שנתן מחכמתו: הבדלים בין גרסאות בדף
(עדכון דעתו של הרב אליעזר מלמד שליט"א לגבי הברכה על יהודי) |
|||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ברכה שמברכים כשרואים חכם גוי החכם בחוכמות הטבע. | ברכה שמברכים כשרואים חכם גוי החכם בחוכמות הטבע (לאפוקי החכמים רק בחכמת דתם). | ||
== נוסח הברכה == | == נוסח הברכה == | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נוסח הברכה הוא "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שנתן מחוכמתו לבשר ודם". | נוסח הברכה הוא "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שנתן מחוכמתו לבשר ודם". | ||
ניתן לראות את ההבדל בין ברכת חכם יהודי ב[[תורה]], עליו אומרים [[ברכת שחלק מחכמתו]], היינו שה' מתחלק איתו, לעומת ברכת הגוי בחכמות הטבע, שעליו אומרים רק "שנתן" - לשון מתנה, ולא שותפות וחלק. | ניתן לראות את ההבדל בין ברכת חכם יהודי ב[[תורה]], עליו אומרים [[ברכת שחלק מחכמתו]], היינו שה' מתחלק איתו, לעומת ברכת הגוי בחכמות הטבע, שעליו אומרים רק "שנתן" - לשון מתנה, ולא שותפות וחלק, כמו בעם ישראל עליו נאמר "כי חלק ישראל עמו" ([[בית יוסף]] רכד, ו'-ז'). | ||
== ברכה על יהודי == | == ברכה על יהודי == | ||
יש אומרים שלא מברכים על יהודי החכם החכמות הטבע ברכה זו, משום שאין כאן התפעלות, שהוא אינו ממלא את תפקידו בעולם, וראה על כך מאמר ב[[פחד יצחק]], [[חנוכה]], אות ה'. | יש אומרים שלא מברכים על יהודי החכם החכמות הטבע ברכה זו, משום שאין כאן התפעלות, שהוא אינו ממלא את תפקידו בעולם, וראה על כך מאמר ב[[פחד יצחק]], [[חנוכה]], אות ה',<br> | ||
ויש אומרים שלמעשה נראה, שאם הוא ידוע כירא שמיים שעוסק בתורה, יש לברך עליו את [[ברכת שחלק מחכמתו|הברכה שנתקנה על חכמי ישראל]], כיוון שחכמתו נמשכת מהתורה ומחוברת אליה, והרי הוא בכלל יראיו. ואם הוא לא נודע ככזה, יש לברך עליו את הברכה שנתקנה על חכמי אומות העולם. (מתוך פניני הלכה, [https://ph.yhb.org.il/10-15-18/ ברכות, פרק ט"ו, סעיף י"ח]) | |||
[[קטגוריה: ברכות]] | [[קטגוריה: ברכות]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:12, 19 בנובמבר 2020
|
|
ברכה שמברכים כשרואים חכם גוי החכם בחוכמות הטבע (לאפוקי החכמים רק בחכמת דתם).
נוסח הברכה[עריכה]
נוסח הברכה הוא "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שנתן מחוכמתו לבשר ודם".
ניתן לראות את ההבדל בין ברכת חכם יהודי בתורה, עליו אומרים ברכת שחלק מחכמתו, היינו שה' מתחלק איתו, לעומת ברכת הגוי בחכמות הטבע, שעליו אומרים רק "שנתן" - לשון מתנה, ולא שותפות וחלק, כמו בעם ישראל עליו נאמר "כי חלק ישראל עמו" (בית יוסף רכד, ו'-ז').
ברכה על יהודי[עריכה]
יש אומרים שלא מברכים על יהודי החכם החכמות הטבע ברכה זו, משום שאין כאן התפעלות, שהוא אינו ממלא את תפקידו בעולם, וראה על כך מאמר בפחד יצחק, חנוכה, אות ה',
ויש אומרים שלמעשה נראה, שאם הוא ידוע כירא שמיים שעוסק בתורה, יש לברך עליו את הברכה שנתקנה על חכמי ישראל, כיוון שחכמתו נמשכת מהתורה ומחוברת אליה, והרי הוא בכלל יראיו. ואם הוא לא נודע ככזה, יש לברך עליו את הברכה שנתקנה על חכמי אומות העולם. (מתוך פניני הלכה, ברכות, פרק ט"ו, סעיף י"ח)