אם אנחנו נעבוד עבודה זרה את אותם עשרים וחמישה הסוגים של עבודות זרות ונקיים יחסי אישות עם אותם עשרים וחמישה הסוגים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם אנחנו נתקן את אותם עשרים וחמישה החלקים הרוחניים ואז בתקופת בית המקדש השני אנשי כנסת הגדולה לקחו את כל כתבי הקודש שהיו בזמניהם שהם ספר התורה ספר יהושוע ספר שופטים ספר שמואל ספר מלכים ספר ישעיהו ספר ירמיהו ספר יחזקאל ספר תרי עשר ספר איוב ספר משלי ספר תהילים ספר רות ספר שיר השירים ספר קוהלת ספר איכה ספר אסתר ספר דניאל ספר עזרא ספר נחמיה וספר דברי הימים ואז אנשי כנסת הגדולה אמרו לעצמם שעם ישראל חטאו בעבודה זרה ובגילוי עריות רק בשביל לתקן את אותם עשרים וחמישה החלקים הרוחניים וכל כתבי הקודש המצויים בידינו הם רק עשרים ואחד ספרים ואז אנשי כנסת הגדולה מצאו פתרון הם תיקנו שכל ספרי התורה יהיו מחולקים לחמישה ספרים שהם ספר בראשית ספר שמות ספר ויקרא ספר במדבר וספר דברים ואז אנשי כנסת הגדולה אמרו לכל עם ישראל שאם הם ילמדו את כל עשרים וחמישה ספרי התנ"ך הם יתקנו את אותם עשרים וחמישה החלקים הרוחניים ובזכות זה עם ישראל הפסיקו לחטוא בעבודה זרה ובגילוי עריות