יורד עמו לחייו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
{{מקור|ראשונים:רש"י קידושין כח א$רש"י}} במסכת {{מקור|קידושין כח, א$קידושין (דף כח, א)}} מפרש: "יורד עמו לחייו - מותר לשנאתו ואף למעט פרנסתו ולירד לאומנותו". ברם, במסכת {{מקור|בבא מציעא עא, א$בבא מציעא (דף עא, א)}} כותב {{מקור|ראשונים:רש"י בבא מציעא עא א$רש"י}}: "יורד עמו לחייו - ואני שמעתי, רשאי לירד לתוך אומנתו של חברו ולמעט מזונותיו של חברו. וקשה בעיני שיתירו חכמים לישראל להנקם ולגמול רעה". | {{מקור|ראשונים:רש"י קידושין כח א$רש"י}} במסכת {{מקור|בבלי:קידושין כח, א$קידושין (דף כח, א)}} מפרש: "יורד עמו לחייו - מותר לשנאתו ואף למעט פרנסתו ולירד לאומנותו". ברם, במסכת {{מקור|בבלי:בבא מציעא עא, א$בבא מציעא (דף עא, א)}} כותב {{מקור|ראשונים:רש"י בבא מציעא עא א$רש"י}}: "יורד עמו לחייו - ואני שמעתי, רשאי לירד לתוך אומנתו של חברו ולמעט מזונותיו של חברו. וקשה בעיני שיתירו חכמים לישראל להנקם ולגמול רעה". | ||
גרסה אחרונה מ־18:03, 12 במרץ 2009
|
אדם שכונה בכינוי "רשע" רשאי לרדת לחיי המכנה.
רש"י במסכת קידושין (דף כח, א) מפרש: "יורד עמו לחייו - מותר לשנאתו ואף למעט פרנסתו ולירד לאומנותו". ברם, במסכת בבא מציעא (דף עא, א) כותב רש"י: "יורד עמו לחייו - ואני שמעתי, רשאי לירד לתוך אומנתו של חברו ולמעט מזונותיו של חברו. וקשה בעיני שיתירו חכמים לישראל להנקם ולגמול רעה".