דברים הנקנים באמירה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שוחזר מעריכה של Yeshivaorgil bot (שיחה) לעריכה האחרונה של [[User:קובץ יסודות וחקירות השלם|קובץ יסודות וחקירות �)
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
==הגדרה==
==הגדרה==
'''אביו של החתן ואביה של הכלה אומרים זה לזה כמה יתנו לבניהם''' {{מקור|(הסוגיא בקידושין ט:)}}'''.'''
'''אביו של החתן ואביה של הכלה אומרים זה לזה כמה יתנו לבניהם''' {{מקור|הסוגיא בקידושין ט:|כן}}'''.'''


==מקור וטעם==
==מקור וטעם==
'''במקורו''' נחלקו האם הוא מדאורייתא או מדרבנן {{מקור|(תורת הקניינים ח"א עמוד א)}}.
'''במקורו''' נחלקו האם הוא מדאורייתא או מדרבנן {{מקור|תורת הקניינים ח"א עמוד א|כן}}.


'''בטעמו''' נחלקו הראשונים {{מקור|(מאירי קידושין ט: ד"ה זה)}}:
'''בטעמו''' נחלקו הראשונים {{מקור|מאירי קידושין ט: ד"ה זה|כן}}:


@ קניין בההיא הנאה שמתחתנים.
@ קניין בההיא הנאה שמתחתנים.


@ תקנת חכמים {{מקור|(וכן כתב נודע ביהודה מהדורא קמא חו"מ כח)}}.
@ תקנת חכמים {{מקור|וכן כתב נודע ביהודה מהדורא קמא חו"מ כח|כן}}.


==הנכס==
==הנכס==
'''הנכסים הנקנים הם''':
'''הנכסים הנקנים הם''':


'''מטבע''' נקנה באמירה {{מקור|(ספר המקנה קונטרס אחרון לשו"ע נא-א)}}.
'''מטבע''' נקנה באמירה {{מקור|ספר המקנה קונטרס אחרון לשו"ע נא-א|כן}}.


'''דבר שאינו ברשותו ודבר שלא בא לעולם''' נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם {{מקור|(זכייה ו-יז, וכן שו"ע חו"מ נא-א)}} לא נקנים באמירה, ולשיטה מקובצת {{מקור|(כתובות נה.)}} כן.
'''דבר שאינו ברשותו ודבר שלא בא לעולם''' נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם {{מקור|זכייה ו-יז, וכן שו"ע חו"מ נא-א|כן}} לא נקנים באמירה, ולשיטה מקובצת {{מקור|בבלי:כתובות נה.|כן}} כן.





גרסה אחרונה מ־11:45, 5 בספטמבר 2012

הגדרה[עריכה]

אביו של החתן ואביה של הכלה אומרים זה לזה כמה יתנו לבניהם (הסוגיא בקידושין ט:).

מקור וטעם[עריכה]

במקורו נחלקו האם הוא מדאורייתא או מדרבנן (תורת הקניינים ח"א עמוד א).

בטעמו נחלקו הראשונים (מאירי קידושין ט: ד"ה זה):

  1. קניין בההיא הנאה שמתחתנים.
  1. תקנת חכמים (וכן כתב נודע ביהודה מהדורא קמא חו"מ כח).

הנכס[עריכה]

הנכסים הנקנים הם:

מטבע נקנה באמירה (ספר המקנה קונטרס אחרון לשו"ע נא-א).

דבר שאינו ברשותו ודבר שלא בא לעולם נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם (זכייה ו-יז, וכן שו"ע חו"מ נא-א) לא נקנים באמירה, ולשיטה מקובצת (כתובות נה.) כן.