פדיון אשתו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור)
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 7: שורה 7:




גם אדם שלא כתב כתובה לאשתו, או שאבד שטר הכתובה, או שלא כתב לאשתו בכתובה: "אם תשתבאי אפרקינך" {{מקור|(אם תפלי בשבי - אפדך)}}, הריהו חייב לפדותה, לפי שחיוב זה, ככל שאר חיובי הכתובה, הוא תנאי בית דין, כלומר: תנאי שאינו נובע מהסכם הצדדים, אלא מחיוב שנקבע על ידי בית הדין.
גם אדם שלא כתב כתובה לאשתו, או שאבד שטר הכתובה, או שלא כתב לאשתו בכתובה: "אם תשתבאי אפרקינך" {{מקור|אם תפלי בשבי - אפדך|כן}}, הריהו חייב לפדותה, לפי שחיוב זה, ככל שאר חיובי הכתובה, הוא תנאי בית דין, כלומר: תנאי שאינו נובע מהסכם הצדדים, אלא מחיוב שנקבע על ידי בית הדין.





גרסה אחרונה מ־12:54, 5 בספטמבר 2012

חובת הבעל לפדות את אשתו שנפלה בשבי.


אחד מתנאי הכתובה שהבעל כותב לאשתו בשעת הנישואים הוא, שאם אשתו תפול בשבי, מתחייב הוא לפדותה, אלא שאם הוא אינו כהן, הריהו מחזירה לביתו כאשתו, אך אם הוא כהן, עליו לפדותה ולהחזירה לבית אביה, שכן שבויה - אסורה לכהן.


גם אדם שלא כתב כתובה לאשתו, או שאבד שטר הכתובה, או שלא כתב לאשתו בכתובה: "אם תשתבאי אפרקינך" (אם תפלי בשבי - אפדך), הריהו חייב לפדותה, לפי שחיוב זה, ככל שאר חיובי הכתובה, הוא תנאי בית דין, כלומר: תנאי שאינו נובע מהסכם הצדדים, אלא מחיוב שנקבע על ידי בית הדין.