אלוהי נצור: הבדלים בין גרסאות בדף

אלוהי נצור היא תפילה של בקשת רחמים הנאמרת לאחר תפילת העמידה הנאמרת לפני עקירת הרגליים שבסיום התפילה.

מקורה[עריכה]

במסכת ברכות (יז.) נאמר: "מר בריה (בנו) ד(של)רבינא כי הוה מסיים צלותיה (כשהיה מסיים תפילתו) אמר הכי (כך): אלהי, נצור לשוני מרע ושפתותי מדבר מרמה ולמקללי נפשי תדום ונפשי כעפר לכל תהיה, פתח לבי בתורתך ובמצותיך תרדוף נפשי, ותצילני מפגע רע מיצר הרע ומאשה רעה ומכל רעות המתרגשות לבא בעולם, וכל החושבים עלי רעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבותם, יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי".

מקור הפסוק המובא בסוף "יהיו לרצון" הוא בתהילים י"ט, ט"ו.

הוספות[עריכה]

נהוג שמי שרוצה להוסיף בקשות פרטיות בתפילה יוסיפם באלוקי נצור. קבלת תענית ותפילה שאומרים בתענית אומרים באלוקי נצור. נדפס בסידורים רבים בשם השל"ה שיש לומר בסוף אלוקי נצור פסוק שמוזכר בו שמו או שראש וסוף שמו הם אותיות תחילת הפסוק וסופו. אמירה זו היא סגולה שלא לשכוח את שמו ביום הדין. בסידור רינת ישראל לא הוזכר דבר זה. בספר על השתלשלות סידור התפילה של הרב שלמה טל עורך סידור רינת ישראל הוא מסביר שהשמטה זו אינה חידוש שלו ומפנה לרשימה של סידורים שלא הביאו דבר זה.

יהיו לרצון[עריכה]

יש שנהגו לומר "יהיו לרצון" גם לפני אלוקי נצור, כדי שיוכלו לענות לאמן, קדיש וקדושה.

לאחר אמירת יהיו לרצון עוקר רגליו ופוסע שלוש פסיעות אחורה, עקב בצד אגודל תוך כדי השתחוויה ומשתחווה לימין ולשמאל כשאומר "עושה שלום במרומיו וכו'".

לאחר "עושה שלום" נהגו לומר "יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות, וערבה וכו'".