דברים בטלים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
על הפסוק בדברים {{מקור|ו, ו - ז}} "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך... ודברת בם", דרשו חכמים: "בם" - בדברי תורה, ולא בדברים בטלים. ואמרו חכמים: "כל מי שעוסק בדברי תורה ופוסק על דברי שיחה בטלה, מאכילים אותו גחלי רתמים". | על הפסוק בדברים {{מקור|ו, ו - ז|כן}} "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך... ודברת בם", דרשו חכמים: "בם" - בדברי תורה, ולא בדברים בטלים. ואמרו חכמים: "כל מי שעוסק בדברי תורה ופוסק על דברי שיחה בטלה, מאכילים אותו גחלי רתמים". | ||
גרסה אחרונה מ־12:36, 5 בספטמבר 2012
|
|
שיחות חולין שאין בהם כל צורך ותועלת, בניגוד לדברי תורה, דברי חכמה, דיבורים שיש בהם צורך ותועלת ודיבורים אסורים.
הראשונים חילקו את הדיבור לחמשה חלקים: א. "דיבור של מצוה", כלימוד התורה; ב. "דיבור של איסור", כשקר ולשון הרע; ג. "דיבור האהוב", כמוסר ומידות; ד. "דיבור המותר", כלומר: דיבורים שיש בהם צורך ותועלת, כענייני פרנסה ושאר צרכיו של אדם; ה. "דיבור הנמאס", כלומר: דברים בטלים, שאין בהם כל צורך ותועלת, כגון: ממה מת פלוני ואיך התעשר אלמוני וכיוצא בזה.
על הפסוק בדברים (ו, ו - ז) "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך... ודברת בם", דרשו חכמים: "בם" - בדברי תורה, ולא בדברים בטלים. ואמרו חכמים: "כל מי שעוסק בדברי תורה ופוסק על דברי שיחה בטלה, מאכילים אותו גחלי רתמים".