אין סומכין על הנס: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אסור לאדם לסמוך שיתרחש לו נס מן השמים, במקום שיש חשש סכנה או איסור. | '''אין סומכין על הנס''' הוא כלל לפיו אסור לאדם לסמוך שיתרחש לו נס מן השמים, במקום שיש חשש סכנה או איסור. | ||
אסור לאדם לעשות דבר שיש בו חשש סכנה, תוך הסתמכות על נס שיארע לו, שנאמר {{מקור|דברים ו, טז|כן}}: "לא תנסו את ה' אלהיכם". "לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס, שמא אין עושין לו נס, ואם עושין לו נס - מנכין לו מזכיותיו". | |||
במקום שהסכנה ברורה, אף לשלוחי מצוה עליהם נאמר "שלוחי מצווה אינם ניזוקים", אסור לסמוך על הנס. ולכן: אסור לעלות על סולם רעוע לצורך קיום מצות שילוח הקן וכדומה. משום כך חשש [[שמואל]] הנביא ללכת למשוח את [[דוד]] למלך ואמר: "איך אלך, ושמע שאול והרגני", אף שהלך בשליחותו של הקב"ה. | |||
במקום שחשש הסכנה הוא רחוק, יש שהתירו לסמוך על הנס. ולכן, אף על פי שביום מעונן יש חשש סכנה [[ברית מילה|למול]], מכל מקום מלים ומן השמים ירחמו. | |||
במקום שחשש הסכנה הוא רחוק, יש שהתירו לסמוך על הנס. ולכן, אף על פי שביום מעונן יש חשש סכנה למול, מכל מקום מלים ומן השמים ירחמו | |||
כמו כן, אין סומכים על הנס במקום שיש חשש איסור. ולכן, לא היו מניחים ל[[כהן גדול]] שיאכל בערב [[יום הכיפורים]] דברים המביאים לידי קרי, ואף על פי שאחד מעשרה נסים שנעשו לאבותינו במקדש היה שלא אירע קרי לכהן גדול ביום הכיפורים, מכל מקום לא סמכו על הנס. | |||
אמנם כבר מצינו במהרש"א בקידושין על ההוא מעשה של אי לאו איתרחיש ניסא סכנתין שבמקום של תפילה של אדם צדיק גדול אפשר לסמוך על הנס דתפילה שלו כבר נחשבת כלא נס אלא טבע | |||
אמנם אפשר שזה רק באמוראים גדולים וצדיקים בדורות עברו שכבר אמרו ראשונים כמלאכים וכו' | |||
[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:13, 8 במאי 2024
|
|
אין סומכין על הנס הוא כלל לפיו אסור לאדם לסמוך שיתרחש לו נס מן השמים, במקום שיש חשש סכנה או איסור.
אסור לאדם לעשות דבר שיש בו חשש סכנה, תוך הסתמכות על נס שיארע לו, שנאמר (דברים ו, טז): "לא תנסו את ה' אלהיכם". "לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס, שמא אין עושין לו נס, ואם עושין לו נס - מנכין לו מזכיותיו".
במקום שהסכנה ברורה, אף לשלוחי מצוה עליהם נאמר "שלוחי מצווה אינם ניזוקים", אסור לסמוך על הנס. ולכן: אסור לעלות על סולם רעוע לצורך קיום מצות שילוח הקן וכדומה. משום כך חשש שמואל הנביא ללכת למשוח את דוד למלך ואמר: "איך אלך, ושמע שאול והרגני", אף שהלך בשליחותו של הקב"ה.
במקום שחשש הסכנה הוא רחוק, יש שהתירו לסמוך על הנס. ולכן, אף על פי שביום מעונן יש חשש סכנה למול, מכל מקום מלים ומן השמים ירחמו.
כמו כן, אין סומכים על הנס במקום שיש חשש איסור. ולכן, לא היו מניחים לכהן גדול שיאכל בערב יום הכיפורים דברים המביאים לידי קרי, ואף על פי שאחד מעשרה נסים שנעשו לאבותינו במקדש היה שלא אירע קרי לכהן גדול ביום הכיפורים, מכל מקום לא סמכו על הנס.
אמנם כבר מצינו במהרש"א בקידושין על ההוא מעשה של אי לאו איתרחיש ניסא סכנתין שבמקום של תפילה של אדם צדיק גדול אפשר לסמוך על הנס דתפילה שלו כבר נחשבת כלא נס אלא טבע אמנם אפשר שזה רק באמוראים גדולים וצדיקים בדורות עברו שכבר אמרו ראשונים כמלאכים וכו'