בית הכנסת בדורה אירופוס: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==יהדות "דורו אירופוס"== | ==יהדות "דורו אירופוס"== | ||
[[תמונה:DuraSyn_Dipinto-3_Moses_cleaving_sea.jpg|left|thumb|250px|כתובת בארמית - משה בים סוף - המקור:ויקישיתוף, Marsyas]] | |||
העיר "דורה אירופוס" היא "פלמירה" עיר עתיקה בצפון סוריה, בנתיב המסחר בין [[הודו]], [[עירק|ארם נהרים]], "תדמור שבמדבר הסורי לבין "אנטיוכיה שב סוריה ושאר נמלי ה[[ים התיכון]]. העיר שכנה על שפת נהר [[פרת]]. בתקופת שלטון בית סלאוקוס , התקופה שבא התגלה בית הכנסת העתיק, היו בעיר האוכלוסיות הבאות: אצולה יוונית, חיל מצב יווני- סורי, סוחרים יוונים, אוכלוסייה מקומית - שהתיונה מרצון, כמקובל באותה תקופה -ואוכלוסיות קטנות אחרות, כמו זו של הקהילה היהודית. | העיר "דורה אירופוס" היא "פלמירה" עיר עתיקה בצפון סוריה, בנתיב המסחר בין [[הודו]], [[עירק|ארם נהרים]], "תדמור שבמדבר הסורי לבין "אנטיוכיה שב סוריה ושאר נמלי ה[[ים התיכון]]. העיר שכנה על שפת נהר [[פרת]]. בתקופת שלטון בית סלאוקוס , התקופה שבא התגלה בית הכנסת העתיק, היו בעיר האוכלוסיות הבאות: אצולה יוונית, חיל מצב יווני- סורי, סוחרים יוונים, אוכלוסייה מקומית - שהתיונה מרצון, כמקובל באותה תקופה -ואוכלוסיות קטנות אחרות, כמו זו של הקהילה היהודית. | ||
| שורה 13: | שורה 14: | ||
==ייסוד בתי הכנסת== | ==ייסוד בתי הכנסת== | ||
[[תמונה:Dura_Europos_synagogue_isometric_view.jpg|left|thumb|250px|תרשים תלת מימדי של בית הכנסת - המקור:ויקישיתוף,Marsyas]] | |||
[[תמונה:Illustration_29071933_456.jpg|left|thumb|250px|ציור מחשיפת בית הכנסת בשנת 1933 - המקור:ויקישתוף -Maurice Le Palud]] | |||
המבנה הראשון שזוהה בתור בית כנסת, היה בית פרטי ובו היה אולם ל-60 מתפללים ומקום לארון הקודש. המבנה תוארך לתקופה הפרתית 113 לפנה"ס - [[165]] - חמש שנים אחרי הכיבוש הרומי. | המבנה הראשון שזוהה בתור בית כנסת, היה בית פרטי ובו היה אולם ל-60 מתפללים ומקום לארון הקודש. המבנה תוארך לתקופה הפרתית 113 לפנה"ס - [[165]] - חמש שנים אחרי הכיבוש הרומי. | ||
| שורה 20: | שורה 23: | ||
==תיאור בית הכנסת== | ==תיאור בית הכנסת== | ||
בקיר המערבי של בית הכנסת ישנה גומחה ל[[ארון קודש|ארון הקודש]]. בית הכנסת נודע במיוחד בציורי קיר מרהיבים של סצנות מה[[תנ"ך]] ביניהן חיי [[האבות]], [[משה | |||
בקיר המערבי של בית הכנסת ישנה גומחה ל[[ארון קודש|ארון הקודש]]. בית הכנסת נודע במיוחד בציורי קיר מרהיבים של סצנות מה[[תנ"ך]] ביניהן חיי [[האבות]], [[משה רבינו]] מקבל את [[עשרת הדברות]], משה מבקש את שחרור העברים ממצרים, כמו גם דמויות וסיפורים מספרי [[נביאים ראשונים]] ([[שמואל]], [[דוד המלך]], [[שלמה המלך]] ו[[אליהו הנביא]]). עוד בציורי הקיר מופיע גם חזון העצמות היבשות של [[יחזקאל הנביא]] וסצנות מ[[מגילת אסתר]]. | |||
| שורה 30: | שורה 34: | ||
המקור:ויקישיתוף. העלה אותם לאוסף: Ingsoc (חוף מאלה שצויין אחרת) | המקור:ויקישיתוף. העלה אותם לאוסף: Ingsoc (חוף מאלה שצויין אחרת) | ||
<gallery perrow=" | <gallery widths="220px" heights="200px" perrow="3"> | ||
תמונה:Mose hasne.jpg|משה רבינו והסנה הבוער | תמונה:Mose hasne.jpg|משה רבינו והסנה הבוער | ||
תמונה:Exodus and Crossing of Red Sea.jpg|מעבר בני ישראל בים סוף | תמונה:Exodus and Crossing of Red Sea.jpg|מעבר בני ישראל בים סוף | ||
תמונה:Samuel_e_david.jpg|שמואל הנביא בוחר את דוד למלך | תמונה:Samuel_e_david.jpg|שמואל הנביא בוחר את דוד למלך | ||
תמונה:David_king_of_israel_23.jpg|דוד מלך ישראל | תמונה:David_king_of_israel_23.jpg|דוד מלך ישראל | ||
תמונה:Resurrection_of_the_Dead_vision.jpg|יחזקאל - חזון העצמות היבשות | תמונה:Resurrection_of_the_Dead_vision.jpg|יחזקאל - חזון העצמות היבשות | ||
תמונה:Ezekiels Vision Ezekiel Receives Divine Command.jpg|יחזקאל מקבל פני השכינה | תמונה:Ezekiels Vision Ezekiel Receives Divine Command.jpg|יחזקאל מקבל פני השכינה | ||
תמונה:Ezekiels.jpg|יחזקאל הנביא: גלות וגאולה של עם ישראל | תמונה:Ezekiels.jpg|יחזקאל הנביא: גלות וגאולה של עם ישראל | ||
תמונה:Ezra_Reads_the_Law_l.jpg|עזרא הסופר קורא את ספר התורה באוזני העם | |||
תמונה: | |||
תמונה:Duraeuropa-1-.gif|המן מוביל את מרדכי על סוס המלכות - צילם:Udimu | תמונה:Duraeuropa-1-.gif|המן מוביל את מרדכי על סוס המלכות - צילם:Udimu | ||
</gallery> | </gallery> | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־23:00, 18 בינואר 2009
|
|
בית הכנסת של דוּרָה אֵירוֹפּוֹס התגלה במהלך החפירות בעיר "דורה אירופוס" שבסוריה בשנת 1932 שנערכו על ידי משלחת ה"אוניברסיטת ייל". בניית בית הכנסת נשלמה כנראה בשנים 244 - 245 , בתקופת התלמוד וכוסה בעפר בשנת 256 , עד לבואם של החוקרים בשנת 1932.
היהודים הגיעו ל"דורה אירופוס" בעידן ההלנסטי. הם השתלבו בעיר המעורבת , אשר נהגה שליטיה נהגו בסובלנות כלפיהם, כמו לשאר תושבי הערים ההלנסטיות בסוריה בימי שלטון "בית סלאוקוס" . יהודי העיר היו : סוחרים מקומיים , בעלי מלאכה, פקידי מימשל, שכירי חרב ואפילו היו ביניהם עבדים. הם המשיכו להנות ממצבם גם בעידן הפרתי אך סיימו את תפקידם בעיר בתום שלטון "הקיסרות הרומית". היהודים לא נמנו על האוכלוסיות המבוססות בעיר: ההלנסטית - יוונית והסורית - פרתית.
יהדות "דורו אירופוס"[עריכה]
העיר "דורה אירופוס" היא "פלמירה" עיר עתיקה בצפון סוריה, בנתיב המסחר בין הודו, ארם נהרים, "תדמור שבמדבר הסורי לבין "אנטיוכיה שב סוריה ושאר נמלי הים התיכון. העיר שכנה על שפת נהר פרת. בתקופת שלטון בית סלאוקוס , התקופה שבא התגלה בית הכנסת העתיק, היו בעיר האוכלוסיות הבאות: אצולה יוונית, חיל מצב יווני- סורי, סוחרים יוונים, אוכלוסייה מקומית - שהתיונה מרצון, כמקובל באותה תקופה -ואוכלוסיות קטנות אחרות, כמו זו של הקהילה היהודית.
היותה ל"תחנת מעבר" לסוחרים, חיילים, פקידי ממשלה וסתם נוסעים יחד עם מיקומה הגאוגרפי ואופי תושביה הביאו את החיים למצב המקובל בעיר רב-לשונית והווי דתי מגוון: נישואין משותפים בין האוכלוסייה היוונית לבין האוכלוסייה המקומית, שמות יוונים נפוצים בקרב רוב האוכלוסיות והדת הפרתית והיוונית היו לדתות משותפות לתושבי העיר. בסוף המאה ה-2 העיר עברה לשלטון ה"פרתים" אך הגוון התרבותי נשאר יווני. גם השפה הדומיננטית נשארה היוונית.
מטבעות מתקופת החשמונאים נמצאו בעיר ואולי זו עדות לנוכחות יהודים בעיר. יוסף בן מתתיהו המספר על הקהילה יהודית שהוקמה ב אנטיוכיה מציין כי סוחרים מעיר זו היו בדרכם למזרח וחלק מהם עבר ב"דורה אירופוס". הקשרים היהודיים בין ארץ ישראל לבבל עברו גם כאן. המסקנה היא שהיישוב היהודי בעיר ב המאה ה-3 , מועד ייסוד בית הכנסת, לא היה בשלבי התבססותו הראשוני.
ייסוד בתי הכנסת[עריכה]
המבנה הראשון שזוהה בתור בית כנסת, היה בית פרטי ובו היה אולם ל-60 מתפללים ומקום לארון הקודש. המבנה תוארך לתקופה הפרתית 113 לפנה"ס - 165 - חמש שנים אחרי הכיבוש הרומי.
בשנת 265 המבנה הורחב באמצעות הוספת שטחים ממבנים שכנים. כך שהמבנה החדש היה לרוחב שטח בניה של העיר (Dura city block). הקירות החיצוניים הוסרו על מנת להרחיב את שטח בית הכנסת והכניסה הראשית כוונה לעבר הרחוב הראשי של העיר, אם כי בקצהו. מספר המושבים בבית הכנסת הגיע ל-120. אחד החוקרים של העיר [1] טוען שהיה זה האולם הציבורי היחידי בעיר. שני משטחי אבן הונחו בפאתי הקירות של בית הכנסת והם שימשו למושב המתפללים. שמות התורמים נרשמו על הקירות ובשנים אלה הושלם עיצובו של בית הכנסת למצב שהתגלה בחפירות של שנת 1930 .בדומה לבתי כנסת אחרים שנמצאו באסיה הקטנה, הקהילה היהודית מצאה אזורים שקטים בעיר לקיום ולהקמת בתי כנסת. בית הכנסת היה באזור נפרד בעיר, קרוב לחומה המערבית.
בשנת 256 , תושבי המקום, חיילים רומאיים והאזרחים, הכינו את העיר להגנה מפני ההסתערות הצפויה מצד ה"פרסים" (Sasanian Persians).במטרה לבצר את החומה המערבית, הם מילאו בעפר את כל הבתים שהיו בצידו המערבי של ה"הרחוב הראשי" של העיר : מקדש האל "מיתרס"(Mithras), מבנה כנסיה וגם את בית הכנסת. העיר נכבשה. אך הכובשים לא שיקמו את האזור וכך נשאר המקום מכוסה בעפר עד המאה ה-20 - מועד בו החלו החפירות הארכאולוגיות במקום.
תיאור בית הכנסת[עריכה]
בקיר המערבי של בית הכנסת ישנה גומחה לארון הקודש. בית הכנסת נודע במיוחד בציורי קיר מרהיבים של סצנות מהתנ"ך ביניהן חיי האבות, משה רבינו מקבל את עשרת הדברות, משה מבקש את שחרור העברים ממצרים, כמו גם דמויות וסיפורים מספרי נביאים ראשונים (שמואל, דוד המלך, שלמה המלך ואליהו הנביא). עוד בציורי הקיר מופיע גם חזון העצמות היבשות של יחזקאל הנביא וסצנות ממגילת אסתר.
הקירות המצוירים הועברו למוזיאון בדמשק.
גלריית תמונות[עריכה]
מתוך אוסף שיקופיות גיל/גילרמן (Gill/Gillerman slide collection)
המקור:ויקישיתוף. העלה אותם לאוסף: Ingsoc (חוף מאלה שצויין אחרת)
משה רבינו והסנה הבוער
מעבר בני ישראל בים סוף
שמואל הנביא בוחר את דוד למלך
דוד מלך ישראל
יחזקאל - חזון העצמות היבשות
יחזקאל מקבל פני השכינה
יחזקאל הנביא: גלות וגאולה של עם ישראל
עזרא הסופר קורא את ספר התורה באוזני העם
המן מוביל את מרדכי על סוס המלכות - צילם:Udimu
קישורים חיצוניים[עריכה]
- בית הכנסת בדורה אירופוס שבסוריה, באתר מט"ח
- רשימת מאמרים העוסקים בבית הכנסת בדורה אירופוס, באתר "דעת"
- יהדות דורה אירופוס
- ↑ עמוד 10 יהדות דורה אירופוס