חכמה יוונית: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה[[פילוסופיה]] היוונית. ויש מפרשים: חכמת החוזים בכוכבים, אסטרולוגיה {{מקור|ניחוש מאורעות או עתידות לאדם לפי מצב הכוכבים בשמים|כן}}. ויש מפרשים: שפת רמזים וחידות, משלים ומליצות שחוברה על ידי היוונים. | |||
חכמים אסרו ללמוד חכמה יוונית משום מעשה שהיה: "כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה, היה הורקנוס מבחוץ ואריסטובלוס מבפנים. בכל יום ויום היו משלשלים דינרים בקופה, ומעלים להן תמידים {{מקור|כבשים לקרבנות התמיד|כן}}. היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמה יוונית, לעז להם בחכמת יוונית, אמר להם: כל זמן שעוסקים בעבודה אין נמסרים בידכם. למחר שלשלו להם דינרים בקופה, והעלו להם [[חזיר]], כיון שהגיע לחצי חומה נעץ צפרניו בחומה ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה. אותה שעה אמרו: ארור אדם שיגדל חזירים, וארור אדם שילמד לבנו חכמת יוונית". | |||
באשר ללשון יוונית נחלקו הבבלי והירושלמי. לדעת הבבלי, לא אסרו חכמים אלא חכמה יוונית ולא לשון יוונית. לעומתו סובר הירושלמי, כי עיקר האיסור שהטילו חכמים הוא על לשון יוונית. | באשר ללשון יוונית נחלקו הבבלי והירושלמי. לדעת הבבלי, לא אסרו חכמים אלא חכמה יוונית ולא לשון יוונית. לעומתו סובר הירושלמי, כי עיקר האיסור שהטילו חכמים הוא על לשון יוונית. | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:41, 5 בספטמבר 2012
|
|
הפילוסופיה היוונית. ויש מפרשים: חכמת החוזים בכוכבים, אסטרולוגיה (ניחוש מאורעות או עתידות לאדם לפי מצב הכוכבים בשמים). ויש מפרשים: שפת רמזים וחידות, משלים ומליצות שחוברה על ידי היוונים.
חכמים אסרו ללמוד חכמה יוונית משום מעשה שהיה: "כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה, היה הורקנוס מבחוץ ואריסטובלוס מבפנים. בכל יום ויום היו משלשלים דינרים בקופה, ומעלים להן תמידים (כבשים לקרבנות התמיד). היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמה יוונית, לעז להם בחכמת יוונית, אמר להם: כל זמן שעוסקים בעבודה אין נמסרים בידכם. למחר שלשלו להם דינרים בקופה, והעלו להם חזיר, כיון שהגיע לחצי חומה נעץ צפרניו בחומה ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה. אותה שעה אמרו: ארור אדם שיגדל חזירים, וארור אדם שילמד לבנו חכמת יוונית".
באשר ללשון יוונית נחלקו הבבלי והירושלמי. לדעת הבבלי, לא אסרו חכמים אלא חכמה יוונית ולא לשון יוונית. לעומתו סובר הירושלמי, כי עיקר האיסור שהטילו חכמים הוא על לשון יוונית.