שטר ראיה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''עדות שנכתבה והעדים חתמו עליה.''' | '''עדות שנכתבה והעדים חתמו עליה.''' | ||
'''לדוגמא''', כותבין שטר ללווה {{מקור| | '''לדוגמא''', כותבין שטר ללווה {{מקור|בבלי:בבא בתרא קסז: במשנה|כן}}. וכן שטר ראיה על מכירת קרקע {{מקור|בבא בתרא כט.|כן}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במקורו''' נחלקו הראשונים: | '''במקורו''' נחלקו הראשונים: | ||
@ לרוב הראשונים מקורו מדאורייתא, כעדים {{מקור| | @ לרוב הראשונים מקורו מדאורייתא, כעדים {{מקור|רש"י רמב"ן ר"ת|כן}}. | ||
@ לרמב"ם הוא רק מדרבנן, אך מדאורייתא לא מועיל, משום שהוא כעדות בכתב ופסול מדין "מפיהם ולא מפי כתבם" {{מקור| | @ לרמב"ם הוא רק מדרבנן, אך מדאורייתא לא מועיל, משום שהוא כעדות בכתב ופסול מדין "מפיהם ולא מפי כתבם" {{מקור|הביאם הקצוה"ח כח-ו|כן}}<ref>פירטנו את שיטות הראשונים השונות בפירוש "מפיהם ולא מפי כתבם" בערך [[מפיהם ולא מפי כתבם#פרטי_הדין]] ד"ה בפירוש הדין.</ref>. | ||
'''במהותו''' כתב הקונטרסי שיעורים {{מקור| | '''במהותו''' כתב הקונטרסי שיעורים {{מקור|בבא בתרא ז-ו ד"ה בתוס'|כן}} שנחלקו הראשונים האם יש לשטר כח כמו לעדים {{מקור|ריב"ם|כן}}, או לא {{מקור|ר"י|כן}}. | ||
==בדינים שונים== | |||
'''בהלוואה''' שטר ראיה מועיל, וגובה מנכסים משועבדים (שלא כמלווה בעל פה שגובה רק מבני חורין) {{מקור|בבלי:בבא בתרא קעה.|כן}}. | |||
'''להתיר עגונה''' שטר מועיל, כגון שכתוב בשטר "מת איש פלוני בן פלוני או נהרג" - תינשא אשתו {{מקור| | '''במכירת קרקע''' שטר מועיל לראיה, וגם במקום שאינו מועיל בתור שטר קניין, כגון במקום שקונים בקניין כסף ולא בקניין שטר {{מקור|בבלי:קידושין כו.|כן}}. | ||
'''להתיר עגונה''' שטר מועיל, כגון שכתוב בשטר "מת איש פלוני בן פלוני או נהרג" - תינשא אשתו {{מקור|שו"ע אה"ע יז-יא|כן}}. | |||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''קיום שטרות''', שצריך להביא לבי"ד את העדים עצמם, את מי שמכיר את חתימתם, או את חתימתם במקום אחר - דין זה הוא רק מדרבנן, אך מדאורייתא "עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בבית דין" {{מקור| | '''קיום שטרות''', שצריך להביא לבי"ד את העדים עצמם, את מי שמכיר את חתימתם, או את חתימתם במקום אחר - דין זה הוא רק מדרבנן, אך מדאורייתא "עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בבית דין" {{מקור|בבלי:גיטין ג.|כן}}. | ||
==חוזק== | ==חוזק== | ||
'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה | '''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | ||
'''מיגו''' במקום שטר מקוים לא אמרינן {{מקור| | '''מיגו''' במקום שטר מקוים לא אמרינן {{מקור|תוס' כתובות יח: ד"ה אין נאמנים|כן}}, משום ששטר נחשב למוחזק, ומיגו להוציא לא אמרינן<ref>בערך [[מיגו#חוזק]] (ד"ה מוחזק) הבאנו מי שחולק וסובר שכן אומרים מיגו להוציא.</ref> {{מקור|קובץ שיעורים בבא בתרא לה האריך בזה|כן}}. | ||
'''הפה שאסר''' לא מועיל במקום שטר {{מקור| | '''הפה שאסר''' לא מועיל במקום שטר {{מקור|שיטה מקובצת כתובות יט: ד"ה ע"א|כן}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
[[חוב]] {{מקור| | [[חוב]] {{מקור|לגבי שטר חוב|כן}} | ||
גרסה אחרונה מ־11:53, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
עדות שנכתבה והעדים חתמו עליה.
לדוגמא, כותבין שטר ללווה (בבא בתרא קסז: במשנה). וכן שטר ראיה על מכירת קרקע (בבא בתרא כט.).
מקור וטעם[עריכה]
במקורו נחלקו הראשונים:
- לרוב הראשונים מקורו מדאורייתא, כעדים (רש"י רמב"ן ר"ת).
- לרמב"ם הוא רק מדרבנן, אך מדאורייתא לא מועיל, משום שהוא כעדות בכתב ופסול מדין "מפיהם ולא מפי כתבם" (הביאם הקצוה"ח כח-ו)[1].
במהותו כתב הקונטרסי שיעורים (בבא בתרא ז-ו ד"ה בתוס') שנחלקו הראשונים האם יש לשטר כח כמו לעדים (ריב"ם), או לא (ר"י).
בדינים שונים[עריכה]
בהלוואה שטר ראיה מועיל, וגובה מנכסים משועבדים (שלא כמלווה בעל פה שגובה רק מבני חורין) (בבא בתרא קעה.).
במכירת קרקע שטר מועיל לראיה, וגם במקום שאינו מועיל בתור שטר קניין, כגון במקום שקונים בקניין כסף ולא בקניין שטר (קידושין כו.).
להתיר עגונה שטר מועיל, כגון שכתוב בשטר "מת איש פלוני בן פלוני או נהרג" - תינשא אשתו (שו"ע אה"ע יז-יא).
פרטי הדין[עריכה]
קיום שטרות, שצריך להביא לבי"ד את העדים עצמם, את מי שמכיר את חתימתם, או את חתימתם במקום אחר - דין זה הוא רק מדרבנן, אך מדאורייתא "עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בבית דין" (גיטין ג.).
חוזק[עריכה]
בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[2].
מיגו במקום שטר מקוים לא אמרינן (תוס' כתובות יח: ד"ה אין נאמנים), משום ששטר נחשב למוחזק, ומיגו להוציא לא אמרינן[3] (קובץ שיעורים בבא בתרא לה האריך בזה).
הפה שאסר לא מועיל במקום שטר (שיטה מקובצת כתובות יט: ד"ה ע"א).
ראה גם[עריכה]
חוב (לגבי שטר חוב)
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ פירטנו את שיטות הראשונים השונות בפירוש "מפיהם ולא מפי כתבם" בערך מפיהם ולא מפי כתבם#פרטי_הדין ד"ה בפירוש הדין.
- ↑ בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.
- ↑ בערך מיגו#חוזק (ד"ה מוחזק) הבאנו מי שחולק וסובר שכן אומרים מיגו להוציא.