קרב מעלה לבונה: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
(תיקון טעויות כתיב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תבנית:קרבות החשמונאים}} | {{תבנית:קרבות החשמונאים}} | ||
'''קרב מעלה לבונה''' היה הקרב הראשון ב[[מרד החשמונאים]]. במהלכו ניצל [[יהודה המכבי]] את הצבא "הסורי-סלווקי" של אנטיוכוס. המועד המשוער של | '''קרב מעלה לבונה''' היה הקרב הראשון ב[[מרד החשמונאים]]. במהלכו ניצל [[יהודה המכבי]] את הצבא "הסורי-סלווקי" של אנטיוכוס. המועד המשוער של הקרב הוא 166 לפנה"ס. מטרתו של הצבא היווני היתה לחבור אל הצבא היווני שנשאר עדיין ב[[ירושלים]], למרות הכיתור של החשמונאים. העיתונאי חגי הוברמן, אשר סקר את הקרבות שניהלו החשמונאים <ref>מצב הרוח מספר 12 כ"ב כסלו תשס"ט</ref> מצביע על השימוש שנעשה ביתרונות השטח הייחודי ב[[חבל ארץ בנימין|בנימין]]. כאשר המצביא היווני, אפולוניוס, בא מצפון, ד[[דרך האבות]] המקראית, יצאו לעומתו המכבים מהכפר "גופנה", כיום הכפר הערבי ג'יפנא, לא הרחק מ"ביר זית". מניחים כי הקרב היה בין [[מעלה לבונה]] של היום לבין "ואדי חרמיא" אזור המתאים ביותר להטמנת מארב. | ||
==ספר החשמונאים== | ==ספר החשמונאים== | ||
בספר החשמונאים מסופר מעט על הקרב הזה: " אפולוניוס אסף גויים וחיל גדול משמרון להלחם בישראל. כאשר ידע זאת יהודה יצא לקראתו, הכהו והמיתו ויפלו חללים רבים והנשארים ברחו. הוא לקח את שללם ואת חרב אפולוניוס וילחם בה כל ימיו.(מקור:ספר החשמונאים א' פרק ג' י'- י"ג) | בספר החשמונאים מסופר מעט על הקרב הזה: " אפולוניוס אסף גויים וחיל גדול משמרון להלחם בישראל. כאשר ידע זאת יהודה יצא לקראתו, הכהו והמיתו ויפלו חללים רבים והנשארים ברחו. הוא לקח את שללם ואת חרב אפולוניוס וילחם בה כל ימיו.(מקור:ספר החשמונאים א' פרק ג' י'- י"ג) | ||
ההערכה היא שמצבת הכוחות הייתה כדלקמן: שתי " | ההערכה היא שמצבת הכוחות הייתה כדלקמן: שתי "פלנקס"<ref> לפי הויקיפדיה העברית: מבנה טקטי המתבסס על מסה גדולה של לוחמים רגליים כבדים, בעלי שיריון ונושאי רמחים שנוצרה במטרה להכריע את האויב בעזרת מספר החיילים הרב שיש בה, ולא בעזרת טקטיקה מתוחכמת.</ref> של כוחות זרים, שכן לפי התיאור הכוחות כללו "גויים וחייל גדול מהשומרון" בפיקוד יווני-סורי, מספר משוער 6,000 חייל. לעומתו היה ליהודה המכבי 600 חיילים רגליים. אין פרטים על הקרב. ההערכה היא כי הקרב היה לילי וזאת על בסיס יחס הכוחות וסיומו: יהודה המכבי הורג את אפולוניוס ולוקח ממנו את חרבו, אשר ילווה אותו בקרבות הבאים. | ||
==טבעו של שטח הקרב== | ==טבעו של שטח הקרב== | ||
[[תמונה:Maale_levona.jpg|left|thumb|250px|מעלה לבונה - תמונה משנת 1913]] | [[תמונה:Maale_levona.jpg|left|thumb|250px|מעלה לבונה - תמונה משנת 1913]] | ||
ואדי חרמיה הוא אפיק צר ועמוק, שקל לחסום אותו עד היום. מכאן גם שמו, אשר בעברית פירושו "עמק השודדים". עוברי אורח נשדדו כאן | ואדי חרמיה הוא אפיק צר ועמוק, שקל לחסום אותו עד היום. מכאן גם שמו, אשר בעברית פירושו "עמק השודדים". עוברי אורח נשדדו כאן מבלי שיכלו להמלט. במאורעות תרצ"ו- תרצ"ט הקימו [[המנדט הבריטי|שלטונות המנדט הבריטי]] מבנה [[משטרה]] במקום, אשר הגן על הנוסעים בדרך הראשית מ[[ירושלים]] ל[[שכם]]. תחנת המשטרה משמשת היום "בית יד לבנים" של המועצה האזורית בנימין. | ||
==הטרור הפלסטיני== | ==הטרור הפלסטיני== | ||
את תנאי השטח ניצל מחבל אשר פגע והרג עשרה | את תנאי השטח ניצל מחבל אשר פגע והרג עשרה חיילי� שהיו במקום על משמרתם ביום י"ט באדר תשס"ב. בעקבות מזימתו, [[צה"ל]] הסיר את המשמר שהיה במקום לצורך ההגנה על התחבורה היהודית. | ||
==ההתיישבות יהודית== | ==ההתיישבות יהודית== | ||
גרסה אחרונה מ־12:18, 30 בדצמבר 2015
|
|
| קרבות החשמונאים |
| קרב מעלה לבונה |
| קרב בית חורון |
| קרב אמאוס |
| קרב בית צור |
| קרב בית זכריה |
| קרב כפר שלם |
| קרב חרשה |
| קרב אלעשה |
קרב מעלה לבונה היה הקרב הראשון במרד החשמונאים. במהלכו ניצל יהודה המכבי את הצבא "הסורי-סלווקי" של אנטיוכוס. המועד המשוער של הקרב הוא 166 לפנה"ס. מטרתו של הצבא היווני היתה לחבור אל הצבא היווני שנשאר עדיין בירושלים, למרות הכיתור של החשמונאים. העיתונאי חגי הוברמן, אשר סקר את הקרבות שניהלו החשמונאים [1] מצביע על השימוש שנעשה ביתרונות השטח הייחודי בבנימין. כאשר המצביא היווני, אפולוניוס, בא מצפון, דדרך האבות המקראית, יצאו לעומתו המכבים מהכפר "גופנה", כיום הכפר הערבי ג'יפנא, לא הרחק מ"ביר זית". מניחים כי הקרב היה בין מעלה לבונה של היום לבין "ואדי חרמיא" אזור המתאים ביותר להטמנת מארב.
ספר החשמונאים[עריכה]
בספר החשמונאים מסופר מעט על הקרב הזה: " אפולוניוס אסף גויים וחיל גדול משמרון להלחם בישראל. כאשר ידע זאת יהודה יצא לקראתו, הכהו והמיתו ויפלו חללים רבים והנשארים ברחו. הוא לקח את שללם ואת חרב אפולוניוס וילחם בה כל ימיו.(מקור:ספר החשמונאים א' פרק ג' י'- י"ג)
ההערכה היא שמצבת הכוחות הייתה כדלקמן: שתי "פלנקס"[2] של כוחות זרים, שכן לפי התיאור הכוחות כללו "גויים וחייל גדול מהשומרון" בפיקוד יווני-סורי, מספר משוער 6,000 חייל. לעומתו היה ליהודה המכבי 600 חיילים רגליים. אין פרטים על הקרב. ההערכה היא כי הקרב היה לילי וזאת על בסיס יחס הכוחות וסיומו: יהודה המכבי הורג את אפולוניוס ולוקח ממנו את חרבו, אשר ילווה אותו בקרבות הבאים.
טבעו של שטח הקרב[עריכה]
ואדי חרמיה הוא אפיק צר ועמוק, שקל לחסום אותו עד היום. מכאן גם שמו, אשר בעברית פירושו "עמק השודדים". עוברי אורח נשדדו כאן מבלי שיכלו להמלט. במאורעות תרצ"ו- תרצ"ט הקימו שלטונות המנדט הבריטי מבנה משטרה במקום, אשר הגן על הנוסעים בדרך הראשית מירושלים לשכם. תחנת המשטרה משמשת היום "בית יד לבנים" של המועצה האזורית בנימין.
הטרור הפלסטיני[עריכה]
את תנאי השטח ניצל מחבל אשר פגע והרג עשרה חיילי� שהיו במקום על משמרתם ביום י"ט באדר תשס"ב. בעקבות מזימתו, צה"ל הסיר את המשמר שהיה במקום לצורך ההגנה על התחבורה היהודית.
ההתיישבות יהודית[עריכה]
דרומית למעלה לבונה מצוי היישוב הקהילתי מעלה לבונה.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ספר החשמונאים א, מבוסס על התרגום מיוונית של יצחק זעקיל פרענקיל, ווארשא 1885
- רועי סימון - בית ספר שדה עפרה, גבורות המכבים בבנימין - המדור סיפורו של מקום בעלון "ישע שלנו"