אונס: הבדלים בין גרסאות בדף
Yeshivaorgil (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכה של Yeshivaorgil bot (שיחה) לעריכה האחרונה של [[User:קובץ יסודות וחקירות השלם|קובץ יסודות וחקירות �) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
''' | '''מקרה שמביא אדם לעשות מעשה שלא ברצונו או המונעו מעשיית מעשה שהיה ברצונו לעשות''' {{מקור|הוזכר בבבא קמא כח:|כן}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', נערה המאורסה שנאנסה פטורה מעונש {{מקור| | '''לדוגמא''', נערה המאורסה שנאנסה פטורה מעונש {{מקור|דברים כב-כה|כן}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורו''' מהפסוק "ואם בשדה ימצא האיש את הנערה המאורשה והחזיק בה האיש ושכב עימה וגו' ולנערה לא תעשה דבר" {{מקור| | '''מקורו''' מהפסוק "ואם בשדה ימצא האיש את הנערה המאורשה והחזיק בה האיש ושכב עימה וגו' ולנערה לא תעשה דבר" {{מקור|דברים כב-כה|כן}}. ולנערה לא תעשה דבר - מכאן שהאנוס פטור {{מקור|בבלי:בבא קמא כח:|כן}}. | ||
'''טעמו''' הוא שמעשה הנעשה באונס - לא נחשב שהאדם עשאו, אלא כאילו נעשה מאליו {{מקור| | '''טעמו''' הוא שמעשה הנעשה באונס - לא נחשב שהאדם עשאו, אלא כאילו נעשה מאליו {{מקור|חמדת שלמה לח, הובא בקובץ שיעורים כתובות ה, צפנת פענח חמץ ומצה ג-ח בסופו|כן}}. והקובץ שיעורים {{מקור|שם|כן}} הקשה מנלן שזה באמת הטעם, אולי טעם הפטור הוא רק משום שא"א להעניש את האנוס כיוון שלא פשע. | ||
'''בדינו''' נחלקו האחרונים האם עבר על האיסור אלא שפטור מעונש, או שלא עבר על האיסור כלל {{מקור| | '''בדינו''' נחלקו האחרונים האם עבר על האיסור אלא שפטור מעונש, או שלא עבר על האיסור כלל {{מקור|קובץ שיעורים כתובות צו: פטור מעונש, רעק"א המובא בו: לא עבר כלל. בית האוצר ח"א כד וקהילות יעקב בבא בתרא י חקרו בזה. וכן חקר בזה באתוון דאורייתא יג לגבי מי שנאנס ולא קיים מצווה - האם פטור עליה או שלא עבר עליה כלל. והחלקת יואב ח"א קונטרס דיני אונס ד דן לגבי אונס מחמת חיסרון בגופו, כגון אילם שלא יכול לקרוא שמע, וכתב שהוא פטור מעונש|כן}}. | ||
ויש שחילקו בין מצוות שונות: | ויש שחילקו בין מצוות שונות: | ||
א) האתוון דאורייתא {{מקור| | א) האתוון דאורייתא {{מקור|שם|כן}} חילק שבמצוות שבין אדם למקום מי שנאנס לא עבר על האיסור כלל, ובבין אדם לחבירו עבר, שהרי חבירו הצטער, ורק פטור מעונש. | ||
ב) הקהילות יעקב {{מקור| | ב) הקהילות יעקב {{מקור|שבת יא ד"ה ונראה|כן}} חילק שבמצוות שאין להן שיעור, כגון תלמוד תורה, צדקה וגמילות חסד, מי שנאנס לא עבר כלל, שכוונת התורה שיקיים את המצווה רק כשיכול לקיימה (שהרי א"א לומר שהתורה התכוונה שיקיים את המצווה בכל רגע ורגע), ובמצוות שיש להם שיעור, כגון קריאת שמע ושמירת שבת ורוב המצוות, מי שנאנס עבר, שכוונת התורה היתה שיקיים את המצווה בשיעור זה, ורק פטור מעונש. | ||
'''בדין קרבן''' - הרמב"ם {{מקור| | '''בדין קרבן''' - הרמב"ם {{מקור|שגגות ה-ו|כן}} פסק שאנוס פטור מקרבן, אך הפני יהושע {{מקור|שבת סח: על תד"ה אבל|כן}} תלה זאת במחלוקת תנאים, שרק למונבז פטור מקרבן, שממועט מ"חטא", אך לרבנן חייב בקרבן, דכפרה מיהא בעי, וכל פטור אונס הוא רק מעונשים (מיתה, מלקות וממון). | ||
==בדינים שונים== | ==בדינים שונים== | ||
'''הנשבע באונס''' פטור. וחקר הרוגאצ'ובר האם פטור מדין אונס, או שאינה שבועה כלל {{מקור| | '''הנשבע באונס''' פטור. וחקר הרוגאצ'ובר האם פטור מדין אונס, או שאינה שבועה כלל {{מקור|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה שבועה אונס בשבועה|כן}}. | ||
'''מכשיל באיסור באונס''' - כגון שמכריח את חבירו לעבור על איסור, כך שהנכשל לא יעבור במזיד אלא באונס - דן בזה הקובץ שיעורים {{מקור| | '''מכשיל באיסור באונס''' - כגון שמכריח את חבירו לעבור על איסור, כך שהנכשל לא יעבור במזיד אלא באונס - דן בזה הקובץ שיעורים {{מקור|כתובות יב|כן}} האם המכשיל עובר ב"לפני עיוור", והביא צדדים לכאן ולכאן. | ||
''' | '''נאנס מלקיים מצווה חיובית''' - אין האונס פוטרו לגמרי מעיקר חיובו עד שיקרא שאיננו "בר חיובא" כלל, אלא שמחוייב הוא ואינו יכול לקיים חיובו. ולכן, למשל, מי שנאנס ולא התפלל את אחת התפילות, חייב להתפלל שתי פעמים את תפילת שמונה עשרה בתפילה הסמוכה, אף על פי שאם היה פטור מן הדין מלהתפלל אז, כגון שהיה אונן, פטור מתפילת תשלומין. | ||
'''גרמי''' באונס פטור {{מקור| | '''בגט''' - אין אונס בגיטין. כגון: אדם שאמר לאשתו: "הרי זה גיטך אם לא אבוא עד יום פלוני", ונאנס ולא בא, הרי זה גט, ואינו יכול לטעון שמחמת אונס לא בא. | ||
'''בקידושין''' - א.אנסוהו לקדשה-יש אומרים שמקודשת, ויש אומרים שאינה מקודשת. הלכה - ספק מקודשת. ב.קדשה באונס-מן הדין חלים הקידושין, אלא שחכמים הפקיעו את הקידושין הללו, לפי שעשה שלא כהוגן בזה שקידשה בעל כורחה. | |||
'''מכר באונס''' - המכר חל, ואין הוא יכול לחזור בו לאחר מכן בטענה שלא נתכוון למכור, ואפילו מי שייסרוהו בייסורים, ואפילו תלוהו, עד שמכר, וקיבל את דמי המקח - מכרו מכר ואינו יכול לחזור בו, שכן על ידי הייסורים, גמר בליבו להקנות, והקנה בלב שלם, שהרי אין לו הפסד, משום שמקבל תמורה כנגד מה שמכר. | |||
'''אדם המזיק באונס גמור''', כגון שישן והביאו אצלו כלים ושברן בשינתו (ולא שהלך לישון כשהכלים אצלו ושברן בשינתו, שזהו אונס שאינו גמור), נחלקו בו הראשונים: הרמב"ן {{מקור|בבא מציעא פב: ד"ה ואתא|כן}} מחייב אפילו בזה, אולם התוס' {{מקור|בבא קמא כז: ד"ה ושמואל, וכן הרא"ש שם|כן}} פוטרים. אמנם גם הם כתבו שפטור רק על ההיזק, אך על ההנאה חייב. | |||
'''גרמי''' באונס פטור {{מקור|רמב"ן, והקונטרסי שיעורים בבא קמא יד-יד הוכיח שגם הרמב"ם סובר כך|כן}}. והטעם לזה הוא שאונס מגרע מהמעשה, וגם גרמי מגרע מהמעשה, ולכן כששניהם יחד - גם אונס וגם גרמי - פטור {{מקור|קונטרסי שיעורים שם|כן}}. | |||
'''מצווה הבאה בעבירה כשהעבירה באונס''' נחלקו האחרונים האם יש בה דין מצווה הבאה בעבירה, למשל מי שבא על הערווה באונס - האם קיים פרו ורבו {{מקור|(שדי חמד ח"ד עמוד 166 אות ט. מהרי"ט אלגאזי בכורות פ"ח אות סה הראשונה ד"ה ואולם לפי חומר העניין, באמצע הדיבור (תחילת נז. בדפיו): אין דין מצווה הבאה בעבירה (ובשוגג יש))}}. | '''מצווה הבאה בעבירה כשהעבירה באונס''' נחלקו האחרונים האם יש בה דין מצווה הבאה בעבירה, למשל מי שבא על הערווה באונס - האם קיים פרו ורבו {{מקור|(שדי חמד ח"ד עמוד 166 אות ט. מהרי"ט אלגאזי בכורות פ"ח אות סה הראשונה ד"ה ואולם לפי חומר העניין, באמצע הדיבור (תחילת נז. בדפיו): אין דין מצווה הבאה בעבירה (ובשוגג יש))}}. | ||
'''קניין באונס''' אינו קונה, שהרי קניין צריך כוונה, וכל סוגיית תלוהו וזבין דנה רק האם גמר ומקנה, אך אם לא גמר ומקנה פשוט שלא מועיל {{מקור| | '''קניין באונס''' אינו קונה, שהרי קניין צריך כוונה, וכל סוגיית תלוהו וזבין דנה רק האם גמר ומקנה, אך אם לא גמר ומקנה פשוט שלא מועיל {{מקור|מהר"ם שיק ח"ג או"ח רסו|כן}}. | ||
'''קים ליה בדרבה מיניה''' - הסתפק הרעק"א {{מקור| | '''קים ליה בדרבה מיניה''' - הסתפק הרעק"א {{מקור|בבלי:כתובות ל:|כן}} האם חייבי מיתות אנוסים פטורים מתשלומין (שהרי חייבי מיתות שוגגים בוודאי פטורים מתשלומין), והשיטה ישנה {{מקור|בשיטה מקובצת|כן}} כתב שלא פטורים. והקובץ שיעורים {{מקור|כתובות צו, והביא את הרעק"א והשיטה ישנה|כן}} הביא שני טעמים לכך שלא יפטרו: | ||
א) לשיטת התוס' שהמזיק באונס גמור פטור - ממילא "מה מכה בהמה כן חילקת בו בין אינו אנוס (שחייב) לאנוס (שפטור), אף מכה אדם תחלק בו בין אינו אנוס (שפטור מתשלומין) לאנוס (שאינו פטור)" {{מקור| | א) לשיטת התוס' שהמזיק באונס גמור פטור - ממילא "מה מכה בהמה כן חילקת בו בין אינו אנוס (שחייב) לאנוס (שפטור), אף מכה אדם תחלק בו בין אינו אנוס (שפטור מתשלומין) לאנוס (שאינו פטור)" {{מקור|אמנם לשיטת הרמב"ן שסובר שגם המזיק באונס גמור חייב - טעם זה לא שייך|כן}}<ref>הבאנו את מחלוקתם לעיל ד"ה אדם המזיק באונס גמור.</ref>. | ||
ב) לשיטה שבאונס אין מעשה איסור כלל<ref>דנו בזה לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בדינו.</ref> {{מקור| | ב) לשיטה שבאונס אין מעשה איסור כלל<ref>דנו בזה לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בדינו.</ref> {{מקור|וכן דעת הרעק"א שם|כן}} - ממילא לא שייך שעבירת המיתה תפטור מהתשלומין, שהרי נחשב כאילו אין עבירת מיתה כלל {{מקור|(אמנם לשיטה שגם אונס נחשב מעשה איסור (וכן דעת הקובץ שיעורים עצמו שם) - טעם זה לא שייך)}}. | ||
חייבי גילוי עריות ושפיכות דמים אנוסים, שדינם שפטורים ממיתה<ref>אמנם בערך יהרג ואל יעבור בסעיף "פרטי הדין" (ד"ה על שלוש העבירות) הבאנו שיש דעות שכן נענשים.</ref> (אע"פ שלכתחילה יהרג ואל יעבור) - הסתפק המהרי"ל דיסקין האם פטור מתשלומין {{מקור| | חייבי גילוי עריות ושפיכות דמים אנוסים, שדינם שפטורים ממיתה<ref>אמנם בערך יהרג ואל יעבור בסעיף "פרטי הדין" (ד"ה על שלוש העבירות) הבאנו שיש דעות שכן נענשים.</ref> (אע"פ שלכתחילה יהרג ואל יעבור) - הסתפק המהרי"ל דיסקין האם פטור מתשלומין {{מקור|בשו"ת קונטרס אחרון רנד ד"ה וכן|כן}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''להכניס עצמו לאונס מלכתחילה''', נחלקו האם מותר {{מקור|(בעל המאור שבת ז. בדפי הרי"ף: אסור, הרי"ף המובא בו: מותר, דן בזה גם בקובץ שיעורים כתובות יב, והשדי חמד ח"א א-קלה אות ב ד"ה אונס עמוד 318, וכן א-שלז ד"ה אונס עמוד 85 הביא מחלוקת בזה. לגבי אונס לבטל עשה - שו"ע יו"ד כח-כא אוסר (מי שאין לו עפר לא ישחוט))}}<ref>לגבי הכשלת חבירו עיין לקמן ד"ה המכשיל את חבירו באיסור אונס.</ref>. | '''להכניס עצמו לאונס מלכתחילה''', נחלקו האם מותר {{מקור|(בעל המאור שבת ז. בדפי הרי"ף: אסור, הרי"ף המובא בו: מותר, דן בזה גם בקובץ שיעורים כתובות יב, והשדי חמד ח"א א-קלה אות ב ד"ה אונס עמוד 318, וכן א-שלז ד"ה אונס עמוד 85 הביא מחלוקת בזה. לגבי אונס לבטל עשה - שו"ע יו"ד כח-כא אוסר (מי שאין לו עפר לא ישחוט))}}<ref>לגבי הכשלת חבירו עיין לקמן ד"ה המכשיל את חבירו באיסור אונס.</ref>. | ||
'''הכניס עצמו לאונס ואח"כ התחרט''', פטור, ורק עובר באיסור לפני עיוור על כך שהכניס עצמו לאונס {{מקור| | '''הכניס עצמו לאונס ואח"כ התחרט''', פטור, ורק עובר באיסור לפני עיוור על כך שהכניס עצמו לאונס {{מקור|חלקת יואב ח"א קונטרס דיני אונס ג|כן}}. | ||
'''אונס ביום אחרון''', כלומר שהיה יכול לעשות את המעשה במשך כל הזמן ולא עשאו אלא המתין ליום האחרון, וביום האחרון נאנס ולא היה יכול לעשותו - לקצוה"ח {{מקור|נה-א|כן}} ולנתיבות המשפט {{מקור|נה-א|כן}} הוא אונס, ולאגודה {{מקור|גיטין קלב, הובא בהם ובשו"ע יו"ד רלב-יב|כן}} אינו אונס. | |||
''' | '''אנוס שרוצה לעבור''' על העבירה, לחתם סופר {{מקור|שו"ת או"ח רב ד"ה ומ"מ וד"ה ולענין עונש|כן}} גם הוא נחשב אונס ופטור, ולחלקת יואב {{מקור|ח"א קונטרס דיני אונס ב|כן}} חייב. | ||
''' | '''איסור שהורו לו שהוא מותר''' דן בזה השדי חמד האם נחשב אנוס או שוגג {{מקור|ח"ג ט-כז ד"ה ומי עמוד 120|כן}}. | ||
''' | '''אנוס מדברי חכמים''', כגון שהניח פת בתנור בערב שבת, ואסרו עליו חכמים לרדותה, וכעת נאפית - פטור {{מקור|תוס' שבת ד. ד"ה קודם|כן}}, וביאר האחיעזר {{מקור|ח"ג פג-א בסופו|כן}} שהוא מדין אונס. | ||
נדרים שנידרו מתוך אונס, או שעברו עליהם מתוך אונס, מותרים הם מאליהם בלא שאלה מן החכם. והוא הדין בשבועה. | |||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
גרסה אחרונה מ־11:43, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
מקרה שמביא אדם לעשות מעשה שלא ברצונו או המונעו מעשיית מעשה שהיה ברצונו לעשות (הוזכר בבבא קמא כח:).
לדוגמא, נערה המאורסה שנאנסה פטורה מעונש (דברים כב-כה).
מקור וטעם[עריכה]
מקורו מהפסוק "ואם בשדה ימצא האיש את הנערה המאורשה והחזיק בה האיש ושכב עימה וגו' ולנערה לא תעשה דבר" (דברים כב-כה). ולנערה לא תעשה דבר - מכאן שהאנוס פטור (בבא קמא כח:).
טעמו הוא שמעשה הנעשה באונס - לא נחשב שהאדם עשאו, אלא כאילו נעשה מאליו (חמדת שלמה לח, הובא בקובץ שיעורים כתובות ה, צפנת פענח חמץ ומצה ג-ח בסופו). והקובץ שיעורים (שם) הקשה מנלן שזה באמת הטעם, אולי טעם הפטור הוא רק משום שא"א להעניש את האנוס כיוון שלא פשע.
בדינו נחלקו האחרונים האם עבר על האיסור אלא שפטור מעונש, או שלא עבר על האיסור כלל (קובץ שיעורים כתובות צו: פטור מעונש, רעק"א המובא בו: לא עבר כלל. בית האוצר ח"א כד וקהילות יעקב בבא בתרא י חקרו בזה. וכן חקר בזה באתוון דאורייתא יג לגבי מי שנאנס ולא קיים מצווה - האם פטור עליה או שלא עבר עליה כלל. והחלקת יואב ח"א קונטרס דיני אונס ד דן לגבי אונס מחמת חיסרון בגופו, כגון אילם שלא יכול לקרוא שמע, וכתב שהוא פטור מעונש).
ויש שחילקו בין מצוות שונות:
א) האתוון דאורייתא (שם) חילק שבמצוות שבין אדם למקום מי שנאנס לא עבר על האיסור כלל, ובבין אדם לחבירו עבר, שהרי חבירו הצטער, ורק פטור מעונש.
ב) הקהילות יעקב (שבת יא ד"ה ונראה) חילק שבמצוות שאין להן שיעור, כגון תלמוד תורה, צדקה וגמילות חסד, מי שנאנס לא עבר כלל, שכוונת התורה שיקיים את המצווה רק כשיכול לקיימה (שהרי א"א לומר שהתורה התכוונה שיקיים את המצווה בכל רגע ורגע), ובמצוות שיש להם שיעור, כגון קריאת שמע ושמירת שבת ורוב המצוות, מי שנאנס עבר, שכוונת התורה היתה שיקיים את המצווה בשיעור זה, ורק פטור מעונש.
בדין קרבן - הרמב"ם (שגגות ה-ו) פסק שאנוס פטור מקרבן, אך הפני יהושע (שבת סח: על תד"ה אבל) תלה זאת במחלוקת תנאים, שרק למונבז פטור מקרבן, שממועט מ"חטא", אך לרבנן חייב בקרבן, דכפרה מיהא בעי, וכל פטור אונס הוא רק מעונשים (מיתה, מלקות וממון).
בדינים שונים[עריכה]
הנשבע באונס פטור. וחקר הרוגאצ'ובר האם פטור מדין אונס, או שאינה שבועה כלל (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה שבועה אונס בשבועה).
מכשיל באיסור באונס - כגון שמכריח את חבירו לעבור על איסור, כך שהנכשל לא יעבור במזיד אלא באונס - דן בזה הקובץ שיעורים (כתובות יב) האם המכשיל עובר ב"לפני עיוור", והביא צדדים לכאן ולכאן.
נאנס מלקיים מצווה חיובית - אין האונס פוטרו לגמרי מעיקר חיובו עד שיקרא שאיננו "בר חיובא" כלל, אלא שמחוייב הוא ואינו יכול לקיים חיובו. ולכן, למשל, מי שנאנס ולא התפלל את אחת התפילות, חייב להתפלל שתי פעמים את תפילת שמונה עשרה בתפילה הסמוכה, אף על פי שאם היה פטור מן הדין מלהתפלל אז, כגון שהיה אונן, פטור מתפילת תשלומין.
בגט - אין אונס בגיטין. כגון: אדם שאמר לאשתו: "הרי זה גיטך אם לא אבוא עד יום פלוני", ונאנס ולא בא, הרי זה גט, ואינו יכול לטעון שמחמת אונס לא בא.
בקידושין - א.אנסוהו לקדשה-יש אומרים שמקודשת, ויש אומרים שאינה מקודשת. הלכה - ספק מקודשת. ב.קדשה באונס-מן הדין חלים הקידושין, אלא שחכמים הפקיעו את הקידושין הללו, לפי שעשה שלא כהוגן בזה שקידשה בעל כורחה.
מכר באונס - המכר חל, ואין הוא יכול לחזור בו לאחר מכן בטענה שלא נתכוון למכור, ואפילו מי שייסרוהו בייסורים, ואפילו תלוהו, עד שמכר, וקיבל את דמי המקח - מכרו מכר ואינו יכול לחזור בו, שכן על ידי הייסורים, גמר בליבו להקנות, והקנה בלב שלם, שהרי אין לו הפסד, משום שמקבל תמורה כנגד מה שמכר.
אדם המזיק באונס גמור, כגון שישן והביאו אצלו כלים ושברן בשינתו (ולא שהלך לישון כשהכלים אצלו ושברן בשינתו, שזהו אונס שאינו גמור), נחלקו בו הראשונים: הרמב"ן (בבא מציעא פב: ד"ה ואתא) מחייב אפילו בזה, אולם התוס' (בבא קמא כז: ד"ה ושמואל, וכן הרא"ש שם) פוטרים. אמנם גם הם כתבו שפטור רק על ההיזק, אך על ההנאה חייב.
גרמי באונס פטור (רמב"ן, והקונטרסי שיעורים בבא קמא יד-יד הוכיח שגם הרמב"ם סובר כך). והטעם לזה הוא שאונס מגרע מהמעשה, וגם גרמי מגרע מהמעשה, ולכן כששניהם יחד - גם אונס וגם גרמי - פטור (קונטרסי שיעורים שם).
מצווה הבאה בעבירה כשהעבירה באונס נחלקו האחרונים האם יש בה דין מצווה הבאה בעבירה, למשל מי שבא על הערווה באונס - האם קיים פרו ורבו (שדי חמד ח"ד עמוד 166 אות ט. מהרי"ט אלגאזי בכורות פ"ח אות סה הראשונה ד"ה ואולם לפי חומר העניין, באמצע הדיבור (תחילת נז. בדפיו): אין דין מצווה הבאה בעבירה (ובשוגג יש)).
קניין באונס אינו קונה, שהרי קניין צריך כוונה, וכל סוגיית תלוהו וזבין דנה רק האם גמר ומקנה, אך אם לא גמר ומקנה פשוט שלא מועיל (מהר"ם שיק ח"ג או"ח רסו).
קים ליה בדרבה מיניה - הסתפק הרעק"א (כתובות ל:) האם חייבי מיתות אנוסים פטורים מתשלומין (שהרי חייבי מיתות שוגגים בוודאי פטורים מתשלומין), והשיטה ישנה (בשיטה מקובצת) כתב שלא פטורים. והקובץ שיעורים (כתובות צו, והביא את הרעק"א והשיטה ישנה) הביא שני טעמים לכך שלא יפטרו:
א) לשיטת התוס' שהמזיק באונס גמור פטור - ממילא "מה מכה בהמה כן חילקת בו בין אינו אנוס (שחייב) לאנוס (שפטור), אף מכה אדם תחלק בו בין אינו אנוס (שפטור מתשלומין) לאנוס (שאינו פטור)" (אמנם לשיטת הרמב"ן שסובר שגם המזיק באונס גמור חייב - טעם זה לא שייך)[1].
ב) לשיטה שבאונס אין מעשה איסור כלל[2] (וכן דעת הרעק"א שם) - ממילא לא שייך שעבירת המיתה תפטור מהתשלומין, שהרי נחשב כאילו אין עבירת מיתה כלל (אמנם לשיטה שגם אונס נחשב מעשה איסור (וכן דעת הקובץ שיעורים עצמו שם) - טעם זה לא שייך).
חייבי גילוי עריות ושפיכות דמים אנוסים, שדינם שפטורים ממיתה[3] (אע"פ שלכתחילה יהרג ואל יעבור) - הסתפק המהרי"ל דיסקין האם פטור מתשלומין (בשו"ת קונטרס אחרון רנד ד"ה וכן).
פרטי הדין[עריכה]
להכניס עצמו לאונס מלכתחילה, נחלקו האם מותר (בעל המאור שבת ז. בדפי הרי"ף: אסור, הרי"ף המובא בו: מותר, דן בזה גם בקובץ שיעורים כתובות יב, והשדי חמד ח"א א-קלה אות ב ד"ה אונס עמוד 318, וכן א-שלז ד"ה אונס עמוד 85 הביא מחלוקת בזה. לגבי אונס לבטל עשה - שו"ע יו"ד כח-כא אוסר (מי שאין לו עפר לא ישחוט))[4].
הכניס עצמו לאונס ואח"כ התחרט, פטור, ורק עובר באיסור לפני עיוור על כך שהכניס עצמו לאונס (חלקת יואב ח"א קונטרס דיני אונס ג).
אונס ביום אחרון, כלומר שהיה יכול לעשות את המעשה במשך כל הזמן ולא עשאו אלא המתין ליום האחרון, וביום האחרון נאנס ולא היה יכול לעשותו - לקצוה"ח (נה-א) ולנתיבות המשפט (נה-א) הוא אונס, ולאגודה (גיטין קלב, הובא בהם ובשו"ע יו"ד רלב-יב) אינו אונס.
אנוס שרוצה לעבור על העבירה, לחתם סופר (שו"ת או"ח רב ד"ה ומ"מ וד"ה ולענין עונש) גם הוא נחשב אונס ופטור, ולחלקת יואב (ח"א קונטרס דיני אונס ב) חייב.
איסור שהורו לו שהוא מותר דן בזה השדי חמד האם נחשב אנוס או שוגג (ח"ג ט-כז ד"ה ומי עמוד 120).
אנוס מדברי חכמים, כגון שהניח פת בתנור בערב שבת, ואסרו עליו חכמים לרדותה, וכעת נאפית - פטור (תוס' שבת ד. ד"ה קודם), וביאר האחיעזר (ח"ג פג-א בסופו) שהוא מדין אונס.
נדרים שנידרו מתוך אונס, או שעברו עליהם מתוך אונס, מותרים הם מאליהם בלא שאלה מן החכם. והוא הדין בשבועה.
ראה גם[עריכה]