מדרש שטח: הבדלים בין גרסאות בדף

מִדְרָשֳ‏‏טַח הוא מדריך המסביר ערכים נבחרים מתחומי חי, צומח ודומם במקרא ובמדרש. לכל ערך נילווים מקורות מיקראיים ותלמודיים. כתבו את ערכי המדריך תלמידי ישיבת בני עקיבא לחינוך סביבתי להנצחת זכרו של חברם נפתלי בן-ציון, שנרצח בפיגוע, בדרך לישיבה בה למד בקדומים‏. המדריך יצא לאור עלידי מרכז סיור ולימוד סוסיא.

פרולוג[עריכה]

במבוא לספר מובא קטע מדברי זאב וילנאי: "אני מאמין שאין דרך טובה יותר לחוש את ארץ ישראל מאשר להלך בה לאורכה ולרוחבה. רק כאשר אתה יוצא לסייר ברגל, אתה מרגיש את הקשר האמיתי לארץ ישראל ואת היותך בן הארץ הזאת. רשמי ההלכה בטיול נחרתים בלב. ועך כך נלמד מהפסוק ספר ישעיהו "כֹּה-אָמַר הָאֵל יְהוָה, בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם, רֹקַע הָאָרֶץ, וְצֶאֱצָאֶיהָ; נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ, וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ. " ( מ"ב, ה'), לומדת הגמרא במסכת כתובות  : "א"ר ירמיה בר אבא א"ר יוחנן כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא "( קי``א). עוד על מדרש זה

הרב נעם פרל, ראש הישיבה, מביא את מאמר חז"ל אשר עוסק בלימוד דרכם של החיות: "דא"ר חייא מאי דכתיב (איוב לה) "מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו" - "מלפנו מבהמות" זו פרידה שכורעת ומשתנת מים, "ומעוף השמים יחכמנו" - זה תרנגול שמפייס ואחר כך בועל. אמר רבי יוחנן אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול וגזל מנמלה ועריות מיונה דרך ארץ מתרנגול שמפייס ואחר כך בועל. ומאי מפייס לה אמר רב יהודה אמר רב הכי קאמר לה זביננא ליך זיגא דמטו ליך עד כרעיך לבתר הכי אמר לה לישמטתיה לכרבלתיה דההוא תרנגולא אי אית ליה ולא זביננא ליך: להלן הקטע האחרון בעברית - לפי הרב עדין שטיינזלץ: במה מפייס אותה את התרנגולת ? אמר רבי יהודה, אמר רב, מתנועותיו לפני הבעילה, נראה, כאילו כך אומר, הוא לה, לתרנגולת: אקנה לך מעיל שיגיע לך עד הרגלים. לאחר בעילה, כך אמר לה: תשמט כרבלתו של תרנגול זה אם יש לי כסף ולא אקנה לך, אלא שאין בידו כסף לשם כך.(מסכת ערובין ק' ע"ב)

אם תעיין היטב בסובב, בתכונותיו, בשימושיו, ובייחודו תוכל ללמוד הרבה על העולם, על בוראו ועל הדרך הנכונה יבור לו האדם.

על החי[עריכה]

המדריך מתאר את דרכן של 24 חיות, נתייחס לשלוש מהן: אייל, דבורה ועכביש:

• אייל מוכר כבעל חיים שקט, אך זהיר וחשדן מאוד. בת זוגו, האיילה יולדת ולד אחד או שניים בשנה ומקפידה לשמור אותו מטורפים. במקרא הוא מתואר, בין השאר, בסמל לכמיהה : "כאיל תערוג על פלגי מים" (תהילים, מ"ב,ב'). ניתן לראות אותו בחי בר בכרמל וביער האיילים בשמורת יער אודם שבגולן.

• דבורת הדבש חיה בקבוצות המונות, עד 6,000 פרטים בכוורת. הדבורה משתמשת בשמש כמצפן. במקרא היא מוזכרת בהקשר למשל שמשון : יד וַיֹּאמֶר לָהֶם, מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל, וּמֵעַז, יָצָא מָתוֹק; וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד הַחִידָה, שְׁלֹשֶׁת יָמִים. ...וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה, מַה-מָּתוֹק מִדְּבַשׁ, וּמֶה עַז מֵאֲרִי; וַיֹּאמֶר לָהֶם--לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי, לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי.(ספר שופטים, י"ד, י"ד-י"ח)

• העכביש הוא בעל שמונה רגלים. בת זוגו, שומרת את הזרע בגופה במשך זמן ההריון. הביצים מופרות בעת ההטלה ממש. יש עכבישים ההולכים בעזרת חוט אותו הם מפרישים מגופם ונמשכים בעקבותיו. במקרא יש לו דימוי של רשע: "אשר יקוט כסלו ובית עכביש מבטחו" (איוב ח', י"ד)

על הצומח[עריכה]

במדריך מתוארים 22 צמחים, נתיחס לשלושה מהם: ארז, פטל קדוש ורותם המדבר.

• ארז הלבנון מגיע עד לגובה של 40 מטר. בדרך כלל, גדל בגובה 1,500 עד 2,000 מטר. נדיר בארץ, מצוי: בירושלים - בגן הבוטני הר הצופים ובהרי הגליל. חוסן הארז הפך לסמל בתלמוד הבבלי: "אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר" (מועד קטן, כ"ה, ב').

• פטל קדוש הוא שיח קוצני, המטפס על עצים ושיחים אחרים בעזרת קוצים. הפירות טעימים למאכל רק כשהם שחורים. ר' אליעזר ב"שמות רבה" משווה את הסנה, שהוא הפטל במקרא, לבני ישראל במצרים: "מה הסנה שפל מכל האילנות, כך היו ישראל שפלים מכל האומות, ירודים במצרים".

• רותם המדבר הוא שיח מדברי, נפוץ ברחבי הארץ, נופו ירוק ומגיע לגובה עד שלושה מטרים. יכולתו לשרוד בתנאי יובש נובע מהעובדה שהוא נושא עלים רק ימים מועטים בשנה. במקרא הוא שיח, המאפשר לנוח תחתיו המדבר. על אליהו הנביא מסופר: "והוא הולך במדבר דרך יום ויבא וישב תחת רתם אחת" (מלכים א, י"ט, ד')

על הדומם[עריכה]

במדריך מתוארים 18 מושגים, נתיחס לשלושה מהם: ברק, כבשן ומלח בישול.

• ברק הינו התפרקות חשמלית מהירה, המאופיינת על ידי זרם גבוה באורך של קילומטרים אחדים. בכל הבזק של ברק יש למעשה 4-5 מכות, אך בשל הפרש הזמנים הקצר שבינהן אין העין האנושית מסוגלת להבחין בהן. לפי מדרש של ר' יהושע בן לוי: " ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם" (שמואל א, ל'), תאורת הברקים איפשרה את המשך המרדף בלילות.

• כבשן הוא מתקן להפקת סיד מאבני גיר. הסיד מופק בכבשן על ידי שריפה איטית, במשך כששה ימים, של אבני גיר, עד להפיכתם לסיד הקל מהאבנים ב50%. במקרא עצמת הר סיני נמשלת לכבשן בוער שנאמר :" והר סיני עשו כולו...ויעל עשנו כעשן הכבשן" (שמות, י"ט, י"ח)

• מלח בישול הוא חומר גבישי, מרובע, שקוף כשהוא גדול ולבן כאשר הוא קטן. המלח מספק לגוף האדם שני יסודות כימיים הדרושים לקיומו נתרן וכלור. במקרא הוא מסמל בין השאר חורבן: "גפרית ומלח שרפה כמהפכת סדם ועמורה" (דברים, כ"ט, כ"ב).

חלקים מהספר[עריכה]

באתר הישיבה ניתן לקרוא שלושה חלקים מתוך הספר .

• דבורת הדבש, זאב, חלדה, חזיר הבר, החסידה עמודים 33- 49
• חסידה, חתול, יונה, כבשה עמודים 50 -63
• כבש, כלב, נחש, נמלה, נשר עמודים 64 -77