בית דין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך". פסוק זה מספר דברים {{מקור| | "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך". פסוק זה מספר דברים {{מקור|טז, יח|כן}} מלמדנו, שחייבים אנו למנות שופטים, שידאגו לכך, שהעם ישמור את מצוות התורה, "ויצוו לעשות טוב ויחזרו מהרע ויעמידו הגדרים על העובר, עד שלא יהיו מצוות התורה ואזהרותיה נדונות לפי אמונת כל איש" {{מקור|ספר המצוות לרמב"ם מצוה קע"ו|כן}}. קיום המצוה הוא על ידי מינוי בתי דין בכל עיר ובכל שבט. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
נוסף לכל בתי הדין הללו, היה קיים בבית המקדש בית הדין הגדול, שמנה שבעים ואחד איש, והיווה את הסמכות השיפוטית העליונה בעם ישראל. נוסף לכוחו השיפוטי, היווה בית דין עליון זה, מעין "מועצת הזקנים" העליונה של העם, ולכן בתוקף תפקידו וסמכויותיו: א. מינה את הדיינים שבכל רחבי ארץ ישראל; ב. דן בדינים מיוחדים כגון: שפיטת נביא שקר, שפיטת זקן ממרא, החלטה על יציאה למלחמת הרשות ועוד; ג. כל הדבר הקשה, שבתי הדין שתחתיו לא יכלו להכריע בו, הובא להחלטת בית דין הגדול, והחלטתו היוותה פסק סופי בעניין. | נוסף לכל בתי הדין הללו, היה קיים בבית המקדש בית הדין הגדול, שמנה שבעים ואחד איש, והיווה את הסמכות השיפוטית העליונה בעם ישראל. נוסף לכוחו השיפוטי, היווה בית דין עליון זה, מעין "מועצת הזקנים" העליונה של העם, ולכן בתוקף תפקידו וסמכויותיו: א. מינה את הדיינים שבכל רחבי ארץ ישראל; ב. דן בדינים מיוחדים כגון: שפיטת נביא שקר, שפיטת זקן ממרא, החלטה על יציאה למלחמת הרשות ועוד; ג. כל הדבר הקשה, שבתי הדין שתחתיו לא יכלו להכריע בו, הובא להחלטת בית דין הגדול, והחלטתו היוותה פסק סופי בעניין. | ||
==הגדרות בית דין== | |||
===בית דין חצוף=== | |||
'''בית דין חצוף''' הוא בית דין המורכב משני אנשים בלתי מומחים שכפו אדם לדון בפניהם דין בדיני ממונות. יש אומרים ששני הדיוטות שדנו, אין דינם דין; ויש אומרים, שדינם דין, אלא שנקראים "בית דין חצוף", לפי שעברו על תקנת חכמים, שרק שלושה הדיוטות יכולים לכוף אדם לדון בפניהם. | |||
===בית דין חשוב=== | |||
בית דין בארץ ישראל שדייניו סמוכים (ראה: [[סמיכה]]); ויש אומרים שאף בית דין שאין דייניו סמוכים נקרא "בית דין חשוב", אם הוא ממלא אחר תנאים אלה: יש לו כח להפקיע ממון, ושהוא מומחה לרבים, ושיש בו תלמידי חכמים מפורסמים, וכשמונים את חכמי ישראל ואת בתי דיניהם מונים גם בית דין זה בכללם; ויש אומרים שכל שלשה דיינים הבקיאים בדיני "אסמכתא" נקראים "בית דין חשוב"; ויש אומרים שבית דין חשוב הוא, החשוב ביותר שבאותה העיר; ויש אומרים שאף יחיד מומחה, או שלשה הדיוטות, שיש להם סמכות לכפות על אדם לדון בפניהם, הרי זה בית דין חשוב. | |||
===בית דין נוטה=== | |||
בית דין שמספר חבריו בלתי זוגי. מן האמור בתורה: "אחרי רבים להטות" למדים, שבית דין צריך להיות מורכב ממספר בלתי זוגי של דיינים, כדי שתתאפשר בו הטיית פסק הדין על פי רוב דעות. בבית דין שקול - בית דין המורכב ממספר זוגי של דיינים - עלול להיווצר מצב בו בית הדין יהא שקול בדעותיו ולא תהא הכרעה. | |||
בית דין | ===בית דין של כהנים=== | ||
#בית דין המורכב מכהנים, שהיו יושבים במקדש מאחורי בית הכפורת, ודנים בענייני כהונה, ובודקים ושומרים על יחוסי הכהונה. | |||
#בתי דין של עשרים ושלושה דיינים שהיו בערי הכהנים, כדרך שהיו בתי דין של עשרים ושלושה דיינים בכל עיר ועיר מערי ישראל. | |||
==ראה גם== | |||
*[[אב בית דין]] | |||
*[[סמיכה]] | |||
*[[בית דין מכין ועונשין שלא מן התורה]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה:סדרי הדיון]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:34, 5 בספטמבר 2012
|
|
מושב של שופטים הממונים לשפוט בדברים הצריכים משפט.
"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך". פסוק זה מספר דברים (טז, יח) מלמדנו, שחייבים אנו למנות שופטים, שידאגו לכך, שהעם ישמור את מצוות התורה, "ויצוו לעשות טוב ויחזרו מהרע ויעמידו הגדרים על העובר, עד שלא יהיו מצוות התורה ואזהרותיה נדונות לפי אמונת כל איש" (ספר המצוות לרמב"ם מצוה קע"ו). קיום המצוה הוא על ידי מינוי בתי דין בכל עיר ובכל שבט.
היו בתי דין של שלושה דיינים, שסמכותם היתה לפסוק בדיני ממונות וקנסות, ובתי דין של עשרים ושלושה דיינים, שדנו גם דיני נפשות.
נוסף לכל בתי הדין הללו, היה קיים בבית המקדש בית הדין הגדול, שמנה שבעים ואחד איש, והיווה את הסמכות השיפוטית העליונה בעם ישראל. נוסף לכוחו השיפוטי, היווה בית דין עליון זה, מעין "מועצת הזקנים" העליונה של העם, ולכן בתוקף תפקידו וסמכויותיו: א. מינה את הדיינים שבכל רחבי ארץ ישראל; ב. דן בדינים מיוחדים כגון: שפיטת נביא שקר, שפיטת זקן ממרא, החלטה על יציאה למלחמת הרשות ועוד; ג. כל הדבר הקשה, שבתי הדין שתחתיו לא יכלו להכריע בו, הובא להחלטת בית דין הגדול, והחלטתו היוותה פסק סופי בעניין.
הגדרות בית דין[עריכה]
בית דין חצוף[עריכה]
בית דין חצוף הוא בית דין המורכב משני אנשים בלתי מומחים שכפו אדם לדון בפניהם דין בדיני ממונות. יש אומרים ששני הדיוטות שדנו, אין דינם דין; ויש אומרים, שדינם דין, אלא שנקראים "בית דין חצוף", לפי שעברו על תקנת חכמים, שרק שלושה הדיוטות יכולים לכוף אדם לדון בפניהם.
בית דין חשוב[עריכה]
בית דין בארץ ישראל שדייניו סמוכים (ראה: סמיכה); ויש אומרים שאף בית דין שאין דייניו סמוכים נקרא "בית דין חשוב", אם הוא ממלא אחר תנאים אלה: יש לו כח להפקיע ממון, ושהוא מומחה לרבים, ושיש בו תלמידי חכמים מפורסמים, וכשמונים את חכמי ישראל ואת בתי דיניהם מונים גם בית דין זה בכללם; ויש אומרים שכל שלשה דיינים הבקיאים בדיני "אסמכתא" נקראים "בית דין חשוב"; ויש אומרים שבית דין חשוב הוא, החשוב ביותר שבאותה העיר; ויש אומרים שאף יחיד מומחה, או שלשה הדיוטות, שיש להם סמכות לכפות על אדם לדון בפניהם, הרי זה בית דין חשוב.
בית דין נוטה[עריכה]
בית דין שמספר חבריו בלתי זוגי. מן האמור בתורה: "אחרי רבים להטות" למדים, שבית דין צריך להיות מורכב ממספר בלתי זוגי של דיינים, כדי שתתאפשר בו הטיית פסק הדין על פי רוב דעות. בבית דין שקול - בית דין המורכב ממספר זוגי של דיינים - עלול להיווצר מצב בו בית הדין יהא שקול בדעותיו ולא תהא הכרעה.
בית דין של כהנים[עריכה]
- בית דין המורכב מכהנים, שהיו יושבים במקדש מאחורי בית הכפורת, ודנים בענייני כהונה, ובודקים ושומרים על יחוסי הכהונה.
- בתי דין של עשרים ושלושה דיינים שהיו בערי הכהנים, כדרך שהיו בתי דין של עשרים ושלושה דיינים בכל עיר ועיר מערי ישראל.