כדור הארץ: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) (דף חדש: left|thumb|250px|צילום כדור הארץ מאפולו 7 - ויקישיתוף נסא[[תמונה:The_Earth_seen_from_Apollo_17.jpg|l...) |
אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:The_Earth_seen_from_Apollo_17.jpg|left|thumb|250px|צילום כדור הארץ מאפולו 7 - ויקישיתוף נסא]][[תמונה: | [[תמונה:The_Earth_seen_from_Apollo_17.jpg|left|thumb|250px|צילום כדור הארץ מאפולו 7 - ויקישיתוף נסא]][[תמונה:Marianatrenchmap.png|left|thumb|250px|מקומו של |שקע מריאנה - העומק המרבי אליו הגיעו בחקר כדור הארץ - 10,911 מטר]] | ||
'''כדור הארץ''' הוא המקום שבו האדם חי מימי בראשית. נסיונות רבים נעשו לעמוד על טבעו ובכך עוסק מדע ה[[גאולוגיה]]. התצפיות הישירות על הרכב כדור הארץ מוגבלות. התצפיות העמוקות ביותר נעשו רובם במימי השקעים העמוקים בסמוך לשוליים החיצוניים של מדף היבשת המערבי של [[האוקיינוס השקט]] , כדוגמת | '''כדור הארץ''' הוא המקום שבו האדם חי מימי בראשית. נסיונות רבים נעשו לעמוד על טבעו ובכך עוסק מדע ה[[גאולוגיה]]. התצפיות הישירות על הרכב כדור הארץ מוגבלות. התצפיות העמוקות ביותר נעשו רובם במימי השקעים העמוקים בסמוך לשוליים החיצוניים של מדף היבשת המערבי של [[האוקיינוס השקט]], כדוגמת שקע מריאנה (10,911 מטר), השקע העמוק ביותר בעולם. | ||
{{הערה|[http://www.whoi.edu/cms/files/V&V_FIN_20103.pdf מתוכננת משלוח ספינת מחקר למקום לשקע בשנת 2008]}} | |||
בשאר חלקי כדור הארץ ניתן לבצע תצפיות במעמקי | |||
בשאר חלקי כדור הארץ ניתן לבצע תצפיות במעמקי מכרות ובקידוחי נפט. בכל מקרה המידע המתקבל הוא על חלק קטן מהרדיוס של כדור הארץ שהוא 6,378 ק"מ. | |||
ז'ול ורן בספרו "מסע לבטן האדמה" | ז'ול ורן בספרו "מסע לבטן האדמה" כפר במידע שיש לנו מבנה פנים כדור הארץ. הוא טען שממצאים שלנו נובעים מניתוח עקיף ולא ממידע ישיר. כך למשל, רק מי שיגיע ממש לבטן האדמה יוכל להוכיח את ההשערה הידועה: "כי חום האדמה עולה במעלה אחת ככל שאתה יורד 21 מטר במעמקי האדמה. וכך במרכז כדור הארץ החום צריך להיות 360,032 מעלות צלזיוס". היום משערים כי במרכז הגלעין מגיעה ה[[טמפרטורה]] ליותר מ-6,000 מעלות צלזיוס. מקור החום הוא כתוצאה מכוח הכבידה שיוצר לחץ רב והופך לאנרגיית חום. | ||
==צפיפות כדור הארץ== | ==צפיפות כדור הארץ== | ||
כבר היוונים הקדמונים הגיעו למסקנה כי במרכז כדור הארץ קיימת צפיפות החומר גדולה יותר מאשר בקרום כדור הארץ. אם קבוע הכבידה של כדור הארץ, הוא 5.5{{הערה|דהיינו משקל כדור הארץ הוא פי 5.5 ממשקל כדור מים בעל גודל דומה}} והצפיפות היחסית של הסלעים על פני כדור הארץ הוא 2.7 בקרוב, הרי במרכז אמור להמצא חומר שצפיפותו עולה על 5.5. אפילו אם נקל בחשבון את הלחץ של השכבות על פנים כדור הארץ. מכאן המסקנה כי החומרים בפנים כדור הארץ שונים מאלה המצויים בתוך כדור הארץ. | |||
כבר היוונים הקדמונים הגיעו למסקנה כי במרכז כדור הארץ קיימת | |||
==מעבר גלים סיסמיים== | ==מעבר גלים סיסמיים== | ||
חקר ה"גלים סיסמיים", הנמדדים באמצעות "סייסמוגרף" הם גלי רעד שעוברים בחומר. הגלים המשתחררים ב[[רעידת אדמה|רעידת האדמה]] או בפיצוץ. הגלים הסיסמיים הם משני סוגים עיקריים: | |||
חקר ה"גלים סיסמיים", הנמדדים באמצעות "סייסמוגרף" הם גלי רעד שעוברים בחומר. הגלים המשתחררים ב[[רעידת אדמה|רעידת האדמה]] או | #'''גלים ראשוניים''' - או גלי לחץ הגלים הראשונים המשתחררים נקראים גלי P) - Pressure waves). התנועה שלהם היא תנועת לחיצה אורכית כמו תנועה של קפיץ. דומים הם ל[[קול|גלי קול]] העוברים באויר. | ||
#'''גלים שניוניים''' - הגלים הבאים כעבור שניות נקראים גלי S) - hear waves). אלה הם גלי גזירה והם נעים כמו חבל שמטלטלים אותו. דומים בהתנהגותם ל[[אור|גלי אור]]. | |||
# '''גלים ראשוניים''' - או גלי לחץ הגלים הראשונים המשתחררים נקראים גלי P) - Pressure waves). התנועה שלהם היא תנועת לחיצה אורכית כמו תנועה של קפיץ. דומים הם ל[[קול|גלי קול]] העוברים באויר. | |||
# '''גלים שניוניים''' - הגלים הבאים כעבור שניות נקראים גלי S | |||
לגלים אלה יש מהירות בעברה שונה במוצק ובנוזל. הגלים עוברים יותר מהר ככל שהחומר מוצק. מכאן הגיעו למסקנה באשר לחומר המצוי בתוך כדור הארץ. ניתוח מופע הגלים מאפשר לנו לקבל מושג על שלושת השכבות העיקריות בכדור הארץ: קרום, מעטפת וגלעין. | לגלים אלה יש מהירות בעברה שונה במוצק ובנוזל. הגלים עוברים יותר מהר ככל שהחומר מוצק. מכאן הגיעו למסקנה באשר לחומר המצוי בתוך כדור הארץ. ניתוח מופע הגלים מאפשר לנו לקבל מושג על שלושת השכבות העיקריות בכדור הארץ: קרום, מעטפת וגלעין. | ||
==קרום כדור הארץ== | ==קרום כדור הארץ== | ||
[[תמונה:Earth-crust-cutaway- | [[תמונה:Earth-crust-cutaway-english_b.jpg|left|thumb|250px|המבנה הפנימי של כדור הארץ - ויקישיתוף - עיבוד לעברית]] | ||
בין | בין קרום כדור הארץ לבין מעטפת כדור הארץ, מפריד "תחום אי-הרציפות מוהו". עובי הקרום הוא כ-5 ק"מ מתחת לאוקיינוסים ועד-60 ק"מ מתחת לרכסי הרים. | ||
==מעטפת כדור הארץ== | ==מעטפת כדור הארץ== | ||
למעטפת כדור הארץ שתי שכבות: השכבה העליונה היא סלע שלמרות היותו מוצק הוא חם מאוד ועשוי להפוך לנוזל צמיג. הסלע בשכבה הבאה יותר קשיח וצפוף, בגלל הלחץ הגבוה יותר בעומק זה. עובייה של המעטפת כ-2,800 ק"מ. חקר המעטפת מתבצע היום באמצעות בדיקת ה[[לבה]] שנפלטת מ[[הר געש|הרי געש]]. לבה שמקורה בדרך כלל בשכבות העליונות של המעטפת, וכן על-ידי ניתוח גלים סיסמיים המשתחררים בעת [[רעידת אדמה]]. | |||
==גלעין כדור הארץ== | |||
גלעין כדור הארץ (או: ליבת כדור הארץ) הוא החומר הנמצא במרכז כדור הארץ, 2900 ק"מ מתחת לפני השטח. סביב הגלעין נמצאת המאגמה וסביב המאגמה נמצא קרום כדור הארץ, כשביניהם מפריד "תחום אי-הרציפות וייכרט-גוטנברג". רדיוס הליבה הוא בערך 3,500 ק"מ. היא עשויה מ[[ניקל]] ומ[[ברזל]] ומורכבת משכבה חיצונית נוזלית ומליבה פנימית מוצקה. [[קוטר]] הגלעין הוא כמחצית מקוטר כדור הארץ, ומסתו 32.4% ממסת כדור הארץ. | |||
==גלעין כדור הארץ == | |||
גלעין כדור הארץ (או: ליבת כדור הארץ) הוא החומר הנמצא במרכז | |||
ומורכבת משכבה חיצונית נוזלית ומליבה פנימית מוצקה. [[קוטר]] הגלעין הוא כמחצית מקוטר כדור הארץ, ומסתו 32.4% ממסת כדור הארץ. | |||
==השדה המגנטי== | ==השדה המגנטי== | ||
בגלעין כדור הארץ שוררת [[טמפרטורה]] הגבוהה בהרבה מ"נקודת קירי", הנקודה שבה מתבטלת ה[[מגנטיות]] הטבעית של החומר. לכן משערים שהשדה המגנטי של כדוה"א, נוצר כתוצאה מהתחככות וסיבוב הגלעין החיצוני הנוזלי על הגלעין הפנימי המוצק, תנועה זו יוצרת זרמים חשמליים, בדומה לדינאמו, וכך מתקבל השדה המגנטי של כדור הארץ. | |||
בגלעין כדור הארץ שוררת [[טמפרטורה]] הגבוהה בהרבה מ"נקודת קירי", הנקודה שבה מתבטלת ה[[מגנטיות]] הטבעית של החומר. לכן משערים שהשדה המגנטי של כדוה"א, נוצר כתוצאה מהתחככות וסיבוב הגלעין החיצוני הנוזלי על הגלעין הפנימי המוצק, תנועה זו יוצרת זרמים חשמליים , בדומה | |||
==תנועת כדור הארץ== | |||
החכמים הקדמונים (הן מישראל והן מהאומות), [[רבי יונתן אייבשיץ]], [[ספר הברית]], וה[[מהר"ל]] סברו שהשמש מסתובבת סביב הארץ (כשיטת תלמי - פטולמאיוס) (חזון שמים עמוד ז). | |||
וכן כתב [[רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש|הרבי מליובאוויטש]] שכיון שע"פ תורת היחסות אפשר לבאר שהארץ עומדת והשמש מסתובבת (להבנתו) - לכן את כל הפסוקים שמשמע מהם שהשמש סובבת סביב הארץ - יש ללמוד כפשוטם ([[אגרות קודש]] כרך ז' עמוד קלג, כרך יח עמ' שצג, כרך כב עמ' תקט, מורה לדור נבוך עמ' 128). | |||
מתקופת קופרניקוס והלאה הוכיחו חכמי אומות העולם שהארץ מסתובבת סביב השמש, ובעקבותם כתבו כך גם חכמי ישראל - עתים לבינה, תכונת שמים, [[חתם סופר]]. (חזון שמים עמוד ז. ובעמוד י הביא מהרב יונה מרצבך שמי שאומר שהשמש מסתובבת סביב הארץ גורם לחילול ה', מבלבל את מושגי האמונה (במה חייבים להאמין ובמה לא) ומסכן את אמונתם של רבים). | |||
הראשון מחכמי ישראל שכתב שהארץ סובבת סביב השמש הוא ר' יש"ר מקנדיא, שחי אחר קופרניקוס (קו התאריך הישראלי שער ב). ואף לאחר קופרניקוס היו מחכמי ישראל שיצאו נגד שיטתו בחריפות, וכתבו שהיא סותרת את פסוקי התורה, ביניהם [[בעל התניא]], [[רבי יהונתן אייבשיץ]], [[מעשה טוביה]] פ"ד, [[נברשת]], ה[[רב ראובן לנדא]] בספרו [[מהלך כוכבים]] - והוא כתב שהדבר מוכחש מפסוקים וגם שהוא רחוק מאוד מהשכל והסברא (קו התאריך הישראלי עמוד 47). | |||
==הערות שוליים== | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מדעי כדור הארץ]] | [[קטגוריה:מדעי כדור הארץ]] | ||
גרסה אחרונה מ־02:32, 17 ביולי 2017
|
|
כדור הארץ הוא המקום שבו האדם חי מימי בראשית. נסיונות רבים נעשו לעמוד על טבעו ובכך עוסק מדע הגאולוגיה. התצפיות הישירות על הרכב כדור הארץ מוגבלות. התצפיות העמוקות ביותר נעשו רובם במימי השקעים העמוקים בסמוך לשוליים החיצוניים של מדף היבשת המערבי של האוקיינוס השקט, כדוגמת שקע מריאנה (10,911 מטר), השקע העמוק ביותר בעולם. [1]
בשאר חלקי כדור הארץ ניתן לבצע תצפיות במעמקי מכרות ובקידוחי נפט. בכל מקרה המידע המתקבל הוא על חלק קטן מהרדיוס של כדור הארץ שהוא 6,378 ק"מ.
ז'ול ורן בספרו "מסע לבטן האדמה" כפר במידע שיש לנו מבנה פנים כדור הארץ. הוא טען שממצאים שלנו נובעים מניתוח עקיף ולא ממידע ישיר. כך למשל, רק מי שיגיע ממש לבטן האדמה יוכל להוכיח את ההשערה הידועה: "כי חום האדמה עולה במעלה אחת ככל שאתה יורד 21 מטר במעמקי האדמה. וכך במרכז כדור הארץ החום צריך להיות 360,032 מעלות צלזיוס". היום משערים כי במרכז הגלעין מגיעה הטמפרטורה ליותר מ-6,000 מעלות צלזיוס. מקור החום הוא כתוצאה מכוח הכבידה שיוצר לחץ רב והופך לאנרגיית חום.
צפיפות כדור הארץ[עריכה]
כבר היוונים הקדמונים הגיעו למסקנה כי במרכז כדור הארץ קיימת צפיפות החומר גדולה יותר מאשר בקרום כדור הארץ. אם קבוע הכבידה של כדור הארץ, הוא 5.5[2] והצפיפות היחסית של הסלעים על פני כדור הארץ הוא 2.7 בקרוב, הרי במרכז אמור להמצא חומר שצפיפותו עולה על 5.5. אפילו אם נקל בחשבון את הלחץ של השכבות על פנים כדור הארץ. מכאן המסקנה כי החומרים בפנים כדור הארץ שונים מאלה המצויים בתוך כדור הארץ.
מעבר גלים סיסמיים[עריכה]
חקר ה"גלים סיסמיים", הנמדדים באמצעות "סייסמוגרף" הם גלי רעד שעוברים בחומר. הגלים המשתחררים ברעידת האדמה או בפיצוץ. הגלים הסיסמיים הם משני סוגים עיקריים:
- גלים ראשוניים - או גלי לחץ הגלים הראשונים המשתחררים נקראים גלי P) - Pressure waves). התנועה שלהם היא תנועת לחיצה אורכית כמו תנועה של קפיץ. דומים הם לגלי קול העוברים באויר.
- גלים שניוניים - הגלים הבאים כעבור שניות נקראים גלי S) - hear waves). אלה הם גלי גזירה והם נעים כמו חבל שמטלטלים אותו. דומים בהתנהגותם לגלי אור.
לגלים אלה יש מהירות בעברה שונה במוצק ובנוזל. הגלים עוברים יותר מהר ככל שהחומר מוצק. מכאן הגיעו למסקנה באשר לחומר המצוי בתוך כדור הארץ. ניתוח מופע הגלים מאפשר לנו לקבל מושג על שלושת השכבות העיקריות בכדור הארץ: קרום, מעטפת וגלעין.
קרום כדור הארץ[עריכה]
בין קרום כדור הארץ לבין מעטפת כדור הארץ, מפריד "תחום אי-הרציפות מוהו". עובי הקרום הוא כ-5 ק"מ מתחת לאוקיינוסים ועד-60 ק"מ מתחת לרכסי הרים.
מעטפת כדור הארץ[עריכה]
למעטפת כדור הארץ שתי שכבות: השכבה העליונה היא סלע שלמרות היותו מוצק הוא חם מאוד ועשוי להפוך לנוזל צמיג. הסלע בשכבה הבאה יותר קשיח וצפוף, בגלל הלחץ הגבוה יותר בעומק זה. עובייה של המעטפת כ-2,800 ק"מ. חקר המעטפת מתבצע היום באמצעות בדיקת הלבה שנפלטת מהרי געש. לבה שמקורה בדרך כלל בשכבות העליונות של המעטפת, וכן על-ידי ניתוח גלים סיסמיים המשתחררים בעת רעידת אדמה.
גלעין כדור הארץ[עריכה]
גלעין כדור הארץ (או: ליבת כדור הארץ) הוא החומר הנמצא במרכז כדור הארץ, 2900 ק"מ מתחת לפני השטח. סביב הגלעין נמצאת המאגמה וסביב המאגמה נמצא קרום כדור הארץ, כשביניהם מפריד "תחום אי-הרציפות וייכרט-גוטנברג". רדיוס הליבה הוא בערך 3,500 ק"מ. היא עשויה מניקל ומברזל ומורכבת משכבה חיצונית נוזלית ומליבה פנימית מוצקה. קוטר הגלעין הוא כמחצית מקוטר כדור הארץ, ומסתו 32.4% ממסת כדור הארץ.
השדה המגנטי[עריכה]
בגלעין כדור הארץ שוררת טמפרטורה הגבוהה בהרבה מ"נקודת קירי", הנקודה שבה מתבטלת המגנטיות הטבעית של החומר. לכן משערים שהשדה המגנטי של כדוה"א, נוצר כתוצאה מהתחככות וסיבוב הגלעין החיצוני הנוזלי על הגלעין הפנימי המוצק, תנועה זו יוצרת זרמים חשמליים, בדומה לדינאמו, וכך מתקבל השדה המגנטי של כדור הארץ.
תנועת כדור הארץ[עריכה]
החכמים הקדמונים (הן מישראל והן מהאומות), רבי יונתן אייבשיץ, ספר הברית, והמהר"ל סברו שהשמש מסתובבת סביב הארץ (כשיטת תלמי - פטולמאיוס) (חזון שמים עמוד ז).
וכן כתב הרבי מליובאוויטש שכיון שע"פ תורת היחסות אפשר לבאר שהארץ עומדת והשמש מסתובבת (להבנתו) - לכן את כל הפסוקים שמשמע מהם שהשמש סובבת סביב הארץ - יש ללמוד כפשוטם (אגרות קודש כרך ז' עמוד קלג, כרך יח עמ' שצג, כרך כב עמ' תקט, מורה לדור נבוך עמ' 128).
מתקופת קופרניקוס והלאה הוכיחו חכמי אומות העולם שהארץ מסתובבת סביב השמש, ובעקבותם כתבו כך גם חכמי ישראל - עתים לבינה, תכונת שמים, חתם סופר. (חזון שמים עמוד ז. ובעמוד י הביא מהרב יונה מרצבך שמי שאומר שהשמש מסתובבת סביב הארץ גורם לחילול ה', מבלבל את מושגי האמונה (במה חייבים להאמין ובמה לא) ומסכן את אמונתם של רבים).
הראשון מחכמי ישראל שכתב שהארץ סובבת סביב השמש הוא ר' יש"ר מקנדיא, שחי אחר קופרניקוס (קו התאריך הישראלי שער ב). ואף לאחר קופרניקוס היו מחכמי ישראל שיצאו נגד שיטתו בחריפות, וכתבו שהיא סותרת את פסוקי התורה, ביניהם בעל התניא, רבי יהונתן אייבשיץ, מעשה טוביה פ"ד, נברשת, הרב ראובן לנדא בספרו מהלך כוכבים - והוא כתב שהדבר מוכחש מפסוקים וגם שהוא רחוק מאוד מהשכל והסברא (קו התאריך הישראלי עמוד 47).
הערות שוליים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ מתוכננת משלוח ספינת מחקר למקום לשקע בשנת 2008
- ↑ דהיינו משקל כדור הארץ הוא פי 5.5 ממשקל כדור מים בעל גודל דומה