מודה אני: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
(←התפילה) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
תפילת הודאה | [[מודה אני]] היא תפילת הודאה קצרה לקב"ה, הנאמרת עם היקיצה בבוקר. | ||
==הסבר== | |||
בשעת השינה אנו מפקידים את נשמתנו ביד ה' ובבוקר ה' מחזיר לנו את הנשמה, כשהיא רעננה ורגועה. השינה היא כעין מיתה, והחזרת הנשמה בבוקר היא כעין תחיית המתים. לכן, כאשר האדם מתעורר משנתו, עליו להודות על שהוחזרה אליו נשמתו. | |||
==התפילה== | |||
בשעת השינה אנו מפקידים את נשמתנו ביד ה' ובבוקר ה' מחזיר לנו את הנשמה, כשהיא רעננה ורגועה. השינה היא כעין מיתה, והחזרת הנשמה בבוקר היא כעין תחיית המתים. לכן, כאשר האדם מתעורר משנתו, | נוסח התפילה הוא: {{ציטוטון|מוֹדֶה {{מקור|מוֹדָה}} אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה. רבה אמונתך}}. יש לציין שה"מודה אני" נקרא 'תפילה' ולא 'ברכה', משום שאין בו את המילה "ברוך". בתפילה זו גם אין את שם ה', וזאת הסיבה שניתן לאומרה מיד לאחר שהתעורר האדם משנתו, עוד לפני שנטל ידיו ושטף את פניו ופיו. | ||
תפילה זו, עשויה להטביע חותמה על סדר היום שלנו. זאת, בהיותנו נתונים למרות העליונה, סרים למשמעתה, ממלאים אחר ציווייה, תוך הכרה ברורה, שניצבים אנו בכל עת ובכל שעה לפני מלך חי וקיים. מכאן גם הפועל היוצא לכל המעשים שנעשה במשך היום, שאנו עומדים בפתחו: "חדשים לבקרים - רבה אמונתך" {{מקור|איכה ג, כג|כן}}. בדבריו אלו מתכוון הנביא ירמיהו שאמר, שעם התחדשות האדם מדי בוקר, גדלה ומתחזקת אמונתנו בבורא עולם, המפקיד בידיו נשמת רוח חיים, ובכל יום, מחדש, מחזירה לנו כשהיא רעננה ורגועה, למען נמשיך להתעלות ברוחניות. | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה:סדר היום]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:15, 23 בפברואר 2020
|
|
מודה אני היא תפילת הודאה קצרה לקב"ה, הנאמרת עם היקיצה בבוקר.
הסבר[עריכה]
בשעת השינה אנו מפקידים את נשמתנו ביד ה' ובבוקר ה' מחזיר לנו את הנשמה, כשהיא רעננה ורגועה. השינה היא כעין מיתה, והחזרת הנשמה בבוקר היא כעין תחיית המתים. לכן, כאשר האדם מתעורר משנתו, עליו להודות על שהוחזרה אליו נשמתו.
התפילה[עריכה]
נוסח התפילה הוא: "מוֹדֶה מוֹדָה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה. רבה אמונתך". יש לציין שה"מודה אני" נקרא 'תפילה' ולא 'ברכה', משום שאין בו את המילה "ברוך". בתפילה זו גם אין את שם ה', וזאת הסיבה שניתן לאומרה מיד לאחר שהתעורר האדם משנתו, עוד לפני שנטל ידיו ושטף את פניו ופיו.
תפילה זו, עשויה להטביע חותמה על סדר היום שלנו. זאת, בהיותנו נתונים למרות העליונה, סרים למשמעתה, ממלאים אחר ציווייה, תוך הכרה ברורה, שניצבים אנו בכל עת ובכל שעה לפני מלך חי וקיים. מכאן גם הפועל היוצא לכל המעשים שנעשה במשך היום, שאנו עומדים בפתחו: "חדשים לבקרים - רבה אמונתך" (איכה ג, כג). בדבריו אלו מתכוון הנביא ירמיהו שאמר, שעם התחדשות האדם מדי בוקר, גדלה ומתחזקת אמונתנו בבורא עולם, המפקיד בידיו נשמת רוח חיים, ובכל יום, מחדש, מחזירה לנו כשהיא רעננה ורגועה, למען נמשיך להתעלות ברוחניות.