הרב ברוך דוב ליבוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
(קטגוריה: גדולי וחכמי ישראל) |
(ביטול גרסה 155557 של 174.197.133.66 (שיחה)) תגית: ביטול |
||
| (17 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ' ''' היה ראש [[ישיבת קמניץ]]. נפטר בוילנא בת"ש, זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה. | |||
== תולדות חייו == | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת תר"ל (או תרכ"ד) בסלוצק לאביו רבי שמואל דוד, שהיה ממקורבי [[רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק]], בעל '[[בית הלוי]]'. אביו שלחו ללמוד אצל המלמד הישיש רבי ישראל יונה'ס שאצלו למד גם [[רבי חיים סולובייצ'יק]]. בגיל צעיר נכנס ל[[ישיבת וולוז'ין]]. בגיל שש עשרה נבחן אצל [[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] ב[[שולחן ערוך]] וכן אצל הרב ירוחם פרלמן וקיבל מהם "סמיכת חכמים". | |||
הרב | בשנת תרמ"ד נשא לאישה את פייגא בית של הרב אברהם יצחק הלוי צימרמן רבה של הלוסק. לאחר כמה שנים עבר חמיו למלא משרת רבנות בעיר קרמנצ'וג שבאוקראינה והרב החליפו כרב העיר, לא לפני שהלך לוואלוז'ין להתייעץ עם רבו ר' חיים מבריסק. | ||
זמן קצר אח"כ התחילו להגיע להלוסק תלמידים ללמוד ממנו תורה. כך הגבשה לה חבורה שעם הזמן הפכה לישיבה. | |||
בתרס"ד קיבל הצעה מ[[רבי אליעזר גורדון]] לכהן כר"מ ב[[ישיבת טלז]]. הרב נסע לשם ובדק ולבסוף העניין לא יצא לפועל. באותה שנה נקרא לכהן כראש [[ישיבת כנסת בית יצחק]] בסלבודקא ובהסכמת רבו ר' חיים מבריסק הסכים להצעה. | |||
בתרס"ד קיבל הצעה מ[[רבי אליעזר גורדון]] לכהן כר"מ ב[[ישיבת טלז]]. הרב נסע לשם ובדק ולבסוף העניין לא יצא לפועל. באותה שנה נקרא לכהן כראש [[ישיבת כנסת בית יצחק]] בסלבודקא ובהסכמת רבו | |||
כשנפטר חמיו מילא את מקומו ברבנות קמנצ'וג ופתח ישיבה שם. כשהתרבו הפוגרומים באזור עבר עם ישיבתו לוילנא. היה זה בשנת תרפ"א. | כשנפטר חמיו מילא את מקומו ברבנות קמנצ'וג ופתח ישיבה שם. כשהתרבו הפוגרומים באזור עבר עם ישיבתו לוילנא. היה זה בשנת תרפ"א. | ||
בתרפ"ו עבר עם הישיבה לקמניץ שם | בתרפ"ו עבר עם הישיבה לקמניץ, שם היה עיקר התפתחותה. | ||
בערב ראש השנה ת"ש נכנסו הגרמנים | בערב [[ראש השנה]] ת"ש נכנסו הגרמנים לקמניץ. בניגוד לשאר העיירות שבסביבה, התנהגו גויי קמניץ באופן הגון יותר ולא הציקו ליהודים. אחד עשר יום שהו שם. ב[[יום הכפורים]] נכנסו הכוחות הרוסיים. כל הזמן הזה הורה הרב שלא לברוח. רק בתחילת חודש [[חשוון]] הגיע פסק מ[[הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי]] להגיע לוילנא שנמסרה לשליטת ליטא, ור' ברוך בער עזב את קמניץ. ביום ה' ב[[כסלו]], לאחר כמה ימי מחלה, נחלש ביותר. ברגעיו האחרונים ביקש שיאמרו לפניו דבר-תורה שאמר בשם רבו רבי חיים מבריסק. תלמידו רבי נח שמעונוביץ עשה כבקשתו. הרב הקשיב בריכוז, תוך כדי המאמץ נפל על משכבו כשהוא ממלמל "ושבתי בשלום אל בית אבי". | ||
==אישיותו== | |||
הצטיין ב[[אהבת ישראל]]. אמר: "במה אבוא לעולם האמת? וכי יש בי תורה?! וכי יש בי יראת-שמים?! בדבר אחד אוכל לבוא – שאני אוהב יהודים". | הצטיין ב[[אהבת ישראל]]. אמר: "במה אבוא לעולם האמת? וכי יש בי תורה?! וכי יש בי יראת-שמים?! בדבר אחד אוכל לבוא – שאני אוהב יהודים". | ||
היה זוכר כל תלמיד ותלמיד שלמד אצלו, גם אחרי שנים ארוכות שלא ראהו. | היה זוכר כל תלמיד ותלמיד שלמד אצלו, גם אחרי שנים ארוכות שלא ראהו. | ||
==מתלמידיו== | |||
* חתנו וממשיכו [[הרב ראובן גרוזובסקי]]- ראש ישיבת קמניץ | |||
* [[הרב יעקב בוברובסקי]]- ראש ישיבת "חפץ חיים" בבולטימור | |||
* [[רבי יחיאל מיכל רבינוביץ']]- בעל "אפיקי ים" | |||
* [[הרדיצ'קובר]] | |||
* [[הרב נח שימנוביץ]]- מייסד וראש [[ישיבת כנסת חזקיהו]] | |||
* [[הרב אריה לוין]] - הצדיק הירושלמי | |||
* [[הרב חיים יעקב לוין]] - בנו של הרב אריה לוין ורב העיר פרדס חנה | |||
* [[הרב חיים צימרמן]] - אחיינו ומח"ס אגן הסהר, אגרא לישרים ועוד | |||
== ספריו == | ==ספריו== | ||
*'''ברכת שמואל''' – חידושים על הש"ס. 4 חלקים. | |||
'''ברכת שמואל''' – חידושים על הש"ס. 4 חלקים. | *'''כתבי ברכת שמואל''' על מסכת שבת - יצא ע"י נכדו הגאון רבי עוזיאל ליבוביץ שליט"א. | ||
*'''שיעורי רבי ברוך בער''' – סיכום שיעורים שניתנו בישיבת קמניץ. נכתבו על ידי התלמידים. | |||
'''שיעורי רבי ברוך בער''' – סיכום שיעורים שניתנו בישיבת קמניץ. נכתבו על ידי התלמידים. | |||
== | ==עליו== | ||
* "ה'ברכת שמואל' זה ספר מצויין, והלשן שלו קשה מאד. גם אם לא מבינים אותו- שכל תופסים... אבל למדנים יצאו משם, כי יש מבנה של הגיון. התפיסה ל מורכבת רק מאיך מבינים את הדברים, אלא גם מה'אצבע'" ([[הרב אברהם שפירא]]<ref>"אמרי שפר" עמ' שמ</ref>). | |||
[http://bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2525922&forum_id=771 סיפורים ותמונות | == קישורים חיצוניים== | ||
[http://bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2525922&forum_id=771 סיפורים על ר' ברוך בער ותמונות] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:ליבוביץ' ברוך בער}} | |||
[[קטגוריה: אחרונים]] | [[קטגוריה: אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות בליטא]] | |||
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]] | |||
[[קטגוריה:תלמידי רבי חיים מבריסק]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:12, 6 בנובמבר 2021
|
|
רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ' היה ראש ישיבת קמניץ. נפטר בוילנא בת"ש, זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת תר"ל (או תרכ"ד) בסלוצק לאביו רבי שמואל דוד, שהיה ממקורבי רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, בעל 'בית הלוי'. אביו שלחו ללמוד אצל המלמד הישיש רבי ישראל יונה'ס שאצלו למד גם רבי חיים סולובייצ'יק. בגיל צעיר נכנס לישיבת וולוז'ין. בגיל שש עשרה נבחן אצל רבי יצחק אלחנן ספקטור בשולחן ערוך וכן אצל הרב ירוחם פרלמן וקיבל מהם "סמיכת חכמים".
בשנת תרמ"ד נשא לאישה את פייגא בית של הרב אברהם יצחק הלוי צימרמן רבה של הלוסק. לאחר כמה שנים עבר חמיו למלא משרת רבנות בעיר קרמנצ'וג שבאוקראינה והרב החליפו כרב העיר, לא לפני שהלך לוואלוז'ין להתייעץ עם רבו ר' חיים מבריסק. זמן קצר אח"כ התחילו להגיע להלוסק תלמידים ללמוד ממנו תורה. כך הגבשה לה חבורה שעם הזמן הפכה לישיבה.
בתרס"ד קיבל הצעה מרבי אליעזר גורדון לכהן כר"מ בישיבת טלז. הרב נסע לשם ובדק ולבסוף העניין לא יצא לפועל. באותה שנה נקרא לכהן כראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלבודקא ובהסכמת רבו ר' חיים מבריסק הסכים להצעה.
כשנפטר חמיו מילא את מקומו ברבנות קמנצ'וג ופתח ישיבה שם. כשהתרבו הפוגרומים באזור עבר עם ישיבתו לוילנא. היה זה בשנת תרפ"א.
בתרפ"ו עבר עם הישיבה לקמניץ, שם היה עיקר התפתחותה.
בערב ראש השנה ת"ש נכנסו הגרמנים לקמניץ. בניגוד לשאר העיירות שבסביבה, התנהגו גויי קמניץ באופן הגון יותר ולא הציקו ליהודים. אחד עשר יום שהו שם. ביום הכפורים נכנסו הכוחות הרוסיים. כל הזמן הזה הורה הרב שלא לברוח. רק בתחילת חודש חשוון הגיע פסק מהרב חיים עוזר גרודז'ינסקי להגיע לוילנא שנמסרה לשליטת ליטא, ור' ברוך בער עזב את קמניץ. ביום ה' בכסלו, לאחר כמה ימי מחלה, נחלש ביותר. ברגעיו האחרונים ביקש שיאמרו לפניו דבר-תורה שאמר בשם רבו רבי חיים מבריסק. תלמידו רבי נח שמעונוביץ עשה כבקשתו. הרב הקשיב בריכוז, תוך כדי המאמץ נפל על משכבו כשהוא ממלמל "ושבתי בשלום אל בית אבי".
אישיותו[עריכה]
הצטיין באהבת ישראל. אמר: "במה אבוא לעולם האמת? וכי יש בי תורה?! וכי יש בי יראת-שמים?! בדבר אחד אוכל לבוא – שאני אוהב יהודים".
היה זוכר כל תלמיד ותלמיד שלמד אצלו, גם אחרי שנים ארוכות שלא ראהו.
מתלמידיו[עריכה]
- חתנו וממשיכו הרב ראובן גרוזובסקי- ראש ישיבת קמניץ
- הרב יעקב בוברובסקי- ראש ישיבת "חפץ חיים" בבולטימור
- רבי יחיאל מיכל רבינוביץ'- בעל "אפיקי ים"
- הרדיצ'קובר
- הרב נח שימנוביץ- מייסד וראש ישיבת כנסת חזקיהו
- הרב אריה לוין - הצדיק הירושלמי
- הרב חיים יעקב לוין - בנו של הרב אריה לוין ורב העיר פרדס חנה
- הרב חיים צימרמן - אחיינו ומח"ס אגן הסהר, אגרא לישרים ועוד
ספריו[עריכה]
- ברכת שמואל – חידושים על הש"ס. 4 חלקים.
- כתבי ברכת שמואל על מסכת שבת - יצא ע"י נכדו הגאון רבי עוזיאל ליבוביץ שליט"א.
- שיעורי רבי ברוך בער – סיכום שיעורים שניתנו בישיבת קמניץ. נכתבו על ידי התלמידים.
עליו[עריכה]
- "ה'ברכת שמואל' זה ספר מצויין, והלשן שלו קשה מאד. גם אם לא מבינים אותו- שכל תופסים... אבל למדנים יצאו משם, כי יש מבנה של הגיון. התפיסה ל מורכבת רק מאיך מבינים את הדברים, אלא גם מה'אצבע'" (הרב אברהם שפירא[1]).
קישורים חיצוניים[עריכה]
סיפורים על ר' ברוך בער ותמונות
הערות שוליים
- ↑ "אמרי שפר" עמ' שמ