פרשת ויכולו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
קטע מפרשת בראשית {{מקור| | קטע מפרשת בראשית {{מקור|בראשית ב, א-ג|כן}}, הנאמר בליל שבת שלוש פעמים: בתוך תפילת העמידה של ערבית, אחרי תפילת העמידה ובשעת הקידוש על היין. | ||
בגמרא {{מקור| | בגמרא {{מקור|שבת קיט, ב|כן}} מובא: "אמר רב המנונא: כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית". | ||
שורה 15: | שורה 15: | ||
[[קטגוריה:שבת]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] |
גרסה אחרונה מ־12:55, 5 בספטמבר 2012
|
קטע מפרשת בראשית (בראשית ב, א-ג), הנאמר בליל שבת שלוש פעמים: בתוך תפילת העמידה של ערבית, אחרי תפילת העמידה ובשעת הקידוש על היין.
בגמרא (שבת קיט, ב) מובא: "אמר רב המנונא: כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית".
הטעם שחוזרים לומר את פרשת ויכולו לאחר תפילת העמידה הוא משום יום טוב שחל להיות בשבת שאין אומרים אותה בתפילת העמידה, ואגב יום טוב שחל להיות בשבת תיקנו לכל השבתות. טעם נוסף: כדי להוציא את מי שאינו יודע.
את פרשת ויכולו שלאחר תפילת העמידה אומרים בעמידה דווקא. הטעם לכך הוא, לפי שבפסוקים אלה מעידים אנו שהקב"ה ברא את עולמו בששת ימי הבריאה, ועדות נאמרת לפי דין תורה בעמידה, שנאמר: "ועמדו שני האנשים". רצוי לאומרה ביחד עם הציבור, ולפחות יאמרו אותה שניים יחד.