ספק רשות הרבים, טהור: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
דבר המוטל בספק אם הוא נטמא כשהיה ברשות הרבים, הרי הוא טהור. | דבר המוטל בספק אם הוא [[טומאה|נטמא]] כשהיה ברשות הרבים, הרי הוא טהור. כל ספק טומאה שנולד ברשות הרבים - טהור. לכן, למשל: אחד מן השרצים {{מקור|שבמותם מטמאים במשא|כן}} וצפרדע {{מקור|שאינה מטמאת כלל|כן}} הנמצאים ברשות הרבים, ואדם נגע באחד מהם, ואינו יודע באיזה מהם נגע, אם בשרץ או בצפרדע, הרי זה טהור<ref> בתוספתא (טהרות פרק ו, הלכה י) מובא: שאלו את בן זומא: מפני מה ספק רשות הרבים טהור? - אמר להם: שהרי מצינו שהציבור עושין את הפסח בטומאה בזמן שרוב הציבור טמאין, ואם טומאה ודאית הותרה לציבור, קל וחומר לספק טומאה. רבן שמעון בן גמליאל אומר: מפני מה ספק רשות היחיד טמא וספק רשות הרבים טהור? מפני שאפשר לשאול ליחיד, ואי אפשר לשאול לרבים.</ref>. | ||
כל ספק טומאה שנולד ברשות הרבים - טהור. לכן, למשל: אחד מן השרצים {{מקור| | |||
כמו כן: שני שבילים הנמצאים ברשות הרבים, אחד טמא ואחד טהור, ואדם הלך באחד מהם, ואינו יודע באיזה מהם הלך, אם בשביל הטמא או בשביל הטהור, הרי זה טהור {{מקור|כתובות כז. ועוד|כן}}. | |||
==הערות שוליים== | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה:טומאה וטהרה]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:52, 5 בספטמבר 2012
|
|
דבר המוטל בספק אם הוא נטמא כשהיה ברשות הרבים, הרי הוא טהור. כל ספק טומאה שנולד ברשות הרבים - טהור. לכן, למשל: אחד מן השרצים (שבמותם מטמאים במשא) וצפרדע (שאינה מטמאת כלל) הנמצאים ברשות הרבים, ואדם נגע באחד מהם, ואינו יודע באיזה מהם נגע, אם בשרץ או בצפרדע, הרי זה טהור[1].
כמו כן: שני שבילים הנמצאים ברשות הרבים, אחד טמא ואחד טהור, ואדם הלך באחד מהם, ואינו יודע באיזה מהם הלך, אם בשביל הטמא או בשביל הטהור, הרי זה טהור (כתובות כז. ועוד).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בתוספתא (טהרות פרק ו, הלכה י) מובא: שאלו את בן זומא: מפני מה ספק רשות הרבים טהור? - אמר להם: שהרי מצינו שהציבור עושין את הפסח בטומאה בזמן שרוב הציבור טמאין, ואם טומאה ודאית הותרה לציבור, קל וחומר לספק טומאה. רבן שמעון בן גמליאל אומר: מפני מה ספק רשות היחיד טמא וספק רשות הרבים טהור? מפני שאפשר לשאול ליחיד, ואי אפשר לשאול לרבים.