יהדות ג'מייקה: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יהדות ג'מייקה''' מונה כיום רק כ-200 נפש. עם זאת היא הייתה אחת הקהילות היהודיות הגדולות והמבוססות ביותר ב[[איים הקאריביים]]. בקינגסטון, בירת האי, פועל היום בית הכנסת "שערי שלום" אשר | [[תמונה:JewJamaicaSyn.gif|left|thumb|250px|המקור:[http://www.haruth.com/JewsJamaica.html אתר הקהילה]]] | ||
'''יהדות ג'מייקה''' מונה כיום רק כ-200 נפש. עם זאת היא הייתה אחת הקהילות היהודיות הגדולות והמבוססות ביותר ב[[איים הקאריביים]]. בקינגסטון, בירת האי, פועל היום בית הכנסת "שערי שלום" אשר נחנך מחדש בשנת 1704, אחרי שנהרס ברעידת אדמה בשנת 1692 | |||
<ref>1704 Year K.K. Neveh Shalom, Spanish and Portuguese synagogue, consecrated</ref>. הוא בנוי בסגנון שהיה מקובל בקהילות של אנוסים וצאצאיהם, כדמותו של [[בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם]]. מבנה בית הכנסת בלט עלפני הסביבה והוא מצופה מבפנים ומרוהט בעץ כבד, המיוחד בבית הכנסת הוא שרצפתו היא מ[[חול]] ים. | |||
לרצפת החול יש משמעות היסטורית ומסורתית . <ref> קיימים בכל העולם חמישה בתי כנסת אשר רצפתם מכוסה בחול: באמסטרדם, בקורסאו, בסן תומס (איי הבתולה), בסורינאם ובג'מייקה</ref>. סבורים דעה כי כיסוי רצפת בתי הכנסת בחול נעשה במטרה לזכור את הימים שבהם אבות, בוני בית הכנסת, [[האנוסים]] התקבצו להתפלל במרתפים שרצפתם הייתה מכוסה חול. החול שהיה ברצפה נועד לעמעם את קול צעדי המתפללים כדי שלא יישמעו לאוזניהם של פקחי האינקוויזיציה. אחרים טוענים כי הסיבה היא לציין את הזמניות של מבני בית הכנסת. המבנה הוא הוקם בגולה, וכשם שבני ישראל נדדו במדבר ארבעים שנה לפני שהגיעו לארץ המובטחת, כך גם האנוסים נאלצו לנדוד ב"מדבריות הנצרות" עד ששבו לאמונתם. | לרצפת החול יש משמעות היסטורית ומסורתית . <ref> קיימים בכל העולם חמישה בתי כנסת אשר רצפתם מכוסה בחול: באמסטרדם, בקורסאו, בסן תומס (איי הבתולה), בסורינאם ובג'מייקה</ref>. סבורים דעה כי כיסוי רצפת בתי הכנסת בחול נעשה במטרה לזכור את הימים שבהם אבות, בוני בית הכנסת, [[האנוסים]] התקבצו להתפלל במרתפים שרצפתם הייתה מכוסה חול. החול שהיה ברצפה נועד לעמעם את קול צעדי המתפללים כדי שלא יישמעו לאוזניהם של פקחי האינקוויזיציה. אחרים טוענים כי הסיבה היא לציין את הזמניות של מבני בית הכנסת. המבנה הוא הוקם בגולה, וכשם שבני ישראל נדדו במדבר ארבעים שנה לפני שהגיעו לארץ המובטחת, כך גם האנוסים נאלצו לנדוד ב"מדבריות הנצרות" עד ששבו לאמונתם. | ||
בשנת 1709 נחנך בית הכנסת האשכנזי "מקוה ישראל". בשנת 1831 הוענק ליהודים שויון זכויות. בשנת 1882נשרפו שלושת בתי הכנסת באי: האשכנזי, הספרדי והפורטוגזי (ראו תמונות מטה) ובנינים רבים נוספים. | |||
למרות שיש רק 15 ילדים יהודים באי, הקהילה מחזיקה את בית הספר "הלל", אשר לומדים בו למעלה מ-800 ילדי המקום. בכך הם רואים עוד דרך למעורבות ציבורית ולתרומה לחברה המקומית. | למרות שיש רק 15 ילדים יהודים באי, הקהילה מחזיקה את בית הספר "הלל", אשר לומדים בו למעלה מ-800 ילדי המקום. בכך הם רואים עוד דרך למעורבות ציבורית ולתרומה לחברה המקומית. | ||
| שורה 12: | שורה 16: | ||
ידיעות עם הגעת היהודים לג'מייקה יש כבר משנת 1530. הם הגיעו למקום ביחד עם המתיישבים הראשונים מפורטוגל. | ידיעות עם הגעת היהודים לג'מייקה יש כבר משנת 1530. הם הגיעו למקום ביחד עם המתיישבים הראשונים מפורטוגל. | ||
קבוצה גדולה של יהודים הגיעה לאי בשנת .1654 היו אלה באנוסים ממגורשי ספרד, שהיו באונייה בדרכם מהעיר רפיטה שבברזיל להולנד <ref> אלי ברדנשטיין </ref>. | קבוצה גדולה של יהודים הגיעה לאי בשנת .1654 היו אלה באנוסים ממגורשי ספרד, שהיו באונייה בדרכם מהעיר רפיטה שבברזיל להולנד <ref> אלי ברדנשטיין </ref>. | ||
הקהילה נוסדה בשנת 1656 והיא חגגה לפני שנים מועטות 350 שנה לקיומה. | |||
לפי [http://www.sephardim.org/jamaica/main.html אתר הקהילה] רק בשנת 1663 היהודים הראשונים התיישבו באי, לאחר שעבר לשלטון בריטי 1663 <ref>Year Jews started settling in Jamaica under British</ref>. | |||
על גודלו של הישוב בג'מייקה בעבר מעידים 21 בתי הקברות היהודיים המפוזרים על פני שטח האי. | על גודלו של הישוב בג'מייקה בעבר מעידים 21 בתי הקברות היהודיים המפוזרים על פני שטח האי. | ||
בתי הקברות מוזנחים, המצבות מנופצות וגרים במקום דלת העם. שמות משפחה נראים לעיתים עדיין חרותים על המצבות. מקום אחר בו ניתן להבחין בשמות המשפחה היהודיים הוא בספרי הטלפונים באי מופיעים שמות משפחה יהודיים של כאלה שאינם כבר בני דת משה כמו "כהן" ו"לוי".. מקורם של שמות המשפחה העתיקים הוא בשמות של משפחות ספרדיות אשר גורשו מספרד, ביניהן דה קוסטה, הנריקס, קרדוזו, קוריאל, מאדורו, סניאור, מנדס, סילבה, סמואל, פריירה, מסיאס, די לאון. משערים כי עשרות אלפים מתושבי האי הם צאצאים למשפחות יהודיות . | בתי הקברות מוזנחים, המצבות מנופצות וגרים במקום דלת העם. שמות משפחה נראים לעיתים עדיין חרותים על המצבות. מקום אחר בו ניתן להבחין בשמות המשפחה היהודיים הוא בספרי הטלפונים באי מופיעים שמות משפחה יהודיים של כאלה שאינם כבר בני דת משה כמו "כהן" ו"לוי".. מקורם של שמות המשפחה העתיקים הוא בשמות של משפחות ספרדיות אשר גורשו מספרד, ביניהן דה קוסטה, הנריקס, קרדוזו, קוריאל, מאדורו, סניאור, מנדס, סילבה, סמואל, פריירה, מסיאס, די לאון. משערים כי עשרות אלפים מתושבי האי הם צאצאים למשפחות יהודיות . | ||
במאה השש עשרה הקימו היהודים האנוסים בג'מייקה רשת מסחר שהקיפה את העולם. יחד עם יהודים שפזורים בארצות שונות הם יצרו שבט גלובלי של סוחרים, רשת מודיעין עולמית הקשורה במסורת, בשפה ובשנאה לספרד. עם שיפור המצב הכלכלי של האי, יהודים ספרדים הגיעו ממקומות נוספים בעולם החדש ובאירופה: מאמסטרדם שבהולנד, מיוון, מבורדו ורואן בצרפת ומלונדון באנגליה. | במאה השש עשרה הקימו היהודים האנוסים בג'מייקה רשת מסחר שהקיפה את העולם. יחד עם יהודים שפזורים בארצות שונות הם יצרו שבט גלובלי של סוחרים, רשת מודיעין עולמית הקשורה במסורת, בשפה ובשנאה לספרד. עם שיפור המצב הכלכלי של האי, יהודים ספרדים הגיעו ממקומות נוספים בעולם החדש ובאירופה: מאמסטרדם שבהולנד, מיוון, מבורדו ורואן בצרפת ומלונדון באנגליה. | ||
| שורה 41: | שורה 48: | ||
"לפי מסורות אחדות, היה קולומבוס עצמו צאצא של יהודים מומרים, ויש הטוענים שהיה אפילו יהודי אנוס. יש הגורסים שבין חברי הצוות שלו היו כמה וכמה אנוסים, שירדו לחופי ג'מייקה, שהייתה אז מושבה ספרדית. לפי טענה זו, הם הקימו קהילות יהודיות נסתרות, שיצאו ממחבואן רק אחרי הכיבוש הבריטי ב־1655. | "לפי מסורות אחדות, היה קולומבוס עצמו צאצא של יהודים מומרים, ויש הטוענים שהיה אפילו יהודי אנוס. יש הגורסים שבין חברי הצוות שלו היו כמה וכמה אנוסים, שירדו לחופי ג'מייקה, שהייתה אז מושבה ספרדית. לפי טענה זו, הם הקימו קהילות יהודיות נסתרות, שיצאו ממחבואן רק אחרי הכיבוש הבריטי ב־1655. | ||
בין אם נכונה הטענה ובין אם לא, ידוע שאכן היו בג'מייקה קהילות של יהודים שחיו בהסתר, לפעמים תחת הגנתה של משפחת קולומבוס, ששלטה באי. דייגו, בנו של קולומבוס, נתן רשות מיוחדת ל"נוצרים חדשים" (קונברסוס) להתיישב בג'מייקה. כינו אותם "פורטוגלים", והספרדים שנאו אותם. כשסילקו הבריטים את הספרדים מג'מייקה, הם הניחו ל"פורטוגלים" להישאר". | בין אם נכונה הטענה ובין אם לא, ידוע שאכן היו בג'מייקה קהילות של יהודים שחיו בהסתר, לפעמים תחת הגנתה של משפחת קולומבוס, ששלטה באי. דייגו, בנו של קולומבוס, נתן רשות מיוחדת ל"נוצרים חדשים" (קונברסוס) להתיישב בג'מייקה. כינו אותם "פורטוגלים", והספרדים שנאו אותם. כשסילקו הבריטים את הספרדים מג'מייקה, הם הניחו ל"פורטוגלים" להישאר". | ||
==בתי הכנסת העתיקים== | |||
בתי הכנסת האלה נשרפו בשנת 1882 | |||
המקור: אתר הקהילה | |||
<gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3"> | |||
תמונה:Hechal.jpg|היכל בית הכנסת הספרדי ( Ark of the Old Sephardic Synagogue, Spanish Town) | |||
תמונה:Ashkenasic_synagogue.jpg|בית כנסת האשכנזי - Kahal Kadosh Shaangare Yosher | |||
תמונה:Sandp_synagogue.jpg|בית הכנסת שערי שמים - Kahal Kadosh Shaare Hashamayim | |||
</gallery> | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
| שורה 51: | שורה 70: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.haruth.com/JewsJamaica.html אתר הקהילה] | |||
* אלי ברדנשטיין, [http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/499/289.html '''ציונות עם ראסטות'''] - 1 נובמבר 2006 אתר Nrg, - | * אלי ברדנשטיין, [http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/499/289.html '''ציונות עם ראסטות'''] - 1 נובמבר 2006 אתר Nrg, - | ||
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9D יהדות האיים הקריביים] - הויקיפדיה העברית | * [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9D יהדות האיים הקריביים] - הויקיפדיה העברית | ||
[[קטגוריה:יהדות | [[קטגוריה:יהדות אמריקה|ג'מייקה]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:56, 30 בינואר 2011
|
|
יהדות ג'מייקה מונה כיום רק כ-200 נפש. עם זאת היא הייתה אחת הקהילות היהודיות הגדולות והמבוססות ביותר באיים הקאריביים. בקינגסטון, בירת האי, פועל היום בית הכנסת "שערי שלום" אשר נחנך מחדש בשנת 1704, אחרי שנהרס ברעידת אדמה בשנת 1692 [1]. הוא בנוי בסגנון שהיה מקובל בקהילות של אנוסים וצאצאיהם, כדמותו של בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם. מבנה בית הכנסת בלט עלפני הסביבה והוא מצופה מבפנים ומרוהט בעץ כבד, המיוחד בבית הכנסת הוא שרצפתו היא מחול ים.
לרצפת החול יש משמעות היסטורית ומסורתית . [2]. סבורים דעה כי כיסוי רצפת בתי הכנסת בחול נעשה במטרה לזכור את הימים שבהם אבות, בוני בית הכנסת, האנוסים התקבצו להתפלל במרתפים שרצפתם הייתה מכוסה חול. החול שהיה ברצפה נועד לעמעם את קול צעדי המתפללים כדי שלא יישמעו לאוזניהם של פקחי האינקוויזיציה. אחרים טוענים כי הסיבה היא לציין את הזמניות של מבני בית הכנסת. המבנה הוא הוקם בגולה, וכשם שבני ישראל נדדו במדבר ארבעים שנה לפני שהגיעו לארץ המובטחת, כך גם האנוסים נאלצו לנדוד ב"מדבריות הנצרות" עד ששבו לאמונתם.
בשנת 1709 נחנך בית הכנסת האשכנזי "מקוה ישראל". בשנת 1831 הוענק ליהודים שויון זכויות. בשנת 1882נשרפו שלושת בתי הכנסת באי: האשכנזי, הספרדי והפורטוגזי (ראו תמונות מטה) ובנינים רבים נוספים.
למרות שיש רק 15 ילדים יהודים באי, הקהילה מחזיקה את בית הספר "הלל", אשר לומדים בו למעלה מ-800 ילדי המקום. בכך הם רואים עוד דרך למעורבות ציבורית ולתרומה לחברה המקומית.
ב9- בנובמבר 2006 חגגה הקהילה היהודית 350 שנה לייסודה. באירוע שיתקיים בבית הכנסת "שערי שלום" בבירה קינגסטון, תצוין גם פתיחתו של מרכז מורשת יהודי ג'מייקה [3].
תולדות הקהילה[עריכה]
ראשיתה של ההתיישבות היהודית באי היה לאחר גרוש ספרד בשנת 1492. תחילה ברחו מספרד כ-300 אלף יהודים. כאשר כוננה גם בפורטוגל אינקוויזיציה, נדדו היהודים גם למושבות הספרדיות והפורטוגזיות באמריקה . וכך מצאו חלקם את הדרך גם לאיי האוקיינוס האטלנטי, וביניהם לאיים הקריביים בג'מייקה. ידיעות עם הגעת היהודים לג'מייקה יש כבר משנת 1530. הם הגיעו למקום ביחד עם המתיישבים הראשונים מפורטוגל. קבוצה גדולה של יהודים הגיעה לאי בשנת .1654 היו אלה באנוסים ממגורשי ספרד, שהיו באונייה בדרכם מהעיר רפיטה שבברזיל להולנד [4].
הקהילה נוסדה בשנת 1656 והיא חגגה לפני שנים מועטות 350 שנה לקיומה.
לפי אתר הקהילה רק בשנת 1663 היהודים הראשונים התיישבו באי, לאחר שעבר לשלטון בריטי 1663 [5].
על גודלו של הישוב בג'מייקה בעבר מעידים 21 בתי הקברות היהודיים המפוזרים על פני שטח האי. בתי הקברות מוזנחים, המצבות מנופצות וגרים במקום דלת העם. שמות משפחה נראים לעיתים עדיין חרותים על המצבות. מקום אחר בו ניתן להבחין בשמות המשפחה היהודיים הוא בספרי הטלפונים באי מופיעים שמות משפחה יהודיים של כאלה שאינם כבר בני דת משה כמו "כהן" ו"לוי".. מקורם של שמות המשפחה העתיקים הוא בשמות של משפחות ספרדיות אשר גורשו מספרד, ביניהן דה קוסטה, הנריקס, קרדוזו, קוריאל, מאדורו, סניאור, מנדס, סילבה, סמואל, פריירה, מסיאס, די לאון. משערים כי עשרות אלפים מתושבי האי הם צאצאים למשפחות יהודיות .
במאה השש עשרה הקימו היהודים האנוסים בג'מייקה רשת מסחר שהקיפה את העולם. יחד עם יהודים שפזורים בארצות שונות הם יצרו שבט גלובלי של סוחרים, רשת מודיעין עולמית הקשורה במסורת, בשפה ובשנאה לספרד. עם שיפור המצב הכלכלי של האי, יהודים ספרדים הגיעו ממקומות נוספים בעולם החדש ובאירופה: מאמסטרדם שבהולנד, מיוון, מבורדו ורואן בצרפת ומלונדון באנגליה.
עד שנת 1730 היוו היהודים בין 10 ל-12 אחוזים מהאוכלוסייה הלבנה של האי. קהילות אשכנזיות נוצרו בג'מייקה בסוף המאה הי"ח, בעקבות הגירה יהודית ממזרח אירופה וממערבה. בתחילת המאה העשרים הגיעו מספר יהודים מהאימפריה העות'מאנית והתיישבו בג'מייקה, ואליהם הצטרפו בשנות ה-30 של המאה העשרים , ערב השואה הגיעו פליטים מאירופה.
ג'מייקה , אולי, הייתה המקום הראשון בעולם שבו זכו היהודים לאמנציפציה. היהודים הורשו לשמור את דתם, לעסוק בכל תחומי המסחר ולקנות אדמות ובתים, וחיו בשלום עם שכניהם, בני דתות אחרות. בראשית המאה ה-18 קיבלו היהודים זכות להצביע והחלו לצבור כוח פוליטי, ובשנת 1740 זכו לאמנציפציה מידי הבריטים עוד לפי שזכו לכך היהודים בבריטניה עצמה.
בשנת 1848 היו 8 מתוך 47 חברי הפרלמנט בג'מייקה יהודים, ובשנת 1866 עמד מספר הנציגים היהודים על 13. מצב זה הביא לכך שבאותן שנים הייתה ג'מייקה המדינה היחידה בעולם שבה הפרלמנט הכללי לא פעל ביום הכיפורים.
יהדות ג'מייקה מנתה בשיאה כ-2,400 איש, בתי כנסת היו בפורט רויאל, בספאניש טאון ולאחריהם בקינגסטון, בה היו שני בתי כנסת. היה גם בית כנסת במונטגו ביי. בית הכנסת "שערי שלום" בקינגסטון נבנה בשנת 1704. בית הכנסת האשכנזי "שערי יושר" הוקם בשנת 1787, ובית כנסת נוסף - "מקווה ישראל" -נבנה בשנת 1796. בשנת 1882 הייתה שריפה גדולה בקינגסטון ובתי הכנסת נחרבו, אך הם נבנו מחדש בשנת 1885.
תפילת קולומבוס[עריכה]
הרב אליהו בירנבוים, שהיה היה הרב הראשי של אורוגואי ומאז שנת 1998 הוא משמש כראש מכון שטראוס עמיאל להכשרת רבנים לקהילות יהודיות בתפוצות, סייר בקהילה בשנת 2008. את רשמיו הוא מפרסם מיידי שבועיים במוסף השבת של מקור ראשון.
הוא מספר כי "לפני הגעתי לג'מייקה, שמעתי על כך שבסידור התפילה במקום מופיעה תפילה מיוחדת שאינה קיימת בסידורים אחרים מחוץ לאזור הקאריביים, הלא היא "תפילת הודיה לכריסטופר קולומבוס" אשר גילה את האיים באזור ונתן ביטחון לבני האנוסים וליהודים במקום. "מי שבירך לקולומבוס". כאשר הגעתי למקום ניסיתי לחפש בסידורים ישנים ולברר אצל בני המקום, אולם לא מצאתי זכר לתפילה זו."
הוא מספר כי לדמותו של כריסטופר קולומבוס יש מעמד מיוחד בג'מייקה בכלל ואצל יהודי המקום בפרט. לאחר גילוי האיים החדשים, קולומבוס הכריז על היותם בבעלות מלך ספרד ומונה להיות מושל איים אלו. בהיות האי בשליטה של משפחת קולומבוס, פנו יהודים אנוסים למרקיז של ג'מייקה והנ"ל אישר להם להתיישב באי. הדבר מסביר גם מדוע לא נמצא בית דין של האינקוויזיציה בג'מייקה בזמן שלטונו.
היהודים אשר התיישבו בג'מייקה יכלו לשמור על יהדותם, בניגוד למצב במושבות האחרות שהיו בשליטת ספרד. כך למעשה הפכה ג'מייקה למעין מובלעת יהודית בתוך הממלכה הספרדית, וכל זאת תודות לקולומבוס ובני משפחתו אשר המשיכו בדרך אביהם, לפי ההשערה שהוא היה ממוצא יהודי, ודאגו ליהודים ולאנוסים.
זהרה רון באתר מסע אחר כותבת:
"לפי מסורות אחדות, היה קולומבוס עצמו צאצא של יהודים מומרים, ויש הטוענים שהיה אפילו יהודי אנוס. יש הגורסים שבין חברי הצוות שלו היו כמה וכמה אנוסים, שירדו לחופי ג'מייקה, שהייתה אז מושבה ספרדית. לפי טענה זו, הם הקימו קהילות יהודיות נסתרות, שיצאו ממחבואן רק אחרי הכיבוש הבריטי ב־1655. בין אם נכונה הטענה ובין אם לא, ידוע שאכן היו בג'מייקה קהילות של יהודים שחיו בהסתר, לפעמים תחת הגנתה של משפחת קולומבוס, ששלטה באי. דייגו, בנו של קולומבוס, נתן רשות מיוחדת ל"נוצרים חדשים" (קונברסוס) להתיישב בג'מייקה. כינו אותם "פורטוגלים", והספרדים שנאו אותם. כשסילקו הבריטים את הספרדים מג'מייקה, הם הניחו ל"פורטוגלים" להישאר".
בתי הכנסת העתיקים[עריכה]
בתי הכנסת האלה נשרפו בשנת 1882 המקור: אתר הקהילה
היכל בית הכנסת הספרדי ( Ark of the Old Sephardic Synagogue, Spanish Town)
בית כנסת האשכנזי - Kahal Kadosh Shaangare Yosher
בית הכנסת שערי שמים - Kahal Kadosh Shaare Hashamayim
הערות שוליים[עריכה]
מקור[עריכה]
- רבי אליהו בירנבוים, 'חול ים בבית הכנסת, מקור ראשון, 13 באוגוסט 2008
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אתר הקהילה
- אלי ברדנשטיין, ציונות עם ראסטות - 1 נובמבר 2006 אתר Nrg, -
- יהדות האיים הקריביים - הויקיפדיה העברית