אין דבר שבערווה פחות משניים (עדי בירור): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (טיפול בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''כדי להעיד בדיני עריות צריך שני עדים לפחות''' {{מקור| | '''כדי להעיד בדיני עריות צריך שני עדים לפחות''' {{מקור|הוזכר בגיטין ב:|כן}}'''.''' | ||
'''בערך זה''' אנו דנים על עדי הבירור, אך במקרים רבים דברים שבערווה צריכים בנוסף לעדי הבירור גם עדי קיום, כגון קידושין וגירושין (אמנם זנות של אשת איש, למשל, צריכה רק עדי בירור ולא עדי קיום). על עדי הקיום דנו בערך נפרד. | '''בערך זה''' אנו דנים על עדי הבירור, אך במקרים רבים דברים שבערווה צריכים בנוסף לעדי הבירור גם עדי קיום, כגון קידושין וגירושין (אמנם זנות של אשת איש, למשל, צריכה רק עדי בירור ולא עדי קיום). על עדי הקיום דנו בערך נפרד. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורם''' מהגזירה שווה "דבר דבר" מממון ("כי מצא בה ערוות דבר" {{מקור| | '''מקורם''' מהגזירה שווה "דבר דבר" מממון ("כי מצא בה ערוות דבר" {{מקור|דברים כד-א|כן}} - "על פי שניים עדים יקום דבר" {{מקור|דברים יט-טו|כן}}) {{מקור|בבלי:סוטה ג:|כן}}. | ||
==בדינים שונים== | ==בדינים שונים== | ||
'''בדינים רבים''' דנו האם נחשבים דבר שבערווה וחייבים שני עדים, או שאינם דבר שבערווה ומספיק עד אחד, כדלקמן. | '''בדינים רבים''' דנו האם נחשבים דבר שבערווה וחייבים שני עדים, או שאינם דבר שבערווה ומספיק עד אחד, כדלקמן. | ||
'''דבר שבערווה מדרבנן''' - האחיעזר {{מקור| | '''דבר שבערווה מדרבנן''' - האחיעזר {{מקור|ח"א ה-ח|כן}} הביא ראיות שדינו כדבר שבערווה וצריך עדי קיום (והביא שכן דעת השו"ת חמדת שלמה), אך דחה אותן. | ||
'''חייבי לאווין''', כגון ממזר לישראל, ובן גרושה ובן חלוצה לכהונה - השב שמעתתא {{מקור| | '''חייבי לאווין''', כגון ממזר לישראל, ובן גרושה ובן חלוצה לכהונה - השב שמעתתא {{מקור|ו-טו|כן}} כתב שהוא דבר שבערווה (והוסיף שאפילו לדעת הרמב"ם {{מקור|סנהדרין טז-ו|כן}} שלהעיד על האשה עצמה שהיא גרושה וחלוצה מספיק עד אחד, להעיד על בניה הוא דבר שבערווה וצריך שני עדים), ולרעק"א {{מקור|בשו"ת קכה ד"ה מה שכתב|כן}} ממזר אינו דבר שבערווה. | ||
'''איסורי כהונה''', כגון שבויה גרושה וחלוצה, נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם {{מקור| | '''איסורי כהונה''', כגון שבויה גרושה וחלוצה, נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם {{מקור|סנהדרין טז-ו|כן}} אינם דבר שבערווה ועד אחד נאמן, ולתוס' רי"ד {{מקור|קידושין סו. סוף ד"ה איבעיא|כן}} הם כן דבר שבערווה {{מקור|במחלוקתם דן השב שמעתתא ו-טו, והוסיף שאפילו הרמב"ם יודה שלהעיד על בנה שהוא בן גרושה וחלוצה לכהונה הוא כן דבר שבערווה|כן}}. | ||
'''אשת איש שזינתה''' - היא דבר שבערווה וצריך שני עדים {{מקור| | '''אשת איש שזינתה''' - היא דבר שבערווה וצריך שני עדים {{מקור|קובץ הערות עו-ד, ורק לגבי עדי קיום כתב שאין צריך|כן}}. | ||
'''סוטה''' - לנודע ביהודה {{מקור| | '''סוטה''' - לנודע ביהודה {{מקור|מהדורא קמא אה"ע יא|כן}} אינה דבר שבערווה, ולאבני מילואים {{מקור|י-ב ד"ה ונפלאתי, והביא גם את הנודע ביהודה|כן}} היא כן דבר שבערווה. | ||
'''נידה''' אינה דבר שבערווה {{מקור| | '''נידה''' אינה דבר שבערווה {{מקור|גליוני הש"ס גיטין ב: על תד"ה הווי, שו"ת רעק"א קכד, בית הלוי ח"ב ל|כן}}. | ||
'''יבמה לשוק''' - בשו"ת רעק"א דן האם הוא דבר שבערווה, ומביא שדעת השואל שאינו דבר שבערווה {{מקור| | '''יבמה לשוק''' - בשו"ת רעק"א דן האם הוא דבר שבערווה, ומביא שדעת השואל שאינו דבר שבערווה {{מקור|מהדורא קמא קכה ד"ה מה דרמז|כן}}, ודעת עצמו שכן {{מקור|שם ד"ה במחכ"ת|כן}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''כשאין חזקה נגד העדות''', דנו האם גם בזה צריך שני עדים בדבר שבערווה, או שמספיק עד אחד. כגון האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה סתם ומת השליח, שהמשלח אסור בכל הנשים שבעולם שמא קידש את קרובתן, שבמקרה זה אין חזקת איסור על כל הנשים, האם עד אחד יהיה נאמן לומר שלא קידש את אשה פלונית וממילא להתיר את קרובתה למשלח {{מקור|(ר"ן גיטין סד. ד"ה ונימא (ל. בדפי הרי"ף))}}. וכתב הרעק"א {{מקור| | '''כשאין חזקה נגד העדות''', דנו האם גם בזה צריך שני עדים בדבר שבערווה, או שמספיק עד אחד. כגון האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה סתם ומת השליח, שהמשלח אסור בכל הנשים שבעולם שמא קידש את קרובתן, שבמקרה זה אין חזקת איסור על כל הנשים, האם עד אחד יהיה נאמן לומר שלא קידש את אשה פלונית וממילא להתיר את קרובתה למשלח {{מקור|(ר"ן גיטין סד. ד"ה ונימא (ל. בדפי הרי"ף))}}. וכתב הרעק"א {{מקור|בשו"ת מהדורא קמא קכה ד"ה גם ביסוד, ד"ה אולם מסוף וד"ה וכן משמע|כן}} שיש בזה סתירה בדברי התוס' {{מקור|גיטין ב: ד"ה הווי|כן}} ובדברי הר"ן. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
* [[עדי קיום]] | * [[עדי קיום]] | ||
[[עדים]] {{מקור| | * [[עדים]] {{מקור|בשאר התורה - ממונות נפשות ועוד|כן}} | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:43, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
כדי להעיד בדיני עריות צריך שני עדים לפחות (הוזכר בגיטין ב:).
בערך זה אנו דנים על עדי הבירור, אך במקרים רבים דברים שבערווה צריכים בנוסף לעדי הבירור גם עדי קיום, כגון קידושין וגירושין (אמנם זנות של אשת איש, למשל, צריכה רק עדי בירור ולא עדי קיום). על עדי הקיום דנו בערך נפרד.
בדיני דבר שבערווה - גיטין, קידושין, אשת איש, זנות של אשת איש ועוד.
לדוגמא, עד אחד שמעיד שאשה התגרשה - אינו נאמן.
מקור וטעם[עריכה]
מקורם מהגזירה שווה "דבר דבר" מממון ("כי מצא בה ערוות דבר" (דברים כד-א) - "על פי שניים עדים יקום דבר" (דברים יט-טו)) (סוטה ג:).
בדינים שונים[עריכה]
בדינים רבים דנו האם נחשבים דבר שבערווה וחייבים שני עדים, או שאינם דבר שבערווה ומספיק עד אחד, כדלקמן.
דבר שבערווה מדרבנן - האחיעזר (ח"א ה-ח) הביא ראיות שדינו כדבר שבערווה וצריך עדי קיום (והביא שכן דעת השו"ת חמדת שלמה), אך דחה אותן.
חייבי לאווין, כגון ממזר לישראל, ובן גרושה ובן חלוצה לכהונה - השב שמעתתא (ו-טו) כתב שהוא דבר שבערווה (והוסיף שאפילו לדעת הרמב"ם (סנהדרין טז-ו) שלהעיד על האשה עצמה שהיא גרושה וחלוצה מספיק עד אחד, להעיד על בניה הוא דבר שבערווה וצריך שני עדים), ולרעק"א (בשו"ת קכה ד"ה מה שכתב) ממזר אינו דבר שבערווה.
איסורי כהונה, כגון שבויה גרושה וחלוצה, נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם (סנהדרין טז-ו) אינם דבר שבערווה ועד אחד נאמן, ולתוס' רי"ד (קידושין סו. סוף ד"ה איבעיא) הם כן דבר שבערווה (במחלוקתם דן השב שמעתתא ו-טו, והוסיף שאפילו הרמב"ם יודה שלהעיד על בנה שהוא בן גרושה וחלוצה לכהונה הוא כן דבר שבערווה).
אשת איש שזינתה - היא דבר שבערווה וצריך שני עדים (קובץ הערות עו-ד, ורק לגבי עדי קיום כתב שאין צריך).
סוטה - לנודע ביהודה (מהדורא קמא אה"ע יא) אינה דבר שבערווה, ולאבני מילואים (י-ב ד"ה ונפלאתי, והביא גם את הנודע ביהודה) היא כן דבר שבערווה.
נידה אינה דבר שבערווה (גליוני הש"ס גיטין ב: על תד"ה הווי, שו"ת רעק"א קכד, בית הלוי ח"ב ל).
יבמה לשוק - בשו"ת רעק"א דן האם הוא דבר שבערווה, ומביא שדעת השואל שאינו דבר שבערווה (מהדורא קמא קכה ד"ה מה דרמז), ודעת עצמו שכן (שם ד"ה במחכ"ת).
פרטי הדין[עריכה]
כשאין חזקה נגד העדות, דנו האם גם בזה צריך שני עדים בדבר שבערווה, או שמספיק עד אחד. כגון האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה סתם ומת השליח, שהמשלח אסור בכל הנשים שבעולם שמא קידש את קרובתן, שבמקרה זה אין חזקת איסור על כל הנשים, האם עד אחד יהיה נאמן לומר שלא קידש את אשה פלונית וממילא להתיר את קרובתה למשלח (ר"ן גיטין סד. ד"ה ונימא (ל. בדפי הרי"ף)). וכתב הרעק"א (בשו"ת מהדורא קמא קכה ד"ה גם ביסוד, ד"ה אולם מסוף וד"ה וכן משמע) שיש בזה סתירה בדברי התוס' (גיטין ב: ד"ה הווי) ובדברי הר"ן.
ראה גם[עריכה]
- עדים (בשאר התורה - ממונות נפשות ועוד)