תבנית:הידעת?/א' אייר ה'תשס"ט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''בני ישראל הגיעו לאילים בראש [[חודש אייר]] ב"א תמ"ח''' {{מקור|ספר שמות, ט"ו, כ"ז }} שנאמר:"וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ-שָׁם עַל-הַמָּיִם"
'''החניה באלים'''


לפי [[רבי אברהם אבן עזרא]] שדרש:"ולפי דעתי: כי ישראל לא ישבו במרה רק יום אחד. והתעכבו באילים כמו עשרים יום. על כן אמר הכתוב: ויחנו שם על המים. על כן אמר בפסוק הבא אחריו, כי בחמשה עשר יום לחדש השני נסעו מאילים. והנה בטימים חנו בד' מקומות ואלה הם: מדבר סיני, ודפקה, ואלוש  ורפידים. כי תחלת החדש השלישי באו מדבר סיני. והזכיר התמרים להודיע כי המים מתוקים הפך מי מרה, כי התמרים לא יצליחו בארץ שמימיה מרים.
'''בני ישראל הגיעו לאילים בראש [[חודש אייר]] ב"א תמ"ח''' {{מקור|ספר שמות, ט, כ"ז |כן}} שנאמר:"וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ-שָׁם עַל-הַמָּיִם"


רמז נוסף '''וַיַּחֲנוּ-שָׁם עַל-הַמָּיִם''' - "וַיַּחֲנוּ" - סימן ליום מיוחד.  לפי שיעורו של הרב יאיר הס מישיבת קדומים.
לפי [[רבי אברהם אבן עזרא]] שדרש:"ולפי דעתי: כי ישראל לא ישבו במרה רק יום אחד. והתעכבו באילים כמו עשרים יום. על כן אמר הכתוב: '''וַיַּחֲנוּ-שָׁם עַל-הַמָּיִם''' - "וַיַּחֲנוּ" - סימן ליום מיוחד.   


'''המפקד הראשון של בני ישראל היה בא' אייר ב"א תמ"ט''' כפי שנאמר ב[[ספר במדבר]]: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר"{{מקור|א',א'}} - בשנת  (2,449) ל[[בריאת העולם]]. [[רש"י]] מסביר את מטרת המפקד בד"ה '''וידבר ה' במדבר סיני באחד לחדש וגו'''' : " מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה. כשיצאו ממצרים מנאן. וכשנפלו בעגל מנאן לידע מניין הנותרים.  כשבא להשרות שכינתו עליהן מנאן. '''באחד בניסן הוקם המשכן, ובאחד באייר מנאם'''.
'''המפקד הראשון'''
 
המפקד של בני ישראל היה בא' אייר ב"א תמ"ט''' כפי שנאמר ב[[ספר במדבר]]: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר"{{מקור|א',א'|כן}} - בשנת  (2,449) ל[[בריאת העולם]]. [[רש"י]] מסביר את מטרת המפקד "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה. כשיצאו ממצרים מנאן. וכשנפלו בעגל מנאן לידע מניין הנותרים.  כשבא להשרות שכינתו עליהן מנאן. '''באחד בניסן הוקם המשכן, ובאחד באייר מנאם'''.

גרסה אחרונה מ־09:14, 6 בספטמבר 2012

החניה באלים

בני ישראל הגיעו לאילים בראש חודש אייר ב"א תמ"ח (ספר שמות, ט"ו, כ"ז ) שנאמר:"וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ-שָׁם עַל-הַמָּיִם"

לפי רבי אברהם אבן עזרא שדרש:"ולפי דעתי: כי ישראל לא ישבו במרה רק יום אחד. והתעכבו באילים כמו עשרים יום. על כן אמר הכתוב: וַיַּחֲנוּ-שָׁם עַל-הַמָּיִם - "וַיַּחֲנוּ" - סימן ליום מיוחד.

המפקד הראשון

המפקד של בני ישראל היה בא' אייר ב"א תמ"ט כפי שנאמר בספר במדבר: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר"(א',א') - בשנת (2,449) לבריאת העולם. רש"י מסביר את מטרת המפקד "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה. כשיצאו ממצרים מנאן. וכשנפלו בעגל מנאן לידע מניין הנותרים. כשבא להשרות שכינתו עליהן מנאן. באחד בניסן הוקם המשכן, ובאחד באייר מנאם.