סעודה מפסקת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
(הוספת קטגוריה) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''"סעודה מפסקת"''' הוא שם ההסעודה האחרונה שלפני התחלת [[צום]] [[יום הכיפורים]], ושם הסעודה האחרונה שלפני התחלת צום [[תשעה באב]]. | |||
הסעודה המפסקת, כשמה כן היא: מפסיקה וחוצצת בין הזמן המותר באכילה לזמן תחילת הצום. | |||
==מקצת מהדינים== | |||
===סעודת ערב יום הכיפורים=== | |||
בסעודה זו יש לנהוג בכובד ראש מאימת הדין - אך גם בשמחה, לקראת כניסת החג. | |||
* את הסעודה המפסקת מסיימים זמן מה לפני שקיעת החמה, כי צריך להוסיף מן החול על הקודש, כלומר, שיש מצות עשה להתחיל את התענית מבעוד יום. | |||
* אם האדם רוצה להמשיך לאכול או לשתות לאחר הסעודה המפסקת {{מקור|לפני שהגיע זמן איסור אכילה|כן}}, נכון שיאמר או שיחשוב על כך בפירוש לפני ברכת המזון, כדי שהפסקת האכילה לא תחשב שהוא מקבל על עצמו את תחילת צום יום הכיפורים. | |||
* מצוה להרבות באכילה בסעודה המפסקת ובשאר הסעודות של ערב יום הכיפורים. חז"ל אמרו ששכר מצוה זו גדול הוא מאוד, והאוכל בתשיעי בתשרי וצם בעשירי בו, כאילו צם בימים תשיעי ועשירי בתשרי, שכן נאמר: "ועיניתם את נפשותיכם... בתשעה לחודש בערב" - וכי בתשיעי בתשרי מתענים, והלא בעשירי בתשרי מתענים? "אלא לומר לך: כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי". | |||
===סעודת ערב תשעה באב=== | |||
בסעודה זו נוהגים מנהגי אבילות. | |||
* בסעודה אין אוכלים יותר מתבשיל אחד. יש האוכלים בסעודה זו ביצה טבולה באפר ויושבים על מקום נמוך, כאבלים על שריפת בית המקדש. | |||
* בסעודה מפסקת זו, לא ישבו שלושה אנשים לאכול ביחד, אלא ישב כל אחד לבדו ויברך לעצמו. | |||
*כאשר תשעה באב יוצא ביום ראשון - או בשבת, ונדחה ליום ראשון - אין נוהגים שום מנהגי אבילות, אלא אוכלים כרגיל, וצריכים לסיים עד השקיעה. | |||
[[קטגוריה: יום כיפור]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־07:43, 25 בספטמבר 2012
|
|
"סעודה מפסקת" הוא שם ההסעודה האחרונה שלפני התחלת צום יום הכיפורים, ושם הסעודה האחרונה שלפני התחלת צום תשעה באב.
הסעודה המפסקת, כשמה כן היא: מפסיקה וחוצצת בין הזמן המותר באכילה לזמן תחילת הצום.
מקצת מהדינים[עריכה]
סעודת ערב יום הכיפורים[עריכה]
בסעודה זו יש לנהוג בכובד ראש מאימת הדין - אך גם בשמחה, לקראת כניסת החג.
- את הסעודה המפסקת מסיימים זמן מה לפני שקיעת החמה, כי צריך להוסיף מן החול על הקודש, כלומר, שיש מצות עשה להתחיל את התענית מבעוד יום.
- אם האדם רוצה להמשיך לאכול או לשתות לאחר הסעודה המפסקת (לפני שהגיע זמן איסור אכילה), נכון שיאמר או שיחשוב על כך בפירוש לפני ברכת המזון, כדי שהפסקת האכילה לא תחשב שהוא מקבל על עצמו את תחילת צום יום הכיפורים.
- מצוה להרבות באכילה בסעודה המפסקת ובשאר הסעודות של ערב יום הכיפורים. חז"ל אמרו ששכר מצוה זו גדול הוא מאוד, והאוכל בתשיעי בתשרי וצם בעשירי בו, כאילו צם בימים תשיעי ועשירי בתשרי, שכן נאמר: "ועיניתם את נפשותיכם... בתשעה לחודש בערב" - וכי בתשיעי בתשרי מתענים, והלא בעשירי בתשרי מתענים? "אלא לומר לך: כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי".
סעודת ערב תשעה באב[עריכה]
בסעודה זו נוהגים מנהגי אבילות.
- בסעודה אין אוכלים יותר מתבשיל אחד. יש האוכלים בסעודה זו ביצה טבולה באפר ויושבים על מקום נמוך, כאבלים על שריפת בית המקדש.
- בסעודה מפסקת זו, לא ישבו שלושה אנשים לאכול ביחד, אלא ישב כל אחד לבדו ויברך לעצמו.
- כאשר תשעה באב יוצא ביום ראשון - או בשבת, ונדחה ליום ראשון - אין נוהגים שום מנהגי אבילות, אלא אוכלים כרגיל, וצריכים לסיים עד השקיעה.