קיום נדרים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
הלכה זו נלמדת ממה שנאמר בפרשת נדרים {{מקור| | הלכה זו נלמדת ממה שנאמר בפרשת נדרים {{מקור|במדבר ל, יד|כן}}: "אשה יקימנו", ודרשו: "יקימנו" - "יקים ממנו", שאף אם קיים מקצתו, קיים כולו. | ||
גרסה אחרונה מ־12:55, 5 בספטמבר 2012
|
|
אישורו והסכמתו של אדם לנדרים שנדרה אשתו או בתו שברשותו.
אב שקיים את הנדר של בתו, או בעל - את הנדר של אשתו, שוב אינו יכול להפר אותו. קיום הנדר הוא, כגון שאומר האב או הבעל לנודרת: "קיים לך", או: "יפה נדרת", וכיוצא בזה בלשונות שיש בהם הבעת רצון בקיום הנדר.
קיום מקצת הנדר חשוב כקיום כל הנדר - "נדר שהוקם מקצתו הוקם כולו". למשל: אשה שנדרה שלא תאכל תאנים וענבים, ואביה, או בעלה, קיים את הנדר על התאנים, כגון שאמר לה: יפה נדרת מן התאנים - כל נדרה קיים, ושוב אינו יכול להפר אותו אף לגבי הענבים, שקיום מקצת הנדר חשוב כקיום כל הנדר.
הלכה זו נלמדת ממה שנאמר בפרשת נדרים (במדבר ל, יד): "אשה יקימנו", ודרשו: "יקימנו" - "יקים ממנו", שאף אם קיים מקצתו, קיים כולו.
"נשאלים על ההקמה". כלומר: אב שקיים את הנדר של בתו, או בעל - את הנדר של אשתו, ולאחר מכן התחרט על הקמתו, יכול ללכת לחכם שיתיר לו את הקמתו, וחוזר ומפר את הנדר.