פן יוסיף: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
אסור לאדם להכות את חברו. מי שמכה את חברו עובר בלאו, שנאמר {{מקור| | אסור לאדם להכות את חברו. מי שמכה את חברו עובר בלאו, שנאמר {{מקור|דברים כה, ג|כן}}: "פן יוסיף". פסוק זה נאמר לעניין מלקות הניתנות בבית הדין, והוא בא לאסור על שליח בית הדין להוסיף מלקות יותר ממה שנתחייב הנידון. ואם הקפידה התורה שלא להכות אפילו אדם רשע יותר מן המגיע לו, קל וחומר שמקפידה היא שלא להכות אדם שאינו רשע. | ||
גרסה אחרונה מ־12:54, 5 בספטמבר 2012
|
|
איסור הכאת אדם מישראל.
אסור לאדם להכות את חברו. מי שמכה את חברו עובר בלאו, שנאמר (דברים כה, ג): "פן יוסיף". פסוק זה נאמר לעניין מלקות הניתנות בבית הדין, והוא בא לאסור על שליח בית הדין להוסיף מלקות יותר ממה שנתחייב הנידון. ואם הקפידה התורה שלא להכות אפילו אדם רשע יותר מן המגיע לו, קל וחומר שמקפידה היא שלא להכות אדם שאינו רשע.
המרים יד על חברו, למרות שלא הכהו, נקרא "רשע".
אסור להכות אפילו ילד קטן. אולם מותר, ואף מצוה, לאב להכות את בנו, ולמחנך - להכות את תלמידו, למטרות חינוך, כאשר הם רואים לנכון כי הכאה זו מסוגלת לחנך את הילד. בספר מלכים נאמר: "ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלוך... ולא עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית" - ופירש הרד"ק: "ולא הכעיסו, כשהיה עושה שום דבר רע, לא היה מכלימו ומיסרו לאמר, מדוע ככה עשית? לפיכך יצא לדרך רעה למרוד באביו".