נחל קנה: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה: | [[תמונה:Nahal_kana_israel_Revava_Schatz.jpg|left|thumb|250px|תצפית על הנחל - ויקישיתוף, צילמה:Revava Schatz]] [[תמונה:800px-Road_5066_B.jpg|left|thumb|250px|נחל קנה במפגש עם כביש 5066 - חורש במבנה אמפיתיאטרון מאי 2008]] | ||
]] | |||
'''נחל קנה''' הוא נחל אכזב היורד | '''נחל קנה''' הוא נחל אכזב היורד n[[הר גריזים]] אל [[ים התיכון|הים התיכון]]. בחלק ממנו נובעים [[מעיין|מעיינות]] הגורמים לנופו הירוק של הנחל. בזמנו זרמו בנחל מי ביוב מהישובים היהודים המצויים בקרבתו, אך היום הנחל ללא שאריות ממנו. | ||
הוא אחד משלושת היובלים של [[נהר הירקון]], ביחד עם [[נחל שילה]] ו[[נחל רבה]]. | הוא אחד משלושת היובלים של [[נהר הירקון]], ביחד עם [[נחל שילה]] ו[[נחל רבה]]. | ||
| שורה 10: | שורה 9: | ||
בתקופת [[התנ"ך]] שימש הנחל גבול בין [[נחלת שבט אפרים]] ל[[נחלת שבט מנשה]].לפי האמור ב[[ספר יהושע]]: " וַיְהִי גְבוּל-מְנַשֶּׁה, מֵאָשֵׁר, הַמִּכְמְתָת, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי שְׁכֶם; וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל-הַיָּמִין, אֶל-יֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ. לִמְנַשֶּׁה, הָיְתָה אֶרֶץ תַּפּוּחַ; וְתַפּוּחַ אֶל-גְּבוּל מְנַשֶּׁה, לִבְנֵי אֶפְרָיִם. וְיָרַד הַגְּבוּל נַחַל קָנָה נֶגְבָּה לַנַּחַל, עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, עָרֵי מְנַשֶּׁה; וּגְבוּל מְנַשֶּׁה מִצְּפוֹן לַנַּחַל, וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה. נֶגְבָּה לְאֶפְרַיִם, וְצָפוֹנָה לִמְנַשֶּׁה, וַיְהִי הַיָּם, גְּבוּלוֹ; וּבְאָשֵׁר יִפְגְּעוּן מִצָּפוֹן, וּבְיִשָּׂשכָר מִמִּזְרָח. וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר, בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנוֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת, הַנָּפֶת. <ref>י"ז,ז', י'</ref>. | בתקופת [[התנ"ך]] שימש הנחל גבול בין [[נחלת שבט אפרים]] ל[[נחלת שבט מנשה]].לפי האמור ב[[ספר יהושע]]: " וַיְהִי גְבוּל-מְנַשֶּׁה, מֵאָשֵׁר, הַמִּכְמְתָת, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי שְׁכֶם; וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל-הַיָּמִין, אֶל-יֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ. לִמְנַשֶּׁה, הָיְתָה אֶרֶץ תַּפּוּחַ; וְתַפּוּחַ אֶל-גְּבוּל מְנַשֶּׁה, לִבְנֵי אֶפְרָיִם. וְיָרַד הַגְּבוּל נַחַל קָנָה נֶגְבָּה לַנַּחַל, עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, עָרֵי מְנַשֶּׁה; וּגְבוּל מְנַשֶּׁה מִצְּפוֹן לַנַּחַל, וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה. נֶגְבָּה לְאֶפְרַיִם, וְצָפוֹנָה לִמְנַשֶּׁה, וַיְהִי הַיָּם, גְּבוּלוֹ; וּבְאָשֵׁר יִפְגְּעוּן מִצָּפוֹן, וּבְיִשָּׂשכָר מִמִּזְרָח. וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר, בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנוֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת, הַנָּפֶת. <ref>י"ז,ז', י'</ref>. | ||
הוא מוזכר גם בהקשר לעובדה כי בני שבט אפרים קבלו חלקות אדמה, בצידו השני של נחל קנה, בתוך התחום של שבט מנשה כאמור:"עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, עָרֵי מְנַשֶּׁה" . יש לכך גם ביטוי גם בהווה: ערביי הכפר דיר אסטיא מדרום לנחל מנחלת שבט אפרים מחזיקים באדמות מצפון לנחל ליד [[מעלה שומרון]] מנחלת שבט מנשה. | |||
==מסלול הנחל== | ==מסלול הנחל== | ||
גרסה אחרונה מ־22:07, 24 בפברואר 2009
|
|
נחל קנה הוא נחל אכזב היורד nהר גריזים אל הים התיכון. בחלק ממנו נובעים מעיינות הגורמים לנופו הירוק של הנחל. בזמנו זרמו בנחל מי ביוב מהישובים היהודים המצויים בקרבתו, אך היום הנחל ללא שאריות ממנו.
הוא אחד משלושת היובלים של נהר הירקון, ביחד עם נחל שילה ונחל רבה.
גבול שבטי ישראל[עריכה]
בתקופת התנ"ך שימש הנחל גבול בין נחלת שבט אפרים לנחלת שבט מנשה.לפי האמור בספר יהושע: " וַיְהִי גְבוּל-מְנַשֶּׁה, מֵאָשֵׁר, הַמִּכְמְתָת, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי שְׁכֶם; וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל-הַיָּמִין, אֶל-יֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ. לִמְנַשֶּׁה, הָיְתָה אֶרֶץ תַּפּוּחַ; וְתַפּוּחַ אֶל-גְּבוּל מְנַשֶּׁה, לִבְנֵי אֶפְרָיִם. וְיָרַד הַגְּבוּל נַחַל קָנָה נֶגְבָּה לַנַּחַל, עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, עָרֵי מְנַשֶּׁה; וּגְבוּל מְנַשֶּׁה מִצְּפוֹן לַנַּחַל, וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה. נֶגְבָּה לְאֶפְרַיִם, וְצָפוֹנָה לִמְנַשֶּׁה, וַיְהִי הַיָּם, גְּבוּלוֹ; וּבְאָשֵׁר יִפְגְּעוּן מִצָּפוֹן, וּבְיִשָּׂשכָר מִמִּזְרָח. וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר, בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנוֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת, הַנָּפֶת. [1].
הוא מוזכר גם בהקשר לעובדה כי בני שבט אפרים קבלו חלקות אדמה, בצידו השני של נחל קנה, בתוך התחום של שבט מנשה כאמור:"עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, עָרֵי מְנַשֶּׁה" . יש לכך גם ביטוי גם בהווה: ערביי הכפר דיר אסטיא מדרום לנחל מנחלת שבט אפרים מחזיקים באדמות מצפון לנחל ליד מעלה שומרון מנחלת שבט מנשה.
מסלול הנחל[עריכה]
מוצאו של הנחל הוא ברכסי הר גריזים. אגן הניקוז שלו הוא כ-240 קמ"ר מתוך אגן הניקוז הכולל של נחל ירקון שהוא כ-990 קמ"ר [2]
הנחל עובר מדרום ליישובים עמנואל, קרני שומרון, יקיר, ומצפון לישובים נופים ואורנית. בבקעה בה עובר הנחל, נובעים מעיינות, מהם החקלאים הערבים משקים את פרדסי פרי הדר ושטחי הירקות.
כאשר הנחל חוצה את כביש 574 שהיה "כביש המערכת" של הצבא הירדני, לשעבר, ממזרח לקו הירוק - הוא יוצר קניוןמרשים. בימים גשומים לא ניתן לחצות את הגשר האירי בנחל.
הוא עובר מדרום ערים כפר סבא והוד השרון. הוא נשפך לירקון סמוך להוד השרון ולכביש 5, קרוב לנחל שילה. בסופו הופך הנחל לנחל איתן הן בזכות המעיינות וגם בשל זיהום משפכים של ג'לג'וליה והמפעלים באזור.
שמורת נחל קנה[עריכה]
אזור הנחל מוכר כ"שמורת טבע" על ידי רשות הטבע והגנים. במפגש בין הנחל חבין כביש 5066 יש ברכות טבעיות, הנובעות ממעין "עין אל-מעקוב". מצפון להם יש ח'רבה בשם "קצר אל-חרמיה" - שפרושה "מצודת השודדים" המספרת על על תולדות המקום בעבר.
כביש 5066 החוצה את נחל קנה בנוי על דרך כבושה שנסללה על ידי שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1938 במטרה למגר את אחד המרכזים הגדולים של הכנופיות הערביות שהיה בנחל בשנות "המרד הערבי הגדול".
מאז חידוש ההתיישבות היהודית בשומרון מהווה הנחל מוקד לטיולים לתושבי האזור והן למטיילים מכל חלקי הארץ. מזה מספר שנים מתקיימת בערוץ הנחל ליד קרני שומרון צעדה שנתית ביום העצמאות, תחת השם "צעדת נחל קנה" , בה משתתפים כמה אלפי אנשים בכל שנה. הצעדה מאורגנת על ידי המועצה המקומית של קרני שומרון.
אלוני שילה[עריכה]
בגדה הצפונית של הנחל ממוקמת השכונה של קרני שומרון אלוני שילה או "החווה" (נקרא בעבר גם נוף קנה ע"ש נחל קנה על-שם סמל שילה לוי שנהרג באסון המסוקים. היא עלתה על הקרקע בשנת 1999. באלוני שילה מדרשה לבנות - מדרשת שילת.