שדה שנטייבה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
שדה שנחרשה כדי לעקור ממנה את קוציה; ויש מפרשים: שדה שנחרשה פעמיים כדי שתשביח ותתן יבול רב; ויש מפרשים: שדה שנזדבלה. | |||
"שדה שנטייבה" בשנת השמיטה, נחלקו בדינה בית שמאי ובית הלל. לדעת בית שמאי: אין אוכלים פירותיה בשביעית, ולדעת בית הלל: אוכלים {{מקור| | "שדה שנטייבה" בשנת השמיטה, נחלקו בדינה בית שמאי ובית הלל. לדעת בית שמאי: אין אוכלים פירותיה בשביעית, ולדעת בית הלל: אוכלים {{מקור|ומדובר בפירות האילן וכיוצא בהם, שאין בהם גזירת "ספיחין", או שמדובר קודם שגזרו חכמים על ספיחים|כן}}. | ||
גרסה אחרונה מ־11:31, 5 בספטמבר 2012
|
|
שדה שנחרשה כדי לעקור ממנה את קוציה; ויש מפרשים: שדה שנחרשה פעמיים כדי שתשביח ותתן יבול רב; ויש מפרשים: שדה שנזדבלה.
"שדה שנטייבה" בשנת השמיטה, נחלקו בדינה בית שמאי ובית הלל. לדעת בית שמאי: אין אוכלים פירותיה בשביעית, ולדעת בית הלל: אוכלים (ומדובר בפירות האילן וכיוצא בהם, שאין בהם גזירת "ספיחין", או שמדובר קודם שגזרו חכמים על ספיחים).
הלכה כבית הלל. למרות זאת, כתבו ראשונים רבים, שעץ שנעשתה בו מלאכת אברויי (ראה: אוקמי אילנא; אברויי אילנא) - פירותיו אסורים באכילה. לדעתם, דין "שדה שנטייבה" עוסק רק בחרישה, מלאכה שאינה מטיבה ישירות את גוף העץ או את פירותיו.
שדה שנטייבה בשביעית כדי לתקנה למוצאי שביעית - אסור לזורעה במוצאי שביעית.